"חיה במשקל 180 ק"ג"

"חיה במשקל 180 ק"ג"

אני תמיד מספרת לכם על כל מיני בלוגים שאני קוראת לגבי נושא קבלת השמנים.

אחד מהם הוא של אישה ששוקלת 180 ק"ג, ופשוט מספרת על איך היא חיה במשקל שנשמע לרוב האנשים דימיוני (וכפי שהיא מדגישה בכותרת של הבלוג: "כן, אני באמת חיה!"). והחיים שלה באמת מלאים - היא נשואה באושר, יש לה עבודה ומשפחה, היא יוצאת לחופשאות - ובעצם היא מציגה חיים די מלאים של מישהי שלא הייתם חושבים לרגע שהיא חריגה אם לא הייתם יודעים על המשקל שלה.

היא אפילו כתבה סדרת רשומות שלה היא קראה "יום בחיים" שבה היא מתארת את שגרת היום שלה - כולל מה היא אוכלת, איך היא מסתדרת בעבודה, איך היא מתעמלת, ואפילו לגבי סקס בכל צורותיו...

מה דעתכם?
 
בלוג מאד מעניין. תודה על הקישור!

עצם זה שהיא פתחה בלוג (מעניין!) על הנושא הזה כבר אומר משהו, לא?
 
זה לא אומר בהכרח דברים טובים...

זה אולי אומר שיש הרבה אפליה נגד אנשים במשקל הזה...
 
דווקא לא נראה לי שהיא סובלת

היא מספרת גם על לא מעט חוויות חיוביות, בצד חוויות לא חיוביות כמובן, אבל לא רק. פשוט נראה שהבלוג הזה בא לענות בעיקר על השאלה "אז איך את מסתדרת?" והיא עונה על זה די בפירוט וההסתדרות שלה באמת מחייבת הערכות מראש לפעמים.
 

polegra

New member
בתור מישהי ששקלה הרבה יותר ממנה אני

יכולה להגיד שכן זה חשוב ויש מקום לבלוג כזה
לא חסר אנשים שכששמעו ועדיין שומעים על המשקל שלי נשארים המומים ובטוחים שאני מרותקת למיטה ולא מתפקדת כמו שתמיד מראים מאוד שמנים בטלוויזיה
קשה להם להאמין ולקבל שגם במשקלים גבוהים אני אישה מתפקדת לא חסרו מעולם מחזרים, יש לי 2 ילדים נפלאים, עבדתי רוב חיי ואני בהחלט לא שוכבת במיטתי כל היום ולא צריכה עזרה גם לא בלשרוך שרוכים
במשקל השיא שלי (280) גם עליתי כל יום לקומה 3 בלי מעלית ולא הרגשתי שאני שונה מאחרים
הלכתי עם מכנסיים קצרות והלכתי לים
היום אני אמנם שוקלת פחות אבל עדיין הולכת עם בגד ים משתוללת עם הילדים רוקדת בגן בחגים

חשוב שאנשים יראו איך שמנים נראים לא רק בסדרות דוקו בערוץ 8 שנעשים על משקלים חריגים אלה גם על כאלה שבאמת חיים

טלי
 
אני חושבת...

שבגלל שכ"כ מפחידים אנשים מפני השמנה "קיצונית" (כשעבור רבים זה אולי 10 - 20 ק"ג יותר ממה שהם שוקלים כרזים), שבעצם אנשים שמנים מאוד חייבים לייצג אנשים לא מתפקדים בכלל כדי לגרום לאנשים להרתע מהשמנה. לכן יש את כל התוכניות האלו על אנשים שמנים שלא מתפקדים, ומציגים אותם רק במצבים קיצוניים מאוד של אכילה וכו' כדי להפחיד אנשים, למרות שזה לא בהכרח מתאר את המציאות של כל אדם שמן.

אני חושבת ד"א שחלק גדול מהדברים שאת מתארת מאוד תלויים בבן אדם. אם את משדרת שאת בן אדם מאושר ושווה - אז יהיו לך חברים, ומחזרים וכו'. אבל אם את משדרת שאת לא שווה בעיני עצמך בגלל המשקל, היחס אליך יהיה בהתאם. כנ"ל לגבי תפקוד גופני - אם את עולה במדרגות או משתוללת עם הילדים כל יום, מן הסתם תתפקדי הרבה יותר טוב מאשר מישהי שיושבת על הכורסא מול הטלוויזיה כל היום...
 

polegra

New member
זה נכון ולא נכון אגב

דווקא כשהייתי צעירה יותר היה לי מאוד קשה לקבל שמישהו ירצה בי ויחשוק בי
לא ראיתי בעצמי משהו נשי או מושך (בלי קשר למשקל אגב...)
אני מאוד חסרת ביטחון מאוד ביישנית ואדם דיי דכאוני בגדול
עדיין חיזרו אחרי במרץ אבל אני סרבתי לקבל את זה ולא נתתי לשום דבר להתפתח ולא נתתי לעצמי לצאת עם אנשים
שוב זה שילוב של האופי והמשקל אני חושבת שימש רק כמגננה וכתרוץ לעצמי למה לא

אני עד היום זוכרת שהייתי עם אחותי בסנטר ומישהו נתן לי פתק שאני מאוד מוצאת חן בעניו והוא היה רוצה להכיר אותי
התקשרתי אליו אבל ביטלתי כמה פעמים מרוב פחד שאולי זה היה ממוען לאחותי והוא לא באמת התכוון אלי

עד היום אני שומרת על הפתק ואוכלת את עצמי על כמה טיפשה הייתי
לא כי לא טוב לי היום אלה יותר כתזכורת לכמה פחדתי אז

טלי
 
לי היו כבר קטעים יותר גרועים מזה...

את לפחות קלטת שהוא מנסה להתחיל איתך. לי לפני 7 - 8 היה סיפור שהלכתי לרופא עור בגלל פטריה בציפורן, והוא התחיל לשאול אותי די בעקשנות אם אנחנו מכירים מאיפשהו. בגלל שאני עקרונית זוכרת שמות ופנים לא רע אמרתי לו שלא - ורק אח"כ כשדיברתי עם חברה קלטתי שיש סיכוי לא רע שבעצם הוא ניסה להתחיל איתי... אז חיכיתי וציפיתי לביקור ההמשך כדי לנסות לראות אם יש עניין - אבל יומיים לפני התור התקשרו אלי מהמרפאה חהיגד לי שהתור עם "הרופאה" זז לשעה אחרת. מסתבר שהוא התחיל התמחות בבי"ח הפלסטיקה או משהו, והגעתי למחליפה שלו, שהיתה מאוד נחמדה ומקצועית, אבל אני נשארתי עם תעלומה ביד...
 

polegra

New member
דייי איזה מבאס!!! גם אני קלטתי רק בדיעבד...

שרוב הידידים שלי בעצם רצו יותר וחיכו לצאנס ורק אני כמו מפגרת לא ראיתי בזה משהו וגם כשניסו לנשק אותי טענתי שהם שיכורים או משהו כזה...
מצד שני זה דיי שמר עלי מלעשות שטויות כך שיצא מזה רווח

טלי
 
יש לי ידיד שרצה (כנראה) לשכב איתי...

ותאמיני לי שאת הבקשות שלו אי אפשר היה לפספס (אלא אם הוא ביקש בכוונה כי הוא היה בטוח שאני אסרב) כי הן היו כאלו ישירות. ואיכשהו כל השנים הוא עדין מסרב להבין שאני מסרבת כי הוא עצמו פשוט לא מושך אותי... מדובר על מישהו נשוי (וגם אישתו לא רזה כך שאני לא חושבת שמדובר על רחמים בלבד במקרה שלו), שטוען שהיא נותנת לו לשכב חופשי עם מי שבא לו כשהיא לא מספקת אותו. ולא יודעת, כל הגישה הזו יחד עם חוסר משיכה בסיסית פשוט די דוחה אותי.
 
גם איתי התחילו ולא קלטתי

התחיל איתי מישהו ממוצא סקוטי - מרצה באוניברסיטה. אני מציינת את המוצא שלו כי ישראליסקי פרימיטיבסקי הוא לא היה, ובגלל זה לא ממש קלטתי. אבל גם בגלל שחשבתי שאני לא ראוייה וכל השעור הוא הסתכל על חברתי הרזה . גם כשבאתי אליו לחדר לשאול איזו שאלה והוא ליטף לי את הלחי - גם אז לא קלטתי ולא עודדתי אותו. וכמה רציתי אותו - אש.
אני מסכימה עם טלי שזה קשור קצת בשומן, אבל לרוב זה לא ממש בא משם, אלא ממקום הרבה יותר עמוק.
 
ברור שזה מחוסר בטחון...

אולי לשומן יש חלק מחוסר הבטחון הזה, אבל בסופו של דבר מה שמשפיע זה המצב הנפשי.
 

solee

New member
רק שיהיה ברור : פיספסת רופא ! רופאא!! חח


 
למעלה