חידה
- פותח הנושא hadasbaril
- פורסם בתאריך
hadasbaril
New member
אני יודעת,סליחה
אבל לא ישנתי יומיים כבר. ומה שמסביר הרבה טעויות..... כי בלילה בין 4 לחמישי שיחררתי את ירושלים. באמת,וירטואלי אבל אמת. נסעתי עם חוגי סיור בעקבות הצחנחים חטיבת 55(66 זה הגדוד) מהאנדרטה של הצנחנים ליד תל נוף דרך גבעת התחמושת (ממש שיחזרנו שם) ואז הלכנו לכיוון האוניסרסיטה ןתצפית יפה על ירושלים ("כיפת הזהב המוזהבת"). ברבע לשלוש התאכזבתי כי סגרו את ארומה (רציתי שוקו) וברבע לארבע בבוקר הלכתי לישון...... אבל זה מגניב.ואתמול קמץי מוקדם לעזור לאמא וללמוד לספרות.
אבל לא ישנתי יומיים כבר. ומה שמסביר הרבה טעויות..... כי בלילה בין 4 לחמישי שיחררתי את ירושלים. באמת,וירטואלי אבל אמת. נסעתי עם חוגי סיור בעקבות הצחנחים חטיבת 55(66 זה הגדוד) מהאנדרטה של הצנחנים ליד תל נוף דרך גבעת התחמושת (ממש שיחזרנו שם) ואז הלכנו לכיוון האוניסרסיטה ןתצפית יפה על ירושלים ("כיפת הזהב המוזהבת"). ברבע לשלוש התאכזבתי כי סגרו את ארומה (רציתי שוקו) וברבע לארבע בבוקר הלכתי לישון...... אבל זה מגניב.ואתמול קמץי מוקדם לעזור לאמא וללמוד לספרות.
hadasbaril
New member
חידה
מה קרה היום בדיטק לפני 35 שנה? רמז-יוסי יפה גם השתתף שם......
מה קרה היום בדיטק לפני 35 שנה? רמז-יוסי יפה גם השתתף שם......
hadasbaril
New member
ורמז נוסף...בעצם הפתרון
גבעת התחמושת/ יורם טהרלב לחן יאיר רוזנבלום " היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים. האופק החוויר במזרח. היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת. לחמנו שם זה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני. קטלני. הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב מסוים של המלחמה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד. עלינו לשם בכוח של שתי פלוגות. לא ידעתי היכן האחרים כיוון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב. באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו." בשתים, שתים ושלושים נכנסנו דרך הטרשים לשדה האש והמוקשים של גבעת התחמושת. עמוד השחר עוד לא קם חצי פלוגה שכבה בדם אך אנו כבר היינו שם בגבעת התחמושת. מול בונקרים מבוצרים ומרגמות מאה עשרים מאה וכמה בחורים על גבעת התחמושת. בין הגדרות והמוקשים השארנו רק את החובשים ורצנו אבודי חושים אל גבעת התחמושת. "באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לרוץ מלמעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב. שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע. עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה." ירדנו אל התעלות אל הכוכים והמסילות ואל המות במחילות של גבעת התחמושת. מי שנפל נסחב אחור שלא יפריע לעבור עד שנפל הבא בתור על גבעת התחמושת. ואיש אי אנה לא שאל מי שהלך ראשון נפל צריך היה הרבה מזל על גבעת התחמושת. אולי היינו אריות אך מי שעוד רצה לחיות אסור היה לו להיות על גבעת התחמושת. "החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה. הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון. החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ. הוא היה זורק לי חבילות חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם. להם הייתה שיטה: קודם זרקו רימון ,אח"כ ירו צרור ,אח"כ נחו. אז, בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם את חומר הנפץ. הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי. היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחור היו לגיונרים. אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסה"כ רציתי להגיע הביתה בשלום." בשבע, שבע ועשרים אל בית הספר לשוטרים אספו את כל הנשארים מגבעת התחמושת. חזרנו אל העיר שבעה עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה על גבעת התחמושת. עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה חזרנו אל העיר שבעה מגבעת התחמושת. על בונקרים מבוצרים ועל אחינו הגברים שנשארו שם בני עשרים על גבעת התחמושת.
גבעת התחמושת/ יורם טהרלב לחן יאיר רוזנבלום " היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים. האופק החוויר במזרח. היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת. לחמנו שם זה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני. קטלני. הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב מסוים של המלחמה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד. עלינו לשם בכוח של שתי פלוגות. לא ידעתי היכן האחרים כיוון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב. באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו." בשתים, שתים ושלושים נכנסנו דרך הטרשים לשדה האש והמוקשים של גבעת התחמושת. עמוד השחר עוד לא קם חצי פלוגה שכבה בדם אך אנו כבר היינו שם בגבעת התחמושת. מול בונקרים מבוצרים ומרגמות מאה עשרים מאה וכמה בחורים על גבעת התחמושת. בין הגדרות והמוקשים השארנו רק את החובשים ורצנו אבודי חושים אל גבעת התחמושת. "באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לרוץ מלמעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב. שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע. עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה." ירדנו אל התעלות אל הכוכים והמסילות ואל המות במחילות של גבעת התחמושת. מי שנפל נסחב אחור שלא יפריע לעבור עד שנפל הבא בתור על גבעת התחמושת. ואיש אי אנה לא שאל מי שהלך ראשון נפל צריך היה הרבה מזל על גבעת התחמושת. אולי היינו אריות אך מי שעוד רצה לחיות אסור היה לו להיות על גבעת התחמושת. "החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה. הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון. החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ. הוא היה זורק לי חבילות חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם. להם הייתה שיטה: קודם זרקו רימון ,אח"כ ירו צרור ,אח"כ נחו. אז, בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם את חומר הנפץ. הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי. היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחור היו לגיונרים. אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסה"כ רציתי להגיע הביתה בשלום." בשבע, שבע ועשרים אל בית הספר לשוטרים אספו את כל הנשארים מגבעת התחמושת. חזרנו אל העיר שבעה עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה על גבעת התחמושת. עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה חזרנו אל העיר שבעה מגבעת התחמושת. על בונקרים מבוצרים ועל אחינו הגברים שנשארו שם בני עשרים על גבעת התחמושת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.