מקריאה כאן בפורום, אני מתרשמת שלא בכל מקום זה בדיוק אותו דבר, אז אספר על החטיבה הצעירה אצלנו:
אצלנו בבית הספר יש הפרדה מבנית מוחלטת בין החטיבה הצעירה - גן חובה, כיתות א-ב, לבין החטיבה הבוגרת (ג-ו). כלומר, לכל חטיבה ממש מבנה נפרד משל עצמה.
בתוך החטיבה הצעירה יש עוד הפרדה בין גן וכיתה א' לבין כיתה ב'. לגן ולכיתה א' יש מה שנקרא "מרחב משותף", וזה עיקר החלל - שם יש שולחנות עבודה, יצירה, פינות משחק, שם הילדים אוכלים ארוחת בוקר. חוץ מזה לגן יש חדרון משלו, בו מקיימים את המפגשים וכן מסיבות יום הולדת, ולכיתה א' יש כיתה משלה. ילדי הגן נמצאים רוב היום ב"מרחב המשותף", נכנסים לחדרון למפגשים כאמור, ויש להם גם חצר, אליה יוצאים גם ילדי כיתה א' (לא במעורבב, לכל קבוצה זמנים משלה בחצר).
ילדי כיתה א' לומדים רוב הזמן בכיתה, אך עובדים בקבוצות גם מחוץ לכיתה, במרחב המשותף. שם,כאמור, הם גם אוכלים ארוחת עשר.
יש פה ושם פעילויות משותפות לגן ולכיתה א', כמו סדר פסח וכאלו, אבל יחסית הן די מועטות.
כשהבכור היה בגן גם אמרו לנו שהילדים המתקדמים יוכלו להיכנס לשיעורי חשבון וכאלו עם כיתה א', אבל בסופו של דבר זה היה בולשיט. זה ממש לא קרה, ולא הייתה בפועל שום כוונה שזה יקרה.
בכיתה ב' כבר יש הפרדה פיזית, כשהמטרה זה שהם עדיין ירגישו חלק מהחטיבה הצעירה, אבל לאט לאט כבר יהיו בפועל פחות חלק ממנה. ילדי כיתה ב' כבר לא מסתובבים בכלל במרחב המשותף וגם לא יוצאים לחצר של ילדי הגן, ובכיתה ב' ההתנהלות היא כבר ממש כמו כיתה לכל דבר, בשונה מכיתה א' שם בהתחלה כן מאפשרים יותר גמישות מבחינת לו"ז לאורך היום.
בגדול, אני ממש בעד הקונספט. זה עושה את המעבר מגן חובה לכיתה א' סופר חלק - עולים עם אותה קבוצה (למעט הילדים שנשארים עוד שנה בגן חובה בגלל הגיל או דברים אחרים) כך שאין את העניין של ההסתגלות החברתית, מכירים כבר את המבנה הפיזי, מכירים כבר את הצוות (כל ילדי הגן מכירים במהלך השנה את כל המורות של החטיבה הצעירה), מכירים מקרוב את ההתנהלות, את הצלצולים וכו'.
מצד שני.. אצלי לפחות הבכור ממש לא רצה לעלות לכיתה א' כי הבין בדיוק לקראת מה הוא הולך, ולא נראה לו כל עניין השיעורים והמטלות. החטיבה הצעירה גמרה את כל המסתורין וההתרגשות והוא הבין שעדיף לו בגן
