חזרתי
...

חזרתי../images/Emo9.gif...

כן עברתי דירה... פרקתי עשרות
... פזרתי את רכושי לכמה חברים... ואת הרוב ארזתי
ואחסנתי בתוך מחסנים. עוברים בי רגעים של אכזבות וייאוש ויותר של חוזק וגדולה באמות של אמונה ודעות שיש בי משהו חזק ומיוחד נאחזת במיוחד וביקר, גם אם השאר הנכבד סובב את הגב ומה למדתי... שבאלה הרגעים בוררים את הטוב מן ההמון מגלים את האוהבים האמיתים והאם הדם שזורם בגופי הוא חלק מבני משפחתי שאלה שצוחקים, שנקראים עבורך חברים, שהתאמצת והענקת להם את טובך יכולת להאחז בחולשתך?... ועל עצמי עם מטר של אירועים כמה? ובעצם מה נותן ערך? ומה מתגמד בעיני? ומה המסר המסתתר מאחורי כל אורך המסע? ולא היה לי קל ועדיין בעיצומה של עשייה חזרתי אל ביתי הקט אך חם שמח המקרין אור בחיי נבחרו הפריטים בדייקנות ולפי הצורך שנצרך את עבודתי בבית החולים ממשיכה אך חלוקה בדעתי אם להמשיך בנתינה או שהמראות משפיעות עלי ועל מצב נפשי? ילדיי מאור עיני, גאווה והוכחה אמיתית ומתוקה למאמץ הרב שהשקעתי בחיי שאת החייל רואה כל שבועיים שלושה דואגת ונקרעת מגעגועיי והבכור עוד שבועיים וחצי יסע לאנגולה לשנתיים והפחד איך אקבל ואתמודד עם המרחק שירחיק בינינו? אז זהו חזרתי...
 
אז באותה נשימה רוצה להודות...

לחבריי הנפלאים האיכותיים והמיוחדים שהיו לצידי למשפחתי שהפעם שלא בכל פעם אפשרתי לקבל והיו עבורי תמכו והעניקו את אהבתם ונתינתם עד התרגשות עצומה
הפעם העזתי וידעתי לקבל מה שעד כה לא אפשרתי וזה נפלא הביחד והשיתוף פעולה עוד דבר ששיניתי בהשלמה
 

Kטלנית

New member
../images/Emo24.gif ברוכה השבה ../images/Emo24.gif

רק טוב מותק
"סוף הוא תמיד התחלה של משהוא חדש...."
 
למעלה