חטאנו עווינו פשענו

חטאנו עווינו פשענו

בחוק הישראלי, אם אני זוכר נכון, יש הבחנה בין חטא, פשע ועוון - אני לא זוכר מה בדיוק ההבחנה, אני רק זוכר שהמחוקק מגדיר ומבדיל (מישהו יכול לרענן את זכרוני?) בכל אופן, מה שרציתי לשאול זה אם מישהו מכיר הבחנה כזאת בארון הספרים היהודי? לדעתי בכל מקורותינו הקדומים אין הבחנה כזו, ושלוש המילים האלו הם מילים נרדפות, בלי הבחנה של ממש ביניהם. מישהו מכיר משהו ממש? אני מתכוון לאיזה מקור "רציני" (כלומר ש"ס או פוסקים), לא לאיזה פלפול או דרוש חסידי.
 

אוֹחַ

New member
מוחל על חטא ועובר על פשע.

בינתיים בלי מקור. חטא - הוא מבלי דעת (שוגג) וזו הסיבה שנאמר בו מחילה. פשע - הוא מרידה, כפירה, עבירה תוך ידיעת החוק והכרה בסמכות עליונה (מזיד). כנראה שזו הסיבה שנאמר בו "עובר על..." ר"ל, מחילה על פשע מצריכה סוג של העלמת עין. עוון - עיוות של החוק (המצווה). אם אזכר במקור, אשוב ואציין.
 

אוֹחַ

New member
אגב,

בעוונות נאמר "נושא": "נושא עוון", שזה ממשיך להתיישר עם הקו שלעייל...
 
זה נראה לי דרוש

מבחינת הפשט, זאת נראית לי פשוט תקבולת. ברור שעל חטא סולחים ועל פשע עוברים ועוון נושאים - אבל זה כי ככה הביטויים. אתה חושב שהם איכשהו מרמזים על דירוג או שוני בין העבירות השונות? לי נראה שלא. פשוט ככה התקבע - על חטא סולחים ועל פשע עוברים.
 

גנגי

New member
התערבות קטנה בנאמר ולא הסבר:

נראה לי שאם יש שלוש מילים, יש גם שלוש משמעויות, איכשהו... אף אם יש חפיפה גדולה ביניהן, חייב להיות גם הבדל כלשהו. אבל היות שהיום באמת-באמת-באמת אין לי זמן להרהורים סמנטיים (ובכל מקרה מה שאוח אמר נשמע לי הגיוני למדיי) - אשמח לראות בלילה את פסיקותיכם המלומדות ולהשכיל.
 

nutmeg

New member
גמני אשמח לראות

את ההבדלים. אם לא יימצאו אפשר לבדוק לבד בשפה מדוברת: מתי משתמשים בחטא, מתי בפשע ומתי בעוון; לראות את ההקשרים, ו(שוב) לבדוק את הפיזור הבלתי אקראי שלהם בשפה. למי שיש נגישות לקונקורדנציה המקוונת של בר אילן - מאוד עוזר גם לדעת איזו מילה הופיעה ראשונה (חטא אני חושבת). להתפתחות הדיאכרונית יש משמעות רבה. יאללה, לעבודה!
 

אוֹחַ

New member
ההקבלה היא החלק הפחות מוסמך

כי היא שלי
(למרות שאני בטוח שכבר אמרו את זה קודם לפני, אבל לא משנה). לגבי סיווג העבירות, זה כתוב איפה-שהוא. כשאפנה - אשנה.
 
תודה

אבל בכל מקרה, נראה מכאן שזה לא שיש איסורי לאו שהם פשעים ויש כאלו שהם עוונות (כמו שנמצא בחוק הישראלי), אלא הכל הולך אחר כוונת הלב. יש איזה "נפקא-מינה" להלכה? מעבר להבדל הידוע בין שוגג למזיד?
 

אלעד2

New member
אני גם חושב שזה מסמל

את המניעים של החוטא. למדנו כאן שני דברים- שיש חשיבות למניע, ושיש רמות של אחריות. המחלוקת מה סדר הוידוי היא למעשה נפק"מ הלכתית בין ר"ע וחכמים, ויותר מכך מחלוקת היסטורית כיצד היה הוידוי, שזו שאלה בפני עצמה כיצד זה יתכן.
 
למעלה