חידה מאתגרת.
חבורה של סטודנטים לפילוסופיה עולה בשעות הצהריים על רכבת מאספת מב"ש לתל-אביב, והם יושבים כולם בקרון אחד. מספר דקות לאחר שהרכבת יוצאת מהתחנה היא עוברת בתוך ענן של פיח שחודר מבעד לחלון הקרון הפתוח. עובד הרכבת שעובר במקרה לידם מעיר כלאחר יד: "שרותי הרכבת נעולים היום. מי שרוצה לשטוף את הפנים שלו מהפיח שירד ויעשה את זה באחת התחנות." לאף אחד מהסטודנטים אין מראה, אף סטודנט אינו מעיר לסטודנט אחר על מצבו (זה טקט!), באור יום פנים הרכבת אינו משתקף בחלונותיה, אי-אפשר להרגיש את הפיח על הפנים, והוא אינו יורד ללא מים (על האצבע, למשל). למרות מגבלות אלו ירדו כל הסטודנטים שפניהם כוסו בפיח בתחנת הביניים השביעית ושטפו בזריזות את פניהם כדי להמשיך בנסיעה נקיים ורעננים. השאלה היא: לכמה סטודנטים היה פיח על הפנים, וכמובן - איך הם ידעו זאת?
חבורה של סטודנטים לפילוסופיה עולה בשעות הצהריים על רכבת מאספת מב"ש לתל-אביב, והם יושבים כולם בקרון אחד. מספר דקות לאחר שהרכבת יוצאת מהתחנה היא עוברת בתוך ענן של פיח שחודר מבעד לחלון הקרון הפתוח. עובד הרכבת שעובר במקרה לידם מעיר כלאחר יד: "שרותי הרכבת נעולים היום. מי שרוצה לשטוף את הפנים שלו מהפיח שירד ויעשה את זה באחת התחנות." לאף אחד מהסטודנטים אין מראה, אף סטודנט אינו מעיר לסטודנט אחר על מצבו (זה טקט!), באור יום פנים הרכבת אינו משתקף בחלונותיה, אי-אפשר להרגיש את הפיח על הפנים, והוא אינו יורד ללא מים (על האצבע, למשל). למרות מגבלות אלו ירדו כל הסטודנטים שפניהם כוסו בפיח בתחנת הביניים השביעית ושטפו בזריזות את פניהם כדי להמשיך בנסיעה נקיים ורעננים. השאלה היא: לכמה סטודנטים היה פיח על הפנים, וכמובן - איך הם ידעו זאת?