חטפתי עצבים

[MichalEe]

חטפתי עצבים ../images/Emo46.gif

אני מניחה שחלקכם הגדול קרא את הביקורת הזו, ובכל זאת רציתי לשים אותה בפורום ולשאול מה דעתכם. סבבה, לבנאדם יש דעה לא שגרתית על האלבום. אבל להציג אותה בצורה הזאת?! זה פשוט חוסר כבוד. זה כמו בנאדם שלא אכל יום שלם ובערב הוא מתחיל לבלוס. הוא פשוט מוציא את כל מה ששמר בבטן במשך השנים, בלי לחשוב אילו מילים הוא מוציא מהמערכת. יכול להיות שהייתה לו ביקורת עצומה על קווין, אבל לפי הפסקה הראשונה נשמע שהוא בכלל לא מכיר את הלהקה ואת פועלה, ומסיבה זו הוא לא יכול לבקר את האלבום מנקודת המבט הזאת. (תסלחו לי אם זה אחד מכותבי הפורום - אם כן, אשמח לדבר איתו רציתי לדעת מה אתם חושבים, בעיקר ה"ותיקים", שכבר שמעו וראו הרבה מקווין, שיודעים יותר טוב על התפתחות הלהקה לפני ואחרי האלבום. אני אישית, בתור "טירונית" בנושא קווין, חושבת שהאלבום מציב סטנדרטים גבוהים למוזיקה של אותם זמנים. נכון, אין בו הראשוניות של Queen והייחודיות המופלאה של כל שיר של Sheer Heart Attack (סורי, עוד לא יצא לי לשמוע את || Queen, המערכת שלי דפוקה), אבל הוא בהחלט מצויין! אנסה להביע את דעתי, אבל היא לא תצא טובה מבחינה מוזיקלית: DoTL - יש בו הנחישות של Jesus, והוא מאוד אכזרי ומביע, לדעתי את הרגשות שהם רצו להביע. מבחינה מוזיקלית הוא... פשוט טוב. LoaSA - שיר כיפי ומיוחד. IILWMC - לא יודעת, הוא לא קשור כל-כך לשאר האלבום, נשמע "תקוע באמצע", אבל שיר מצויין מבית היוצר של רוג'ר. YMBF - שיר פופי, אבל לא פופ נוראי סגנון שנות ה-2000, אלא פופ נעים לאוזן, ומילים מאוד פשוטות שמביעות כל-כך הרבה. באמת שיר טוב. 39' - שיר שלא שמעתי כמוהו באף מקום. סוג של קאנטרי אבל לא, עם נושא מיוחד. Sweet Lady - שיר רוק טוב. אמנם אני לא המבינה הכי גדולה ברוק, אבל זה רוק פשוט וקלאסי והוא טוב, לא? Seaside Rendezvous - כמו 39' - חד פעמי. יש לו מילים מעניינות, רעיונות מוזיקליים קצת "שונים" והרבה חוש הומור. TPS - לגבי הכפלת הקולות - יש משהו בזה שהצהירו על כך שלא משתמשים בסינתיסייזר, אבל כן השתמשו הרבה בהכפלת קולות. למרבה המזל, זה רק תרם לשיר, לא כמו מה שסינתי יכול לעשות להרבה שירים. שיר מורכב ויפה, בנוי טוב אני שומעת אותו כרגע כדי להזכר בו, והאמת - שיר נהדר! אני לא מבינה מה הבעיה בו. LoML - פחות אוהבת את גרסת האלבום. ממש אוהבת את הגרסה בלייב, בגלל שבה ה-I still love you פשוט קורע את הלב. השיר בסה"כ מיוחד ומעניין. בכלל, קווין נוטים להציג את הצדדים הטובים והלא טובים של האהבה בצורה מרתקת, בלי מילים מתקתקות, ויש גם "איזורים אפורים". אני נזכרת בשירי הבקסטריט, והם נורא תמימים ונורא מוחלטים - או שאני אוהב אותך או שאני שונא אותך. Good Company - אמא שלי גורסת שהוא מאוד דומה ל-When I'm 64 של הביטלס. האמת היא שזה די נכון, אבל זה לא גורם לו להשמע פחות מעניין, מעבר לעובדה שיש בו סיפור, שצריך להתעמק מעבר לנגינה כדי באמת לשמוע אותו. Bohemian Rhapsody - מה לא נאמר על השיר הזה? אני חייבת להגיד שהשיר די שחוק מבחינתי, אבל אם אשמע אותו ברדיו, אין מצב שלא אגביר. הוא שיר טוב, למרות שקשה להבין אותו, ואם שומעים אותו בגרסת הא-קפלה הוא פשוט... וואו! הקול של פרדי והשילוב עם שאר הקולות, ו...אין דרך לתאר אותו. יש לציין שלפני כמה זמן הייתי אצל חברי היקר וההורים שלו ראו VH1 Classic (התחנה האהובה עליי). אמא שלו היא זמרת ידועה והיא גם מעבירה שירי פיתוח קול. הם הגבירו אך ורק בשיר הזה אחריו הם החלישו. לדעתי, זה אומר משהו. GSTQ - למען האמת, אני יותר אוהבת את Somewhere Over the Rainbow בגרסה של בריאן, אבל אם בא להם לשים את ההמנון באלבום - שייהנו כנראה שמשפחת המלוכה אהבה את העניין. בסה"כ יש באלבום שימוש מושכל ביכולות של חברי הלהקה (הם לא פסחו אף על יכולותיהם לייצר קולות של כלי מנגינה), והאלבום מבטא את הכשרונות הנפלאים שלהם, כמו האלבומים הראשונים. לא הייתי אומרת שהם מלאים מעצמם, אלא שהם ידעו לאן לנתב את עצמם, ואנו - המעריצים, יכולים להנות מכך. מצד שני, אני קצת משוחדת, ואני לא מבינה כל-כך במוזיקה, אלא יותר במה שהיא גורמת לי להרגיש. ורגשות זה סובייקטיבי... גילוי נאות

מצטערת על האורך, מקווה שלא ייאשתי אתכם.

 

[MichalEe]

וואו, יצא ממש ארוך!

במקומכם הייתי קוראת את כל השורות עד הפירוט של השירים, ואת שלוש השורות האחרונות P: עמכם הסליחה

 

[khammel]

קראת פעם ביקורות של הרולינג סטונס על קווין?

כי אחרי שקוראים אותם, כל השאר מתגמד.

אם לא נתקלת בביקורות הקטלניות שלהם, תגידי ואצרף לך איזה קישור או שניים. בכל אופן, הלהקה בהחלט היתה "מלאה מעצמה" והם ידעו שהם חייבים להצליח ובגדול עם האלבום הזה, אז הם הלכו עד הסוף ויהי מה. לדעתי, התוצאה משובחת. חובבי הPאנק של התקופה, חשבו שזה איום ונורא. ובשבילך, הנה עוד שיר קאנטרי של בריאן שמתאים קצת לרוח השרשור: http://www.youtube.com/watch?v=4aEpcgfZf_U Let your heart rule your head

 

[MichalEe]

אני מפחדת לקרוא, אני עוד עלולה לרצוח מישהו שם

אבל אשמח אם תתני קישור. והאמת? הייתי ממש בטוחה שהם היו חסרי ביטחון, והם פשוט ניסו דברים חדשים ושונים למרות זאת. לא יודעת, אף פעם לא חשבתי שהם מלאים מעצמם.

 

[khammel]

אז אל תקראי בקישור המצורף

http://www.queenarchives.com/archivesnew/index.php?title=Queen_-_02-09-1978_-_News_of_the_World-_Rolling_Stone_(Issue_258)

"It works, too, because the power trio behind vocalist Freddie Mercury is truly primitive. Once you've seen Queen onstage, away from the cut and paste of the studio, it's painfully clear that "Sheer Heart Attack" is less a matter of slumming than of warfare among equals in incompetent musicianship."​

יש עוד באותו אתר

 

[MichalEe]

יש מצב לתרגום אחרי SHA?

בכלל, הרולינג סטונז לא מחבבים אותם ממש. אני לא יודעת אם אתם יצא לכם להתקל בזה - יצא לפני כמה זמן ספר ענקי עם כל מיני שערים של המגזין מאז שהוקם, וסיפורים על התמונות. קניתי אותו ממש במחיר מציאה ונהניתי ממה שיש בו, אבל עדיין נותרתי מאוד מאוכזבת כשהבנתי שאין שם אפילו תמונה אחת פיצית של קווין. יש לזה איזושהי משמעות, לא?

 

[khammel]

תרגום

"זה אפילו עובד, בזכות העובדה ששלישיית המחץ מאחורי הסולן, פרדי מרקורי, היא פרימיטיבית באמת. מרגע שצפיתם בקווין מופיעים על במה, הרחק מהגזור-והדבק של האולפן, נהיה ברור עד כדי כאב ש-SHA הוא פחות עניין של לרדת לעם ויותר עניין של מלחמה בין שווים בחוסר מיומנות מוזיקלית." אין לך תמונה של קווין בספר כי...הרולינג סטונס לא חושבים שקווין שווים את זה.

 

[MichalEe]

Just as I thought...

 

[MichalEe]

ותודה

 

[VC820]

למה את מתרגזת?

נו..אז הבחור כתב כמה שטויות. האם צריך להתייחס לכל פלצן שכותב שטויות ? אל תתיחסי לדברי ההבל הללו.

 

[Ekrembo]

ואו, הבחור כל כך צודק ../images/Emo13.gif

דיסק קלישאתי ביותר. אבל אולי בגלל זה כל כך כיף לשמוע אותו? בלי ההתשות המיותרות של יס ובלי המונוטוניות של זפלין. בבקשה תפסיקו עם רשי תיבות

 

[7INBAR7]

אני חושבת...

שnight at the opera הוא אלבום מקורי מאד והמוזיקה בו מעולה. לגבי קלישאתי קשה לי לדעת בתור מישהי שאין לה הרבה ניסיון עם המוזיקאים האחרים שכותב הביקורת הזכיר בהשוואה. לגבי הפן ההומוריסטי, זה ידוע שקווין אף פעם לא לקחו את עצמם יותר מדי ברצינות והם עצמם מעידים שיש פן הומוריסי במוזיקה שלהם שמאד ברור להם כשהם כותבים אותה אבל הקהל לא תמיד קולט. גם כאן, אני מאמינה שהם ידעו מה הם עושים ואפשר בהחלט להרגיש את ההומור בחלק מהשירים ולדעתי זה חלק מהקסם של האלבום. לגבי הבומבסטיות- כן. זה אלבום בומבסטי. קווין הם בומבסטיים. מכל הביקורת נודף טעם של זלזול בקווין מצד הכותב ותחושה שהוא הופך יצירה מיוחדת לצחוק וכמו שאמרת, מוציא עצבים. אבל קראתי אח"כ תגובות לביקורת, וזו תגובה שהכותב עצמו השאיר: "בשום מקום בביקורת לא כתבתי שהאלבום נפוח ומכוער. ההיפך - גדולתו של האלבום היא במראה המעוותת שהוא מציב בפני רוק הסבנטיז." יכול להיות שהכותב התכוון לומר שהגדולה של האלבום היא בהומור ובבומבסטיות, ב"פארודיה" שהוא יוצר על חשבון הסבנטיז, ופשוט לא הצליח להעביר את המסר...? לדעתי בכל מקרה, night at the opera הוא לא פארודיה על הסבנטיז, אלא אחת התוצאות המיוחדות והמדהימות של התקופה.