חייבים לשנות ולהתקדם

חייבים לשנות ולהתקדם

לחברים, זה עתה סיימתי שיחה טלפונית עם חברי הטוב יום טוב אוחיון. בעיקבותיה - החלטתי להשתמש בשמי האמיתי בלבד. וכמו כן , לרדת מנושא התמלוגים , שנלעס מספיק. השאלה איך יוצאים למרחב אחר ? יש לנו חברים טובים, שמלוים את הפורום הרבה מאוד זמן. קראו וכתבו על נושאים, שחוזרים על עצמם לעיתים מזומנות. וברצונם למצוא משהו חדש , רענן - שקשור בריקודי עם. נדמה לי - אם ננהיג דיווח על הרקדות, בצורה אוביקטיבית. ניצור ענין. ומאחר והרשמים יהיו ממקומות שונים בזמנים משתנים -תמיד נחוש "מצב חדש". למה הכוונה- איזה ריקודים מיוחדים היו בהרקדה(רשימת ריקודים קצרה), להתרשמות. מה למדו חדש. האם המדריך ליטש וחזר על ריקוד משבוע קודם. כמה אנשים , או אורחים הגיעו להרקדה. עד מתי היא נמשכה. האם המדריך - מרקיד מזכיר את שמות היוצרים, האם הוא שר , איזה בדיחות הוא "תקע" במהלך ההרקדה. תאור חי - כאילו מכניסים אותנו פנימה. האם היו אירועים יוצאי דופן בהרקדה ? טובים ורעים. ציין שמות של רקדן או רקדנית מוכרים. זו הצעה אחת. למי שיש רעיון אחר , "שיזרוק " - ברוח טובה ובכוחות משותפים ננסה לצאת מהשיגרה נראה לכם ? לילה טוב
 
נראה, ועוד איך נראה חברי הטוב.

שלום לך חברי. יש לי עוד רעיון, בנוסף לרעיון המצויין שלך, אתה הרי מבקר המון, באולפנים להכשרת מדריכים לריקודי עם, מה דעתך, לכתוב בפורום על מה שעובר שם, כמו על: 1. המדריכים שמכשירים את העתודה. 2. מה נדרש ממועמד להיות מדריך? 3. איזה חומר נלמד? 4. כמה מתחילים, כמה נכשלים, ולמה? 5. סוג הריקודים אותם הם לומדים? 6. כמה מושקע במורשת, והעברתה לדורות הבאים? 7. ריקודים ישנים מול החדשים? ועוד המון נושאים, שבוודאי פגשת בהם ומענינים אותנו. מה דעתכם חברים? נראה לכם? קדימה חברים, תכתבו עוד נושאים, כדי לחדש ימינו כקדם. לילה טוב לכולנו. יום טוב.
 
ואילו נושאים מעניינים

אותי למשל מאוד מעניין הנושא של איך נוצר ריקוד. איך הרעיון נולד, איזה גלגולים בדרך? כמו בשיר ההוא "איך שיר נולד?" מעניין גם אם יש סיפורים מעניינים מאחרי הריקוד.למשל: מירי כתבה משהו על הסיבה לצעדים בריקוד קסמי שאול. אתמול בדיוק יצא לי לרקוד את הריקוד הזה, וההסבר שמירי סיפקה הוסיף מימד מעניין לריקוד. אז יאללה, יש פה לפחות 4 יוצרים/מחברים (ואם שכחתי מישהו/י אני מתנצלת) - ספרו קצת.
 
לדינדונית - יצירת ריקוד

ותיקי הפורום בודאי קראו את מה שאני עומד לכתוב. אנא , מי שמשתעמם - אני לא כועס , אם ידלג על מה שאני כותב. בזמני (התחלתי בשנת 1967), היו שתי דרכים ליצירת ריקוד. אחת, שלרוב היה נחלת היוצרות המיסדות - גורית, רבקה שטורמן, לאה ברגשטיין , הן היו עם רעיונות כוריאוגרפיים, או שאיפה לשמר מקורות של עדות ישראל. ביוזמתן - פנו למלחינים ולמביני מוסיקה, וביקשו שיחברו להן מנגינות. הן התמקדו בספירה, בקצב ובמצב הרוח, כשהיה להן טקסט. המנגינות המקוריות , שהתאימו לריקוד, היו מעטות. בקום המדינה, שרנו לרוב מנגינות זרות (רוסיות וערביות אנגלו סקסיות ועוד). התאימו מילים עבריות וכל תנועות הנוער והחבר´ה האחרים - שרו. "המיסדות" (כולן נשים ) חיפשו במקורות (שרה לוי) לחנים ששרו העולים מהמזרח , וביקשו מהמלחינים בדרך כלל - מהמלוים בריקודי עם : גיל אלדמע, אמיתי נאמן, יוסי ספיבק, הב-רון, דודו שני, ןיעוד להתאים את הלחנים לאוזן מערבית. השימוש המידי בהתחלה היה בטקסים ובחגיגות בחגים שנחוגו בתנועה הקיבוצית ובהתישבות העובדת. אחר כך עברו גם אל העיר. שלום חרמון היה בקשר טוב עם אמיתי נאמן ואפי נצר. תמר אליגור עם גיל אלדמע. ויואב אשריאל עם מלחינים מאזור המרכז,שאינני זוכר אותם. אגב , יותר מאוחר שלמה ממן היה בקשר עם אורי כהן , ועם ננסי ברנדייס כמעבד. אני עבדתי עם אפי נצר, חוה אלברשטיין,יוסף מוסטקי ורחל גרוס (הראל). הדרך השניה ליצירת ריקוד היתה - להשתמש במנגינות של בית אבא, שירי תנועת הנוער , וזיכרונות ילדות אני שייך לדרך השניה. זו היתה מבחינה מסוימת תפנית. ההתרגשות לקראת יצירה היתה חוית ילדות.זכרונות מהבית , מהתנועה , ועוד. לא חיפשו מנגינות לצעדים אלא רקדו לצלילי מוסיקה קימת עם התרגשות פנימית. יותר ריגשית. בלי התחיבות לעם ולמדינה למיזוג הגלויות ולאידיאולוגיה. לי היה צורך אישי להתבטא בריקוד לצלילי מנגינה ידועה או אהובה. למדתי אצל ירדנה כהן יהודית וינטר ואריה כלב מחול חינוכי. בשיעורים נהגו לרקוד חופשי - על כל נושא שרצינו. אני זוכר , כאילו זה קרה אתמול את הנושא הראשון שלי - "מוכר אבטיחים". כשאני חושב איך הצגתי את הסוחר, משחק באבטיח כבד,עד שנפל והתנפץ על הקרקע,ואני גוהר על השרידים , ואוכל את לב האבטיח - אני צוחק מאוד. פשוט, צוחק על עצמי , איך בחרתי נושא כזה. כך הדרך ליצירת ריקוד עם היתה קצרה. כשעבדתי עם ילדים ומבוגרים הבאתי ריקודים גולמיים, שרקדתי לעצמי בבית, בבזמן ששמעתי ביצועים לשירים הקרובים ללבי. ספור מאפין לדרך זו של יצירה: הריקוד החיננית נוצר על מנגינה שאהבתי מאוד, אשר הושמעה בקול ישראל, בפתיח לתכנית או בין תכניות , אינני זוכר בדיוק. הקלטתי אותה. היא היתה מושרת , עם מילים. לא ידעתי איך להשיג הקלטה. נקיה. יחד עם יואב אשריאל - לפני שלימדתי את הריקוד בקורס שלו, באנו אל המלחין הביתה בתל אביב, ישבנו על הריצפה, כי המלחין היה איש מבוגר, שגר בחדר דל. שמו היה שרון. לקחנו ממנו סרט של טייפ-רקורדר והעברנו מטייפ לטייפ. אני אפסיק בקטע זה ואמשיך בפעם אחרת, כדי לא להלאות את מי שלא מעונין בנושא זה
 
נא המשך

אל תתן לאלה המשתעממים למנוע ממך לספר סיפורים יפים. יש 3 מתוך 50 שמעוניינים לשמוע!
 

revgola

New member
אני מאוד מעוניינת

הי, גם אני אשמח מאוד אם תמשיך לספר על יצירת הריקוד "החיננית", ועל ריקודים נוספים שלך. ישנם הרבה דברים שמסתתרים מאחורי הצעדים, וכדאי לדעת אותם. זה יכול להגביר את ההנאה מהריקוד, ובכלל מעניין לדעת ולבטא זאת בריקוד. תודה רויטל
 
חברים יקרים.

הנושאים הנדונים בפורום אינם נקבעים על ידי אלללללה וגם לא ע"י מנהל הפורום. בפרורום נידון כל נושא שמישהו רוצה להעלות. אם יש תגובות הנושא נידון אם אין הנושא נעלם. הפורום הוא במה חופשית של כולנו!!! אם מישהו רואה שיש דיונים רבים בנושא שאינו מעניין אותו יש לו מספר דרכי פעולה: 1. לא לקרוא. התוצאה: כלום לא השתנה. 2. לקרוא ולומר לעצמו (ואולי גם לנו) "אוי כמה זה משעמם, מגעיל, טפשי וכו". התוצאה: דבר לא השתנה. 3. לקרוא, לא להגיב אך להעלות נושאים שכן מעניינים אותו (אותה). התוצאה: יש דיון נוסף בפורום ואולי הדיון הקודם גווע. אז אנא, די לקיטורים וקדימה למעשים. הרעיון של דיווח מהרקדות, רשימת הריקודים שנרקדים, נלמדים, אירועים מיוחדים, סיפורים מאחורי חיבור הריקודים ועוד ועוד ועוד. יש רק להזהר משני דברים (אולי יותר): 1. פרסום מסווה "מטעם" של הרקדות מסויימות ע"י המדריך עצמו או לובי של מקורבים. 2. ביקורת "מטעם", שאין בה הנמקות ונסיון לתקן ולהיטיב, אלא במטרה לפגוע באחד כדי להעלות אחר. אני מאמין שאחרי כמעט שנה של פעילות, משתתפי הפורום הינם מספיק בוגרים ואחראיים כדי לנהוג בהגינות וביושר ולא יתנו את ידם להפיכת הפורום למה שהוא לא!
 
פרסום הרקדות

יש בעייה עם פרסום הרקדות בצורה מסוות. אם מציינים משהו רע מהחוג, ומציינים באיזה חוג, עלול להתפתח פה שיח מכוער. אם לא מציינים איזה חוג, אין סיכוי שישתפר. גם יש כאן בעייה של השמצות ומקורבים. לא ברור אם יש כאן אופציה לביקורת בונה. אם רק מספרים דברים טובים, לא יוצא מזה הרבה. צריך לשמוע חוות דעת לכאן ולכאן כדי להתרשם בצורה הנכונה (בדומה לאתרים שבהם מתפרסמים חוות דעת על מוצרים כגון Amazon).
 
לכן ביקשתי

כל ביקורת שלילית או חיובית - חייבת בנימוקים עיניניים. ללא נימוקים, זה לא רציני וחשוד ביברוק. יותר מכך, יואילו המבקרים - לחיוב ולשלילה - למלא כרטיס חבר אמיתי וכנה. ביקורת בעילום שם אינה מקובלת עלי, מי שאין לו אומץ לעמוד מאחורי דבריו, אל נא יאמר אותם.
 
לחבר של../images/Emo45.gif

שמחתי לקרוא דברי טעם לאחר תקופה ארוכה שהפורום היה פשוט בלתי נסבל (ודי משעמם) אני לא יכולה שלא להסכים עם הצעתך. בואו נעשה את זה!!! וככה נהפוך את הפורום לדינמי, מעניין ושמח יותר. אשלח את רישומיי ברגע שאחזור מההרקדה הבאה שאבקר בה.
 
לארז - כמה הצעות לכתיבה מענינת

קישקוש בלוש , ותחשבו עלזה אבטיח - קישואים ותחשבו על זה ז´וקים ועכברים ותחשבו על זה
 
למעלה