חיבוק של ילד קטן

עמי52

New member
חיבוק של ילד קטן

איך אפשר שלא לקבל חיבוק מהילדה שלך? זאת שהיית עד לפני חצי שנה הכי הכי שלה? שהיית האבא הכי הכי בעולם? שהיית ההורה הכי הכי בעולם וכל עולמך היה היא? אמא ואני נפרדנו לפני כשנה חזרתי ל3 חודשים הביתה רק כי האם לא רצתה שהילדה תישן אצלי והיו 3 חודשים של גיהנום של הסתה ושל צעקות וויכוחים ושל מחזות שראתה ולא ידעה מה לעשות איתם מעולם לא שמעה ממני מילה רעה על אמא אבל שמעה וחוותה המון דברים רעים שאומרים ועושים לאבא ועזבתי שוב לפני כחודש ועכשיו באה אלי יומיים בשבוע וישנה אבל- מאז פתאום אין חיבוק וליטוף ולא רוצה לקבל בכלל חיבוק או נשיקה או ליטוף וכועסת אפילו כשעוטף אותה אחרי המקלחת במגבת- "אמרתי לך שאני לא רוצה שתלטף אותי..." וכל כך הרבה פעמים פתאום רוצה לחזור הביתה לאמא מלים ומשפטי איבה וטינה שבחיים לא אמרה קודם לאף אחד והתנהגות שכולה הזדהות ותפיסת עמדה וכולה עוד לא בת 8 ואני נדהם- איפה הילדה שלי? מה עשו לה? ואני יודע שהיא כואבת אולי גם ואמרה משהו לאחותה הגדולה על כעס שיש לה על שאבא עזב אבל יש לה עוד סיבה לכעסים והיא לא יודעת מאיפה זה.. הלב נקרע וחברים אומרים- זה המעבר, זה יעבור לה היא תחזור אליך בגדול וקורא אתכם ורוצה קצת תגובות של מי שאולי היה שם שעבר דבר כזה אולי רוצה קצת נחמה או עידוד ורוצה שתחבק אותי שוב הילדה שלי
 
עמי...../images/Emo24.gif וזהו.....

קוראת את הכאב שלך מתוך הכתוב ומנסה למצוא מילים מתאימות לעודד... מה אומר? שהזמן יעשה את שלו? - נדוש..... רק - תהיה חזק חבר
ו
אמנם לא של ילד קטן...אבל גדול ומעודד ממני
 

michaly44

New member
ואתה תקבל אותו חזרה. את החיבוק.

עם המון סבלנות. היא ישנה אצלך היא נימצאת איתך. זמן איכות. בזמן הזה..אתה מראה לה את הצדדים שלך. שטיפת המוח וההסתה שהיא מקבלת מהאם אומנם ניכנסים , ולא יוצאים מאוזן שנייה..אך הילדה גדלה. הם לא טיפשים הילדים. הם יודעים : מה טוב, היכן טוב. הכעס מופנה כלפיך, כי אתה עזבת את הבית. לפעמים הרצון לחזור לאמא-כי שם הדברים המוכרים לה. שם יש שמיכת ביטחון. לגבי ההסטה. היא יודעת את האמת. והיא גם תסנן את האמת הזו. אתה צריך המון סבלנות..
 

noamic

New member
הכאב כל כך גדול

לא יודעת איך לנחם אותך, זה כל כך קשה, כל כך לא נכון, כל כך מלא כעס ושנאה ונקמה עמוקה כל כך, שצריך המון מזל שכל תום אורך רוח אמונה כדי לצלוח את הררי השנאה ההסתה והנקמה. אלו רגשת נוראים שמוציאים את השדים הכי עמוקים ומצמידים אותם לנשמות קטנות של ילדים (לפעמים גם לגדולים) וסוחפים אותם לגיהנום. אתה אבא שלה, וכפי שאתה כותב ומתבטא - אבא חם ומעורב ואכפתי וקשור ואוהב. וליבי איתך. גרושתך עכשיו עיוורת. לא יודעת מי יוכל לפקוח את עיניה אם בכלל - אולי תנסנ לקחת אותה ליועצת מגשרת שתסביר לה איזה נזק היא גורמת לילדה וכמה היא קורעת את נפשה. ולך - רק אם תדבוק ביושר- תהיה אתה, אל לשתליך על הילדה את הפסולת של הגירושין, אל תדבר בגנות אמה, גם אם בטוח שאתה צודק, ורק תאהב ותאהב ותאהב אותה בתום- מתי שהוא - היא תבין ותפנים ותדע - ואתה תכאב ויקח המון אורך רוח וסבלנות ןאהבה עד שהבומרנג יחזור, אבל תאמין באהבה הזו שלך, והילדה - תבעט אבל אני מאמינה =- שמי שישר - בסופו של דבר כולם יודעים שהוא היהבסדר, גם אם עכשיו מעונן והילדה רואה אותך צבוע שחור משחור. וחבל על כל הילדים התמימים הללו שההורים מפילים אותם ברשת הגירושין ולא משכילים להבין שמתגרשים מבן זוג - ונקודות הזכות במלחמה הזו הן לא דרך הילדים, והילדים אינם מכשיר לנקמה שלנו בבן זוגנו. חבל כמה כואב. ליבי איתך. מקווה שתזכה להמון חיבוקים אמיצים ואמיתיים בעתיד.
 

ophra

New member
עד לפני שבועיים בערך

נאלצתי להתמודד עם התנהגות דומה של הגור הקטן שלי
והוא בכלל רק בן 4 וכבר חלפו כמעט 3 שנים מהפרידה שלי מאב'שלו...
פשוט תקופה כזו שלו של קשיים שהגיעו מבחוץ והקשו את נפשו הרכה כאב לי אימים
בכל פעם שנפלה עלי "גזירה" חדשה: "אמרתי לך שמותר לך לנשק רק על השיער והבגדים!" "אמרתי לך שאסור חיבוקים!" "אני לא אתן לך לגעת בי יותר בחיים!" השיא היה כשהוא היה מסרב אפילו לנשיקת לילה טוב....
אני חושבת שבתקופה הזו הבנתי טוב ביותר את הפתגם: יותר משהעגל רוצה לינוק, ה-
רוצה להניק....
למרות הכאב ידעתי שהכאב שלו כנראה גדול יותר והתנהגתי כפי שחשבתי שמתפקידי - בהבנה וקבלה רק המשכתי להרעיף כמויות יותר ויותר גדולות של אהבה גם בלי לגעת הייתי אומרת לו שאני אוהבת אותו המון ושהוא ילד מקסים ונפלא וכמה שהוא מתוק ונחמד וכו' וכו' וכו'.... בשלב מסוים, אחרי שבועות ארוכים של "סנקציות" שהיה מטיל עלי ישבתי לידו במיטה ערב אחד ואמרתי לו שאני חושבת שהוא יכול להפסיק לבדוק שזה ברור כבר שאני פה בשבילו, ואוהבת אותו, ולא מפסיקה לאהוב, ולא משנה איך הוא מתנהג אמרתי גם שאני חושבת שיהיה לנו יותר כיף בזמן שלנו ביחד אם נצחק יותר, נתחבק יותר, נתגלגל יותר על השטיח.... אבל גם אם לא - זה לא משנה שום דבר לאהבה שלי אליו. באותו לילה עדיין לא זכיתי לנשיקת לילה טוב אבל לאט לאט התחיל השיפור מדי פעם היתה "הקלה" בגזירות...
אח"כ חזרה לאחור, ושוב הקלה, ושחרור, ואפילו חזרו החיבוקים והנשיקות ביוזמתו אנחנו עדיין בתהליך ולפעמים הוא שוב נזכר ב"שיטות" ההן ואוסר עלי לגעת בו או לחבק ולנשק אבל נראה שכבר עלינו על דרך המלך..
זה לא קסם שעובד בין לילה היו ימים שהייתי על סף דמעות, ולפעמים אפילו הדמעות חצו את הסף ונזלו...
אבל עמדנו (אני והוא) במבחן שהוא קבע לנו והצלחנו!!!!
ומה אני אגיד לך עמי.....? היה שווה להתאמץ....
עפ
(אמא מאוהבת לחלוטין)
 

עמי52

New member
חיבוק

כמה מדהים.. פעם ראשונה שנכנסתי בצילכם חשבתי - אולי אחד או שניים יענו... והנה כל כך הרבה מחשבה, ותשומת לב והבנה קראתי אותך עפרה ולא האמנתי שיש כאלה מקרים דומים כאילו והיית פה וחווית אותו דבר וזה לא כאילו- באמת היית שם! אני מאמין לך... אתמול אחותה הגדולה והבוגרת (בת 16) דיברה איתה ואמרה לה- את יודעת, תדעי לך שלך יש אותי ואני עוזרת לך. וכשאמא ואבא רבו- את זוכרת שבאת אלי לחדר והתכרבלנו ביחד?... את יודעת אבל, לי אין אף אחת שתעזור לי...אף אחות גדולה שתעודד אותי..ואני צריכה להיות חזקה..אז גם את יכולה... ואני כל כך אוהב את בנותי...
 

ophra

New member
ושוב - .... ../images/Emo13.gif

יש לי מה להגיד... נזכרת בעצמי, לפני בערך 17 שנה אני בת 17 בעצמי, אולי כבר 18.. אחותי בת 10, אולי קצת יותר היא עוברת יסורי גהינום בבית מלחמת גוג ומגוג אני - כבר עם רגל אחת בחוץ (צבא וכו') השניה נשארת שם, בבית, בשבילה כדי שלא תשאר לבד לגמרי. מצד אחד - התפקיד הזה שלקחתי על עצמי אז הציל אותי מצד שני - לא אני הייתי צריכה לקחת אותו אלא הורי הם היו צריכים לדאוג לכך שלא אצטרך לקחת אותו הם היו צריכים לשנות את סדרי העדיפויות שלהם הם היו צריכים לפקוח עיניים. מקווה שתצליח לפקוח עיניים עמי גם עבור ביתך הגדולה מהר ורחב ככל האפשר.... עפ
(מגרדת לעצמה בפצעים שמזמן הגלידו. רק אלוהים יודע למה..
)
 

noamic

New member
ועוד משהו עמי,

יש לי מכיר שהתגרש מאשתו. שלושה ילדים בוגרים שהוסתו על ידה לנתק איתו כל קשר. שנתיים וחצי עקב אחריהם מרחוק. קרוע. ולא יכול היה להשפיע. הוא לא הפסיק לאהוב, לא התייאש, חיזר אחריהם ללא ליאות. והנה עכשיו, רק עכשיו - הם הפשירו והתחילו לראות אותו ולהתקרב מחדש. אבא הוא אבא. תמיד. אז תהיה אופטימי ואל תפסיק לאהוב ! ותדע שלילדה קשה יותר ממך ומגרושתך. איך ילדה בת שמונה צריכה לעכל מילים נגד האבא שלה שהיא כל כך אוהבת ? ואיך היא נקרעת ממה ששומעת מאמה? קשה לה, קשה לה , תן לה זמן ומרחב ואהבה. חזק ואמץ...
 

s h o o s h a

New member
את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק

זוכר את השיר הזה? כך גם את מה שקורה בין הורים לילדים את הקשר הזה אי אפשר לנתק על אותו משקל בדיוק הילדה, עוד לא בת 8, וכבר הספיקה לחוות פרידה של הוריה, חזרה של הוריה, ויכוחים, מריבות, הטחת האשמות ומי יודע מה עוד ושוב פרידה. והיא נקרעת בין שני אנשים שהיא הכי אוהבת בעולם אמא שלה ואבא שלה והיא עוד לא בת 8 ועוד אין לה את כל הכלים להתמודד עם כל מה שמוטל/הוטל על כתפיה הקטנות והיא בועטת לכל הכיוונים והיא "יורקת אש" (יכולה להניח שגם אמה לא "מלקקת דבש" אתה) כי זו דרכה להגיד - היי אבא ואמא - כואב לי אומרים שהזמן מרפא אני אומרת שסבלנות, סובלנות, הבנה וקבלה היא מתנגדת לחיבוק ? תרפה ותחבק שוב מאוחר יותר היא מנגבת לחי אחרי נשיקה ? תחייך ותנשק שוב כך, ברכות, בהבנה ובקבלה, תזכה בכל מה שאתה מבקש לך בחזרה את החיבוק הקטן, את הילדה הקטנה שלך
 

מייקי69

New member
חיבוק לילד הגדול

יאללה, ילד גדול, זוז קצת הצידה. רק לרגע, למרות הכאב ומפח הנפש... בוא נביט על הבת שלך. אתה יודע מה אומרים על ילדים? שהרבה יותר גרוע, כשהם מרגישים צורך לרצות את ההורה. עדיף כשילד מפגין כעס או חרדה, על פני ילד שמפנים ומנסה לזרום כאילו הכל כרגיל. אז כבר טוב שאנחנו על הצד הפחות גרוע. מעבר לזה - מדובר בילדה שעברה הרבה תהפוכות, ויותר מכל דבר אחר, מה שמשדר לה העולם כרגע - זה חוסר יציבות. מצב לא ברור, משתנה - מין הסתם (לדעתה) לרעתה. בין היתר, אני כמעט בטוחה, שהיא חווה איזו חרדה לאבד אותך. כן, דווקא לאבד אותך. הפוך על הפוך. מה שעפרה כתבה הוא כל כך נכון, כולל הניתוח, ההבנה - פשוט נכון. ואני בטוחה שהדברים ישתפרו. תחשוב עליה, רק עליה. תעטוף אותה, למרות הכאב תוכיח לה, פשוט תוכיח לה, שאתה קיים עבורה, נמצא עבורה, יציב! קיים ויציב! וזה ישתפר. עכשיו, יותר מתמיד, אתה צריך להיות עירני ומבין. שתי הבנות שלך עוברות תקופה לא קלה, ומה שהן זקוקות לו יותר מכל זוהי יציבות. גם אם הוריהן בנפרד - עדיין שזה יהיה מצב יציב שאינו משתנה מדי יום. וכמו שאמרו לפני - המון אהבה! תחזיק מעמד, הא? מייקי
 

blonda3

New member
../images/Emo66.gifילדה בת 8

כבר לא תינוקת, לא רוצה יותר שאבא ילטף אותה אחרי המקלחת-נראה לי טבעי לגמרי..... בלי קשר לשום דבר, לא להסתה, ולא לפרידה של הוריה. תן לה להתקלח לבד, להתנגב לבד, אם היא לא רוצה אותך-הנח לה, אולי זה הגיל שבו אתה אמור לכבד את הפרטיות שלה.... זה גיל החביון, גיל שבו הבנות מתחילות להתבייש ולהסתיר... תתרחק. וליטוף או חיבוק אחר? כשהיא לבושה? היא לא רוצה? אז תחכה...שהזעם יעבור, כי היא פגועה וכועסת...עליך, על אמא שלה, על המצב....על מה שהיא נאלצה לעבור.... אם היית אבא טוב-היא תחזור אליך, אבל בתנאי שתכבד את רגשותיה ורצונותיה והפרטיות שלה...היום הבנות מתבגרות בגיל הרבה יותר צעיר מאשר פעם. אז-מותר לה לא לרצות חיבוק. אל תכעס עליה. תבין אותה ואז יש אולי סיכוי שתקבל ממנה חיבוק.... כשהיא תהיה מוכנה... תדבר איתה, בגובה העיניים, תגיד שכואב לך...תשאל איך היא מרגישה.... אל תטיף לה ואל תלחץ... תן לה להרגיש נוח איתך.... מנסיון שלי גם כאמא וגם כבת.... ותנסה אולי למצוא לך איזו חברה גדולה שתסכים שתחבק אותה...אם אין לך עדיין.... לפחות לבינתיים.... בהצלחה.
 
אתה יודע עמי

כבר אמרו כמעט הכל ובכל זאת... הילדה הזו שלך כועסת עכשיו מבולבלת ועל מי תוציא את הכעס? בטח עליך! הרי אתה הכי הכי בעולם עבורה קשה לה קשה לך היא לא רוצה חיבוק? היא כמהה לו אבל... היא כועסת עכשיו אתה ? עכשיו פשוט תהיה שם בשבלה עם הרגישות שלך (מה חשבת שלא מרגישים אותה עד כאן?) תכיל אותה עם כאבה עד יעבור זעם אתה עוד תקבל את הילדה הזאת בחזרה בגדול ולך כשיהיה עצוב תבוא אלינו לנו יש תמיד
(תחליף זול אבל גם משהו) ברוך הבא עמי
 
למעלה