חזרתי..

[alfiekeren]

חזרתי..

אז ככה, גם אני חשבתי על זה. ועדיין יש לנו הרבה זמן לחשוב על זה. בכל מקרה אני לא רואה שום סיבה למה לא. ואם לא נרגיש נוח לדבר פנים מול פנים תמיד נוכל לחזור לפה. ואפשר גם וגם.. ומותר לנו לדבר גם על עצמינו ולא רק עליהם. יש לנו נושאים משותפים מעבר אליהם. שזה מצויין. איזה עולם קטן!! בכל מקרה לאלפי חזר המצב רוח. היה לו משבר ביקור באנגליה. אח שלו הודיע שהוא מגיע בסוף ינואר לסוף שבוע אז ככה שיש לאלפי למה לצפות. אז החיים טובים עכשיו.

 

[cielo]

עכשיו את גם קוראת אותי ? ../images/Emo13.gif

יופי, אז אנחנו מרגישות אותו דבר. כמה ריגשי רץ פה, הא ? אז נמשיך ונמשיך ונמשיך, עד שאני כבר לא יוכל יותר וניפגש. כמו שאני אומרת לך תמיד (מהיכרות ארוכת שנים ... ) : לזרום ... בהחלט יש לנו נושאים משותפים מעבר אליהם, וזה נהדר .... אוי, אני ממש ממש ממש ממש ממש שמחה שחזר לו מצב הרוח, בחיים הכל תקופות, יש לנו עליות וירידות, אחרת היינו מתים משיעמום, לא ? גם פאבליני במצב רוח לא רע בכלל במצב האחרון, והוא לא מתבכיין על העבודה, שזה הכי טוב .... שכולם מרוצים - אני רגועה. אז מה ? נאמין שהכל יהיה בסדר ? נשיקות, חולה עלייך, שלי

 

[alfiekeren]

אני מנסה למשוך את שלי לשרשור חדש

ושלי בשלה!!!!

נראה כמה זמן יקח לך להבין שמחכה לך פה הודעה.... לגבי פסיכולוגית. תמיד ידעתי לתקשר עם האנשים הנכונים.. לך תדע מתי תצטרך... דרך אגב שלי אני חושבת שמורמי פה צריך קצת עידוד.

 

[alfiekeren]

אופס....!!!!

אני שמחה לשמוע שיש לו מצב רוח טוב. זה החמצן שלנו אה אחותי??? אז הבטחתי לך פרטים על אלפי ואני. הכרנו ONLINE . בהתחלה רק בתור חברים...להעביר את הזמן. זה היה CHATROOM בינלאומי. והכרנו מלא אנשים מכל העולם. אחרי חצי שנה בערך רצינו לעשות מפגש של כל החברים. באיזה מדינה. משום מה זה הצטמצם במספר האנשים. בכל מקרה זה היה מרגש ומפחיד וימים בלי שינה. עד שנפגשנו. אני ואלפי ישר התחברנו. ההורים שלי כמעט אשפזו אותי לנסוע להכיר בן אדם שאני לא מכירה!!! בקיצור, אחרי זה הקשר שלנו היה בשלט רחוק. מדי פעם יצאנו לטיולים ביחד. ואז אלפי התחיל להגיע לישראל כל סוף שבוע. העסק נהיה יקר והחלטנו לתת לזה צאנס. השכרנו דירה. ועברנו לגור ביחד. זהו בכמה מילים הסיפור שלנו..(במציאות הוא היה הרבה יותר מורכב.) טוב אני חייבת ללכת לפגישה. אתעדכן שאחזור... נשיקות קרן.

 

[cielo]

כאן נמחקה הודעה

על ידי הנהלת הפורומים משום שלא עמדה בתקנון הפורום

 

[alfiekeren]

גורל...

גם אני חשבתי שצ´אט זה דבר דיבילי. אבל הנה אנחנו פה.. לגבי הרפתקאות..ממש לא.. אני בדרך כלל טיפוס שמרן. לא אוהבת יותר מדי שינויים או להיות בולטת באיזשהי צורה. פשוט זו היתה תקופה אחת הגרועות בחיים שלי. והאינטרנט היה מקום מפלט כמו להרבה אנשים אחרים. לא רציתי לדבר עם אף אחד. היה לי קל לדבר רק עם זרים שלא מכירים אותי. קשר בשלט רחוק הוא מאד קשה. והפרידות בשדה תעופה כל פעם מחדש היו סיוט. אבל הנה הגענו עד הלום. ואני מקווה שלא נצטרך להפרד יותר. המעבר לגור ביחד היה קשה. זו פעם ראשונה שגרתי מחוץ לבית ההורים. השכרנו דירה 10 דקות הליכה מהם. ובהתחלה היינו הולכים אליהם 4 פעמים בשבוע. היום אנחנו יותר רגועים. ולפעמים אני לא יכולה להיות אצל ההורים יותר משעה. גם אני עובדת בחברת סטארט אפ בכפר סבא. זו סביבה מאד קשה ותחרותית לעבוד בה. אני מתכננת לעשות שינוי קריירה בעתיד הקרוב...- עיצוב פנים. אני מקווה שאת עדיין שם. אוהבת מאד קרן.

 

[cielo]

עכשיו אתם בגבעת שמואל ?

אנחנו ממש דומות ... גם אני בדרך כלל טיפוס שמרן לחלוטין, אין לי בעיה עם שונות או עם אחרים "שונים"

אבל אני נחשבת לדי קונפורמיסטית. שאני חושבת על כל הסיפור עם פאבליני הוא די פריצת מוסכמות מבחינתי, למרות שאף פעם לא הרגשתי ככה, הרגשתי שאני עושה מה שהלב שלי אומר לי ... פאבליני נכנס לחיים שלי היכן שהכי לא ציפיתי. תמיד היו אלו החברות שלי (בטיול) שהסתכלו עליהם, אני הייתי הטיפוס השקט, הפסיכולוג של כולם (לא בגלל שאני כזאת מכוערת

) אלא בגלל שהייתי די חסרת ביטחון שהיכרתי אותו. הקשר ביננו העלה לי את הבטחון העצמי למעלה ... ממש ... אני חווה לא הרבה בנושא. אצלנו לא היו הרבה הרבה פרידות, היינו שם יחד, נסעתי לניו-יורק, חזרתי אליו לעוד חודש וזהו - לא ראיתי אותו שנה. ואוו, זה נראה לי כ"כ רחוק ולא מציאותי פתאום ... גם מבחינתי זו הייתה פעם ראשונה לגור עם מישהו, זה מאוד קשה בהתחלה, עכשיו אני חושבת שיהיה לי ממש מוזר להיות בלעדיו. אנחנו לא ממש גרים רחוק מההורים שלי, יש לנו יח´ דיור מתחתם, ובאופן מפתיע אנחנו לא מתראים יותר מידי, רק בחגים, לפעמים בשבתות ולפעמים שמשעמם לי אז אני הולכת להציק לאמא

מה למדת ? תואר במה יש לך ? מדוע את רוצה לעשות שינוי ? נשיקות, שלי

 

[alfiekeren]

אולי אנחנו באמת אחיות???

כל כך הרבה דברים דומים............ נראה לי בלתי אפשרי לא לראות את הבן זוג שלך שנה. אני מתארת לי שזו היתה מסכת יסורים. שנה שלמה...למה?? לגבי ההורים יש להם ימים קבועים שלישי ארוחת ערב ושישי ארוחת צהרים. כן אנחנו גרים בגבעת שמואל. יש לנו דירה מקסימה. אבל רצינו לעזוב לבית פרטי בתל מונד. כי אלפי רגיל לגינה. ואני נורא רציתי כלב.. אבל אז החברה של אלפי נסגרה (גם סטארט אפ) ולא יכולנו מבחינה כלכלית לעזוב. יש לי תואר במדעי המחשב. ואני ראש צוות GUI בחברה בה אני עובדת. אני רוצה לעשות שינוי כי זה מקצוע מאד תובעני. נמאס לי לעבוד 12 שעות ביום. והלחץ הבלתי פוסק של עמידה בזמנים. עכשיו שחושבים על זה אולי מחפשים אצלכם אנשי מרקטינג??? אלפי עוסק במרקטינג ופיתוח עסקי. איך היתה הפגישה הראשונה עם המשפחה של פאבלו?? עד היום אני מכירה רק אח אחד של אלפי. אין לו אבא ואם אמא שלו הוא לא מדבר מגיל 15. אבל יש לו 4 אחים. כל כמה זמן הוא נוסע לבקר שם אם בכלל?? נשיקות קרן

 

[alfiekeren]

ועוד משהו ששכחתי לציין..

אחותי, כל כך מתאים לך להיות הפסיכולוגית של כולם. פשוט יש לך את זה!!!!

 

[cielo]

מה זה אולי ? מדוע הספק ?

שאני מסתכלת על זה, באמת אין לי מושג איך לא ראיתי אותו שנה. אני הייתי בטוחה שאני חוזרת לשם אחרי חודשיים, את יודעת, נרגיע את אמא, קצת כסף ואני שם בחזרה. אבל .... המינוס שלי היה כ"כ רציני, והיו לנו קצת בעיות עם אחותי הקטנה, ואז ... הכניסו לנו את הרעיון שהוא יבוא לפה, כי כבר הרי היינו שם, ועכשיו הגיע הזמן להיות גם פה, ואז ... סיפורי משרד הפנים, שאחרי שכבר התחלנו את התהליך, זה כל הזמן היה נראה עוד שבוע, עוד חודש ועוד קצת ... ואיכשהוא נהיה שנה ! איך את מסתדרת עם אחזקת הדירה ? המשכורת שלך בסדר ? אנחנו מתים כבר לממש דירה משלנו, אבל אמרתי לעצמי שחוץ מהחשבונות הרגילים שיש לשלם, אני מפחדת לקחת על עצמי עוד משהו, כי צריך גם לשלם לימודים, אז לפחות נחסך לנו התשלום של שכ"ד, כל שאר החשבונות - עלינו ! אצלנו - הלוואי והיו מחפשים בכלל עובדים, אנו עכשיו 20, פעם היינו ארבעים, אם יהיה משהו - את הראשונה שאודיע לה, למרות שהמרקטינג שלנו הוא בחו"ל. אבל ... מי יודע ? איפה אתם מחפשים לו עבודה ? את המשפחה של פאבליני ראיתי רק פעמיים בערך, וזה היה מאוד מרגש, למרות שלא הבנתי כלום ממה שהם אמרו לי, שהייתי בחו"ל לא דיברתי בכלל ספרדית, רק עשיתי כן עם הראש ! אבל ... שנה שלמה דיברתי איתם בטלפון ללא הפסקה. המשפחה שלו זוהי טלנבולה בפני עצמה - יש לו 2 אחיות ואח אבל הם מאבא אחר, מהבעל של האמא שנפטר, הוא היה פלטה כנראה, וזו הסיבה שהוא לא מוכן שיהיו עוד פלטות ... שהכרתי אותו הוא בכלל אמר לי שאבא שלו מת ועד היום יש לו יציאות שהוא מת, למרות שהוא חי, אבל הוא פשוט לא מדבר איתו כבר איזה 20 שנה, הוא לא קיים מבחינתו. הוא לא נוסע לבקר שם, והאדון גם לא רוצה ! הוא לא רוצה לחזור לגור שם, הוא מעדיף להסתכל קדימה, הוא טוען ששם בטוח אין לנו עתיד. כך שמהבחינה הזו - אני מסודרת !

הוא מדבר המון עם המשפחה שלו בטלפון, ובינתיים הוסכם ביניהם שאנחנו לא מגיעים לביקור. אמא שלו מעדיפה שנחסוך את הכסף ללימודים או בית ... אני מאמינה שאני אסיים את התואר, כן, כל דבר יקרה "אחרי התואר". זהו, יקירתי, לבינתיים, תמשיכי לזרוק לי אינפורמציה עליכם, בסוף אני אדע את כל הסיפור

נשיקות, חיבוקים, שלי אה ... פסיכולוגית - אני מקווה שאני אהיה יום אחד, אני יודעת שזה מתאים לי, אבל ... נראה לי שאני אלך בכיוון אחר וזה יהיה רק ההובי שלי. אבל אל תדאגי - אמרתי לך שאת פציינטית מועדפת, כן ?

 

[alfiekeren]

מה יהיה???

אני כל כך שמחה שיש לך את התואר הזה!!! תארי לך היית בורחת לי עכשיו!! לגבי הדירה הכל נופל כרגע עליי. שכר דירה 550 דולר וכל התשלומים הנלווים. את ברת מזל שיש לכם יחידה נפרדת על חשבון הברון. בלי עין הרע יש לי משכורת מצוינת. בגלל זה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו שרק אני יעבוד בינתיים עד שהוא יגמור את האולפן (חודשיים מהיום אם הוא לא ימצא עבודה באמצע.) מה זה פלטה??? והאם הוא גדול מהאחים האחרים?? גם אצל אלפי סיפור טורקי. הוא גדל בארה"ב לאמא אנגליה ואבא אמריקאי. בגיל 7 ההורים שלו התגרשו ואמא שלו לקחה איתה את חמשת הילדים. אבא שלו התחתן מספר פעמים אחכ. אלפי חושב שיש לו לפחות עוד שישה אחים מתוכם הוא מכיר רק בת אחת. אמא של אלפי זרקה אותו מהבית שהוא היה בן 15 . כי הוא הזכיר לה יותר מדי את אבא שלו והיא לא יכלה לחיות עם זה. מאז הם לא דיברו. הוא גדל אצל דודה שלו. וכן היא גם לא קיימת מבחינתו. כמו שאמרתי גם אלפי לא רוצה לחזור לשם. כי פשוט אין לו לאן לחזור. שניהם כנראה היו צריכים דף נקי בחיים שלהם ולכן יכלו לעשות את המעד הקשה הזה. נו מה את אומרת נמצא עוד הרבה דברים משותפים אחותי היקרה??????????

 

[cielo]

הדמעות ... אני משתלטת על עצמי

לא בא לי לבכות מהסיפור של אלפי אלא מהדומה בין שני הסיפורים שלנו, או יותר נכון שלהם. ואוו, הכל נופל עלייך, הא ? כן זה מלחיץ, וממה שאני שומעת ממך, קצב העבודה הוא גם די רצחני. עוד חודשיים הוא גומר אולפן, לא רע בכלל, איפה הוא עושה אולפן ? הכוונה היא באיזה עיר ? פלטה, זה פיקשוש, ז"א, האבא הבטיח לאמא שהוא התחתן איתה ובגלל זה מריה הקדושה (שלמעשה קוראים לה גלוריה) הסכימה להתמסר לו, ואז ... הוא הלך לעזאזל והתחתן עם המשרתת שהייתה בבית שלהם. טלנבולה, או לא ? מצד האבא יש לו גם שישה אחים, אלפי ... ממש אותו דבר. ודרך אגב גם אני הייתי פיקשוש, אבל אצלי זה כבר יותר מורכב, ועכשיו אני בטוחה שבזה אנחנו לא דומות : אני מאומצת, וזה סיפור תורכי בפני עצמו, שגם אליו אנחנו נגיע

ולפני שאני ממשיכה, אני חייבת לשאול, כי אני כל הזמן שוכחת : אלפי זה אלפרד ?

כן, את צודקת לגביהם, שניהם הגיעו מרקע משפחתי לא הכי פשוט, אבל אני בטוחה שאת בטח מרגישה את זה בלילה, שאתם ישנים יחד, הוא בטח מתכרבל בתוכך ונורא חשוב לו שתהיו מחובקים, את מעין הגנה שמעולם לא הייתה לו. גם פאבליני אותו הדבר, נו, הפעם קלעתי בול, או לא ? אוהבת מאוד מאוד מאוד, כמה ריגשי הולך פה .... שלי

 

[alfiekeren]

אוי כמה שאת צודקת.................

אלפי(אלפרד) לומד באולפן עקיבא בנתניה. הסיפור של פאבלו היה מקבל את תסריט השנה בטלנובלות. אני אשמח לשמוע את כל הסיפור שלך. וגם אני אתן את הגירסא המלאה אבל זה לא צריך להיות פה . זה אישי יותר מדי. הכירבול הו הכרבול בלילה. קלעת בול. הם מוצאים בנו מה שלא היה להם אף פעם. הוא רוצה המון המון תשומת לב. והוא נותן המון גם כן. אנחנו מדברים 4 פעמים ביום. הוא מאד רגיש ..הוא כותב לי שירים והוא סופר רומנטי!!!!! ופשוט בא לי לבכות כשאני זוכרת את התקופה שלא היינו ביחד.. נוסטלגיה.. אחותי אני פשוט אוהבת אותך. קרן.

 

[cielo]

עכשיו באמת ירדו לי דמעות ....

קרנושי, איזה חמודים הם בלילה, הא ????? ואוו, כמה כיף לי שאת מרגישה את זה גם, הגבר הגדול הזה, למרות שפאבלו הוא קטנטן יחסית, פתאום נהיה בלילה כזה בייבי, הא ? אנחנו מדברים גם המון בטלפון, שהוא עובד, זה פשוט מוזר לי שאין לי למי להציק. לפני איזה חצי שנה הוא התחיל להתאקלם ונהיו לא חברים ומסיבות, ופתאום הבנתי שאני לא מרכז העולם שלו, והייתי אומרת לאמא שלי שזה נורא מוזר לי, כי אני הרי אמורה להיות כל עולמו, וזה היה נורא מוזר, כי הרי כל הזמן ייחלתי שיהיו לו חברים ושהפלאפון שלו לא יפסיק לצלצל, וזה ... קרה, ואז לא ידעתי איך לאכול את זה. אבל, לפני שתחשבי שאני אגואיסטית קטנה

, למדתי לחיות עם זה, עכשיו יש לי זמן, לראות חברות, ואני לא כל הזמן מרגישה שאני צריכה לחזור הביתה, ואוי אוי אוי הילד לבד בבית ומשעמם לו ... הכל עניין של זמן. אז ... מתי את מגיע הביתה כל יום ? ומה הוא עושה את שאת מגיעה ? ו ....יש לך אי-מייל שאני יכולה להציק גם בו ? ושוב, פשוט חולה עלייך, מה לעשות ? ועכשיו .... אני אלך ללמוד, אחרת איך אני אהיה חכמה ? נשיקות, ניפגש מחר, חיבוקים, שלי

 

[alfiekeren]

מרכז העולם...

פאבלו אולי קטן יחסית. אבל אלפי הוא מטר תשעים. ושוקל קרוב לתשעים קילו. והוא פשוט ילד מגודל. זה פשוט מדהים איך הוא הופך לילד. עם צרכים. לחיבוקים ואהבה. גם אני התפללתי שימצא חברים. שירגיש שיש לו חיים משלו. הרגשתי גם חנוקה. כי הייתי בעבודה והוא בבית. והוא מת שאני אחזור. והוא היה מתקשר לשאול מתי אני חוזרת הביתה. שוב ברגש האמביוולנטי. הרצון להיות מרכז העולם...והחנק שאין לו אף אחד מלבדי..גם את הרגשת ככה??? וכן זה ממש ככה. הילד באמת היה בבית ומשעממם לו ורע לו...ו... אני עובדת מ 7 בבוקר עד 7 בערב כל יום. אלפי כבר מחכה לי במרפסת לנופפף לשלום כשאני יוצאת מהאוטו. חמוד!!! וכמובן אי מייל ...אני שולחת לך אותו במסר!!! אוהבת מאד מאד.. קרן.

 

[cielo]

איפה האי מייל שלך ?

ואוו, את עובדת המון שעות, הא ? טוב, אני מכירה את זה, ואני מכירה את ההרגשה של כל היום לרצות לחזור הבייתה כי בטח משעמם לו ..... כמה רומנטי .... הוא מנופף לך מהמרפסת .... אוי .... אני מבטיחה לך שיהיו לו חברים ... זה עניין של זמן. מה הוא אוהב לעשות ? אני כל הזמן חיפשתי כל מיני פעילויות שהוא יכול לעשות. לא בא לא לעשות טיי-צ´י? מדיטציה ? תחשבו על דברים שהוא יכול לעשות בלעדייך, שיכריחו אותו להיכנס לאיזה מעגל חברתי. לא בא לו ללמוד איזה שפה ? ותגידי ... הוא לא רוצה בעצמו ללמד אנגלית ? אני יודעת שזוהי קצת "ירידה" לאחר שהוא עבד בהיי טק, אבל יש את ברליץ וכו ... שהם בד"כ מחפשים חברה צעירים עם שפת אם מסויימת שיכולים לעזור להם, והוא בטוח יפגוש חברה צעירים ... ו ... אני מתחילה להישמע כמו אותם קרציות שתמיד באים עם הצעות ייעול וכל מה שנותר זה לעשות להם "כן" עם הראש ... ניסיתי ... ומה אתם עושים בקריסמס ? חולה עלייך ...

 

[alfiekeren]

אז ככה,

כן אני עובדת המון שעות. וזה קשה. גם חי וגם לו. אבל המעבר לחברת סטארט אפ היתה החלטה של שנינו. הייתי לפני כן ב-ECI. אבל לאלפי היה חשוב שלפחות אני אתקדם בקרירה שלי. לגבי פעיליות בשבילו. הוא יודע להעסיק את עצמו זו לא הבעיה. הבעיה היא להרגיש טוב עם עצמך לגבי מי אתה ומה אתה עושה. והוא לא! עכשיו זה פחות נורא כי הוא לומד באולפן אז הוא מרגיש שזה השקעה לטווח ארוך. וזה נכון. לגבי חברים יש לו הרבנ חברים עכשיו. אבל יש לו בעיה. הוא בחיים לא ירים טלפון להתקשר אליהם. וזה מעצבן אותי. כי הוא לא עושה שום דבר שישנה את המצב. ואת בכלל לא קרציה. את הפסיכולוגית שלי לגבי הקריסמס. יש לנו מסיבה בעסודה באותו היום . בכל מקרה ביום אנחנו נזמין את המשפחה שלי לארוחה. אבא שלי התפלץ כשהוא יראה את העץ *LOL* ונביא את הסרט לשמור אימונים. שזה יתאים לאוירה. איזה תכמנית אני אה?? שנה שעברה אמא שלי והאחים שלי באו. היה נחמד מאד. החלפנו מתנות והכל!!! מה איתכם?? האי מייל שלי נמצא במעלה הדף - יש שם מעטפה מהבהבת. תלחצי עליה! שם מחכה לך מסר חדש. ולא סתם מסר. אלא מסר קטן ממני!! XXXOOOXXX קרן.

 

[cielo]

עכשיו אני מבינה מזה המסר הזה

כבר אני אתייחס לזה ... שוב פעם, החבר שלך הוא כמו הבעל שלי .... הוא לא מתקשר לאנשים, אנשים צריכים להתקשר אליו ! שהוא עשה את האולפן הראשון, אז היה לו שם איזה חבר צ´ילאני ... הוא לא מתקשר אליו .... למה ?! אין לי מושג ! רק בזמן האחרון הוא התחיל להועיל בטובו גם להתקשר לאנשים. אבל את יודעת ממה זה נובע, נכון ? אנשים שדרכו עליהם הרבה בחיים, בעיקר בני משפחה, שאמור להיות האנשים הכי אמינים בעולם, קשה להם להתקשר לאנשים, הם לא מאמינים באף אחד, מלבד בן הזוג כמובן, והם מעדיפים שהמאמץ יבוא מהצד השני, את יודעת, ליתר בטחון, אם הוא יפגע בי, אז לפחות אני אדע שלא נתתי מעצמי. המון פעמים בא לתפוס את אבא של פאבליני ולזיין אותו (את תסלחי על צורת ההתבטאות, כן ?) על כל הטראמות שהוא הותיר בחיי האינדיאני שלי. אבל ... אלו החיים, ואנחנו ננצח אותם. כן, את צודקת לגבי העיסוקים, זה עניין של הרגשה הרי, אני גם חושבת שהוא נמצא עכשיו במעין מעגל, של תחושת חוסר אונים, שמאוד קשה להשתחרר ממנה, ואפילו מפחיד, הוא יצא מזה לאט לאט, יש לך חלק גדול בזה שהוא יצא מזה, אבל אל תשכחי שאת לא אחראית שהוא יצא מזה, הוא אחראי לצאת מזה, והוא יצא מזה. מותר לנו להיות ב - DOWN לפעמים. חג המולד - שנה שעברה עשינו ארוחה ענקית עם חברים ... השנה זה לא יקרה, אני מנסה לשכנע אותי להזמין כמה חברים שלו, מה שלא נראה לי שיקרה, אם לא - נעשה איזה ארוחה רומנטית, ההורים שלי יהיו חייבים להציק ... וזהו. ועכשיו אעבור למסר שלך ... נשיקות

 

[cielo]

אני לא מצליחה לקרוא את המסר ../images/Emo10.gif

קרנוש, אני לא מצליחה לקרוא, אני אנסה עוד פעם, אם לא - זה המייל שלי [email protected], אם בא לך להשביע את סקרנותי, תכתבי לי לשם .... נשיקות, אני אמשיך לנסות, שלי

 

[alfiekeren]

שלי את כל כך צודקת..

זה כל כך נובע מחוסר אמון באנשים. הוא לא מאמין באף אחד. הוא כזה חשדן. וכן זה נובע מהעבר שלו. לפעמים אני מפחדת מהצלקות שנשארו לו מאמא שלו. היא התעללה בו נפשית ממש. וכל כך קשה לו לצאת מזה. כל כך מפחיד אותי שיהיה לו מחסום לילדים שלנו בגלל זה. ואני כזאת פחדנית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני כל כך מרחמת עליו על מה שהוא עבר. ואני רוצה לתקן את הכל. רוצה להפוך אותו לאופטימיסט. להאמין באנשים ולתת מעצמו. לגבי קריסמס. אמרתי לאלפי להזמין את כל החברים מהאולפן. הוא אמר בסדר.. שבוע שעבר שנפגשנו איתם הבנתי שהוא לא אמר כלום כי מישהי אחרת אמרה אולי נעשה משהו כי זה היום הולדת שלה.. נו מה תגידי על זה.. פעם הבאה אני יזמין וזהו. הוא פשוט לא מסוגל!