את לא היחידה שכותבת שירים
פחדתי לנצל"ש אבל זה תוספת ולא נצלו"ש מלא. מבוך --------- מחפש את האור, מחפש את הדרך. מה לבחור? מה אחרת? מחפש את הדרך, איזו פניה. לאן אגיע אם אטעה? לאן אגיע אם אשגה? מחפש דרך אל העולם שבחוץ, מחפש את הדרך הנכונה. דרך האור? דרך החושך? דרך הפנייה ימינה? מחפש ומחפש וגם מתעייף, על ספסל עוד מעט מתעלף. מחפש את היציאה, אך היא עודנה רחוקה. מחפש מחפש, עודני שואל, לאן ללכת? לאן ללכת? שואל ושואל.. ושואל.. מחפש את הדרך הבטוחה, אך אם זו טעות וטובה השניה? אך אם המסוכנת תוציא אותי? ואם הזהירה תיפגש עמי כלל? מחפש דרך באמצע המבוך, מחפש דרך באמצע החלום. מחפש דרך מוארת.. דרך מוארת.. החוצה.. מחפש לי דרך לאנשהו, לפח, לזבל, לארמון. מחפש דרך נכונה, אך אם זו שגיאה? שום דבר לא בטוח, שום דבר לא נכון. האמת בתפוח, מסתתרת כהון. שום דבר לא אמיתי, הכל יכול להיות שקרי. המבוך גדול, המבוך ענקי. אי אפשר לדעת, עדיין כלום. האם בטוח לצאת, או מפלצת בחוץ? האם נכון היה, כלל להכנס לכאן? לעקוב אחר תחושות, האם נכון בכלל להתוודות? מחשבות שורצות במוחי האדיר, מטרה לפניי - למצוא מקום בו לישון. מטרה אחרת לפתע מגיעה, אך היא בכלל יותר חשובה? לא יודע לאן לנווט, אין עוד כוח הדם לא זורם. וכך החמצן יוצא לא החוצה, בגלל הדרך, הוא מת. אל תשאל יותר מדי וזה הקיצור, הקיצור והלקח של כל הסיפור. אל תשאל יותר מדי עשה כרצונך, אל תקשיב לאחרים שינהלו את חייך.