גולוגולוגולוגל
New member
חידה ../images/Emo145.gif
איך תוכל לדעת שאתה מחכה יותר מדי זמן לאוטובוס, בלילה חורפּי בירושלים ? 1. אתה זולל את כל הנשנושים שקנית לעצמך שיועדו להמשך השבוע,וחבל שכך. 2. האף שלך והאצבעות ברגליים מתחילים להרגיש אותו דבר. 3. אתה מתחיל לשחזר דרכי התמודדות עם קור מהשמירות בטירונות ונזכר שאז עזר לשיר שירים ולקפץ במקום. 4. אתה מתחיל לשיר את כל *מודה אני* בלופים ומקפץ במקום. 5. אתה שר בקולי קולות את *אף אחד לא יודע* ומחליף את הקפיצות בנענועי אגן וברכיים ימינה ושמאלה, בכל רחבי התחנה השוממת. 6. אתה מפתח שיחות עם חתולים עוברי אורח, ומחליף את ה"שלום מָחתוּל" הרגיל ב-"אתה בא לפה הרבה?" "אין כאן הרבה תנועה הא?" "באמת שאין לי אוכל בנאדם חיסלתי הכל" "יש לך אש?". 7. בעודך מתהלך הלוך ושוב בתחנה, במטרה לחמם את עצמך (ומגלה שזה יותר מקרר אותך בעצם) אתה מדקלם בקולי קולות (כי כבר איבדת קשר עם הסביבה, ואתה לא חושב שמישהו מוּכּר או לא מוּכּר עלול לעבור לידך ולחשוב לעצמו "כולם משוגעים במדינה הזאת") את "הדשא של השכן" ומתפוצץ מצחוק בקטעים האהובים עלייך. 8. מישהו עובר לידך ואומר "אייייי.. כולם משוגעים במדינה הזאת.." 9. כשמגיע סופסוף האוטובוס, אתה משפשף את העיניים כּלׂא מאמין, וכולך אושר לשניות ספורות בלבד, כי ברגע שאתה עולה לאוטובוס אתה מוציא את כל העצבים שנאגרו בך בזמן החִיכִּייה על הנהג שממלמל משהו על חפץ חשוד במטודלה (ואתה אומר לעצמך כן? חפץ חשוד ב 12 בלילה בעיר השוממת הזאת ברחוב של זקנות ייקיות שהולכות לישון בשבע? אתה באמת לא יכול להודות שאחרי הקפה השחור והעוגת הבית שתחנת בתחנה התחשק לך עוד משחק שש בש אחד עם מומו מקו 12 שהפך למרתון עד שאיבדת את תחושת הזמן, יא קקה?) ואז כל הנסיעה אתה מתכנן איך תתקשר על הבוקר לאגד ותעשה ת'קול הכי מלומד ועם זאת תקיף שאתה יכול ותבקש שיפצו אותך עם חמש כרטיסיות נוער או שאתה תובע, ואז למחרת אתה שוכח מהכל.. 10. כל התשובות נכונות.
ובכן, הסיפור רובו אמת, חשוב לי להדגיש שהבחור מאפשרות 8. לא אמר את המשפט הנ"ל. (אבל אולי הוא חשב אותו.)
איך תוכל לדעת שאתה מחכה יותר מדי זמן לאוטובוס, בלילה חורפּי בירושלים ? 1. אתה זולל את כל הנשנושים שקנית לעצמך שיועדו להמשך השבוע,וחבל שכך. 2. האף שלך והאצבעות ברגליים מתחילים להרגיש אותו דבר. 3. אתה מתחיל לשחזר דרכי התמודדות עם קור מהשמירות בטירונות ונזכר שאז עזר לשיר שירים ולקפץ במקום. 4. אתה מתחיל לשיר את כל *מודה אני* בלופים ומקפץ במקום. 5. אתה שר בקולי קולות את *אף אחד לא יודע* ומחליף את הקפיצות בנענועי אגן וברכיים ימינה ושמאלה, בכל רחבי התחנה השוממת. 6. אתה מפתח שיחות עם חתולים עוברי אורח, ומחליף את ה"שלום מָחתוּל" הרגיל ב-"אתה בא לפה הרבה?" "אין כאן הרבה תנועה הא?" "באמת שאין לי אוכל בנאדם חיסלתי הכל" "יש לך אש?". 7. בעודך מתהלך הלוך ושוב בתחנה, במטרה לחמם את עצמך (ומגלה שזה יותר מקרר אותך בעצם) אתה מדקלם בקולי קולות (כי כבר איבדת קשר עם הסביבה, ואתה לא חושב שמישהו מוּכּר או לא מוּכּר עלול לעבור לידך ולחשוב לעצמו "כולם משוגעים במדינה הזאת") את "הדשא של השכן" ומתפוצץ מצחוק בקטעים האהובים עלייך. 8. מישהו עובר לידך ואומר "אייייי.. כולם משוגעים במדינה הזאת.." 9. כשמגיע סופסוף האוטובוס, אתה משפשף את העיניים כּלׂא מאמין, וכולך אושר לשניות ספורות בלבד, כי ברגע שאתה עולה לאוטובוס אתה מוציא את כל העצבים שנאגרו בך בזמן החִיכִּייה על הנהג שממלמל משהו על חפץ חשוד במטודלה (ואתה אומר לעצמך כן? חפץ חשוד ב 12 בלילה בעיר השוממת הזאת ברחוב של זקנות ייקיות שהולכות לישון בשבע? אתה באמת לא יכול להודות שאחרי הקפה השחור והעוגת הבית שתחנת בתחנה התחשק לך עוד משחק שש בש אחד עם מומו מקו 12 שהפך למרתון עד שאיבדת את תחושת הזמן, יא קקה?) ואז כל הנסיעה אתה מתכנן איך תתקשר על הבוקר לאגד ותעשה ת'קול הכי מלומד ועם זאת תקיף שאתה יכול ותבקש שיפצו אותך עם חמש כרטיסיות נוער או שאתה תובע, ואז למחרת אתה שוכח מהכל.. 10. כל התשובות נכונות.
