חידה לפסח ../images/Emo3.gif
[שומרי] השער אומרים: הבה נלך ונבוז בז. הכובס מסרב לשאת את משאו... [לוכדי] ציפורים מנהיגים את מערכי-הקרב... [אנשי] ביצות הדלתא נושאים מגינים... אדם מתייחס לבנו כאל אויבו... בעל האופי מתאבל בשל מה שקרה בארץ... זרים היו לאזרחים בכל מקום... אכן-כן, חיוורים [הפנים]. איש הקשת מוכן. שוד בכל מקום. איש האתמול איננו. אכן-כן, הנילוס עולה על גדותיו, (אך) איש אינו חורש למען עצמו, (כי) כל אדם אומר: "איננו יודעים מה עלול לקרות ברחבי הארץ!" אכן-כן, יבשו הנשים, ואף אחת אינה יכולה להרות. חנום אינו יכול לעצב (בני תמותה) בגלל מצבה של הארץ. אכן-כן, אנשים עניים נהיו בעלי אוצרות. הוא שלא יכול היה להכין לעצמו זוג סנדלים, הוא עכשיו בעל עושר... אכן-כן, מתים רבים נקברים בנהר. הזרם הוא קבר, ובית-החניטה באמת נהיה הזרם. אכן-כן, אצילים מקוננים, בעוד לעניים יש אושר. כל עיר אומרת: "הבה נגרש רבים מאתנו". אכן-כן, עפר בכל רחבי הארץ. באמת אין עוד (אנשים עם) בגדים לבנים בזמנים אלה. אכן-כן, סובבת הארץ כגלגלו של הקדר. השודד הוא (עכשיו) בעליו של עושר... אכן-כן, הנהר הוא דם. השותה ממנו, דוחה (אותו) כאנושי וצמא למים. אכן-כן, דלתות, עמודים וקרשי הרצפה שרופים, (אבל) ריצוף הארמון – חיים, שגשוג, בריאות! (עדיין) נשאר איתן... אכן-כן, תנינים (שוקעים) מטה בשל מה שנשאו עימם, (כי) אנשים הולכים אליהם מרצונם... אכן-כן, המדבר (התפשט) בכל רחבי הארץ. המושבות הושמדו. ברברים מבחוץ באו למצרים... באמת אין עוד אזרחים בשום מקום... אכן-כן, אלו שבנו [פירמידות, הפכו] איכרים. על אלו שהיו בספינתו של האל מוטלת [עבודת] כפייה. באמת איש אינו שט עוד צפונה ל[ביב]לוס כיום. היאך נשיג ארזים למומיות שלנו? כוהנים נקברו עם תנובתם ו[אצילים] עם שמנם הרחק עד קפטיו. (אבל) הם אינם מגיעים (עוד). הזהב במחסור... כמה חשוב נראה (כעת) כשאנשי נווה-המדבר באים, נושאים את הצידה החגיגית שלהם: מחצלות קנה-סוף... צמחי redmet רעננים, ...של ציפורים, ו... אכן-כן, אלפנטין, מושבת ת'יניט וה[מקדש] של מצרים העליונה אינם משלמים מסים בגלל מלחמת [אזרחים]... מה התועלת בבית-אוצר ללא הכנסותיו? ליבו של המלך (חייב להיות) שמח כשאמת מגיעה אליו! אבל באמת, כל ארץ זרה [באה]! זהו שלומנו! מה יכולים אנו לעשות בקשר לכך? הולכים אל החורבן! אכן-כן, נעלם הצחוק, ואינו נעשה [עוד]. היללה היא המתפשטת בארץ, מעורבת בקינה... אכן-כן, ילדי האצילים מוטחים בקירות. הילדים ש[פעם] התפללו למענם (כעת) מוטלים על האדמה... אכן-כן, כל אדמת הביצות של הדלתא לא (עוד) מוסתרת: מבטחה של ארץ הצפון הוא (כעת) שביל כבוש. מה יכול אדם לעשות? ראה, זה בידיהם של אלו שלא ידעו זאת, כמו בידיהם של אלו שידעו; זרים (כעת) מיומנים בעבודת הדלתא... אכן-כן, כל המשרתות חופשיות בלשונן. כשגבירותיהן מדברות, לטורח הוא למשרתים.... אכן-כן, הדרכים [אינן] דרכים שמורות. אנשים יושבים בשיחים עד ש[עובר הדרך] התמים בא, כדי לקחת את משאו ולגנוב מה שעליו. הוא מוכה במקל ונהרג שלא בצדק. אה, יהיה זה סופו של האדם, לא הריון, לא לידה! הארץ תחדל מרעש, ללא קטטה!... אכן-כן, התבואה כלתה מכל צד... הכל אומרים: "אין כלום!" המחסן רוקן לגמרי, שומרו שטוח על האדמה... אה, לו הרמתי את קולי אז – אולי אנצל מהסבל שאני סובל עכשיו! אכן-כן, כתבים מגנזך מגידי-העתידות נקראים. מקום הסודות שהיה (כך בעבר) (כעת) מונח חשוף. אכן-כן, הקסם נחשף. לחשי-נסיעה ולחשי-סגירה נעשים נטולי-כוח כי אנשים (רגילים) חוזרים עליהם. אכן-כן, משרדים (ציבוריים) פתוחים, ודו"חותיהם נקראים. צמיתים נעשים בעלי-צמיתים... אכן-כן, כתבי הלבלרים של המחצלת הוסרו. מאגרי התבואה של מצרים (כעת) פרוצים לכל אדם. אכן-כן, חוקי ההסגר מוצאים אל מחוץ לשערים. אנשים ממש הולכים עליהם בדרכים. אנשים עניים קורעים אותם ברחובות... ---------------- מי אני ומה שמי? סתם, בצחוק. זה הפפירוס המפורסם של איפובר, שנמצא באל עמארנה. הנה הוכחה נוספת לתיאוריה שלי על סגנונות ספרותיים... (ע"ע הדיון על שמשון והרקולס) בכל מקרה - לכולנו: חג שמח!!!
[שומרי] השער אומרים: הבה נלך ונבוז בז. הכובס מסרב לשאת את משאו... [לוכדי] ציפורים מנהיגים את מערכי-הקרב... [אנשי] ביצות הדלתא נושאים מגינים... אדם מתייחס לבנו כאל אויבו... בעל האופי מתאבל בשל מה שקרה בארץ... זרים היו לאזרחים בכל מקום... אכן-כן, חיוורים [הפנים]. איש הקשת מוכן. שוד בכל מקום. איש האתמול איננו. אכן-כן, הנילוס עולה על גדותיו, (אך) איש אינו חורש למען עצמו, (כי) כל אדם אומר: "איננו יודעים מה עלול לקרות ברחבי הארץ!" אכן-כן, יבשו הנשים, ואף אחת אינה יכולה להרות. חנום אינו יכול לעצב (בני תמותה) בגלל מצבה של הארץ. אכן-כן, אנשים עניים נהיו בעלי אוצרות. הוא שלא יכול היה להכין לעצמו זוג סנדלים, הוא עכשיו בעל עושר... אכן-כן, מתים רבים נקברים בנהר. הזרם הוא קבר, ובית-החניטה באמת נהיה הזרם. אכן-כן, אצילים מקוננים, בעוד לעניים יש אושר. כל עיר אומרת: "הבה נגרש רבים מאתנו". אכן-כן, עפר בכל רחבי הארץ. באמת אין עוד (אנשים עם) בגדים לבנים בזמנים אלה. אכן-כן, סובבת הארץ כגלגלו של הקדר. השודד הוא (עכשיו) בעליו של עושר... אכן-כן, הנהר הוא דם. השותה ממנו, דוחה (אותו) כאנושי וצמא למים. אכן-כן, דלתות, עמודים וקרשי הרצפה שרופים, (אבל) ריצוף הארמון – חיים, שגשוג, בריאות! (עדיין) נשאר איתן... אכן-כן, תנינים (שוקעים) מטה בשל מה שנשאו עימם, (כי) אנשים הולכים אליהם מרצונם... אכן-כן, המדבר (התפשט) בכל רחבי הארץ. המושבות הושמדו. ברברים מבחוץ באו למצרים... באמת אין עוד אזרחים בשום מקום... אכן-כן, אלו שבנו [פירמידות, הפכו] איכרים. על אלו שהיו בספינתו של האל מוטלת [עבודת] כפייה. באמת איש אינו שט עוד צפונה ל[ביב]לוס כיום. היאך נשיג ארזים למומיות שלנו? כוהנים נקברו עם תנובתם ו[אצילים] עם שמנם הרחק עד קפטיו. (אבל) הם אינם מגיעים (עוד). הזהב במחסור... כמה חשוב נראה (כעת) כשאנשי נווה-המדבר באים, נושאים את הצידה החגיגית שלהם: מחצלות קנה-סוף... צמחי redmet רעננים, ...של ציפורים, ו... אכן-כן, אלפנטין, מושבת ת'יניט וה[מקדש] של מצרים העליונה אינם משלמים מסים בגלל מלחמת [אזרחים]... מה התועלת בבית-אוצר ללא הכנסותיו? ליבו של המלך (חייב להיות) שמח כשאמת מגיעה אליו! אבל באמת, כל ארץ זרה [באה]! זהו שלומנו! מה יכולים אנו לעשות בקשר לכך? הולכים אל החורבן! אכן-כן, נעלם הצחוק, ואינו נעשה [עוד]. היללה היא המתפשטת בארץ, מעורבת בקינה... אכן-כן, ילדי האצילים מוטחים בקירות. הילדים ש[פעם] התפללו למענם (כעת) מוטלים על האדמה... אכן-כן, כל אדמת הביצות של הדלתא לא (עוד) מוסתרת: מבטחה של ארץ הצפון הוא (כעת) שביל כבוש. מה יכול אדם לעשות? ראה, זה בידיהם של אלו שלא ידעו זאת, כמו בידיהם של אלו שידעו; זרים (כעת) מיומנים בעבודת הדלתא... אכן-כן, כל המשרתות חופשיות בלשונן. כשגבירותיהן מדברות, לטורח הוא למשרתים.... אכן-כן, הדרכים [אינן] דרכים שמורות. אנשים יושבים בשיחים עד ש[עובר הדרך] התמים בא, כדי לקחת את משאו ולגנוב מה שעליו. הוא מוכה במקל ונהרג שלא בצדק. אה, יהיה זה סופו של האדם, לא הריון, לא לידה! הארץ תחדל מרעש, ללא קטטה!... אכן-כן, התבואה כלתה מכל צד... הכל אומרים: "אין כלום!" המחסן רוקן לגמרי, שומרו שטוח על האדמה... אה, לו הרמתי את קולי אז – אולי אנצל מהסבל שאני סובל עכשיו! אכן-כן, כתבים מגנזך מגידי-העתידות נקראים. מקום הסודות שהיה (כך בעבר) (כעת) מונח חשוף. אכן-כן, הקסם נחשף. לחשי-נסיעה ולחשי-סגירה נעשים נטולי-כוח כי אנשים (רגילים) חוזרים עליהם. אכן-כן, משרדים (ציבוריים) פתוחים, ודו"חותיהם נקראים. צמיתים נעשים בעלי-צמיתים... אכן-כן, כתבי הלבלרים של המחצלת הוסרו. מאגרי התבואה של מצרים (כעת) פרוצים לכל אדם. אכן-כן, חוקי ההסגר מוצאים אל מחוץ לשערים. אנשים ממש הולכים עליהם בדרכים. אנשים עניים קורעים אותם ברחובות... ---------------- מי אני ומה שמי? סתם, בצחוק. זה הפפירוס המפורסם של איפובר, שנמצא באל עמארנה. הנה הוכחה נוספת לתיאוריה שלי על סגנונות ספרותיים... (ע"ע הדיון על שמשון והרקולס) בכל מקרה - לכולנו: חג שמח!!!