חזרתי..

mimeli

New member
חזרתי..../images/Emo9.gif

אחרי זמן מה שנעלמתי מן הפורומים .. ויש לי שאלה/ בקשה ליעוץ: כמו רב עמישראל, מצבינו הכלכלי ירוד. אני מחפשת עבודה ואנני מוצאת. זה העובדות היבשות. אילו לא הייתי לומדת וומשתדלת לחיות ב"מודעות", הייתי אולי מאשימה כל מני דברים: מצב הכלכלי, את העובדה שאין לי ניסיון "מוכח" במקצועי(כמזכירה ו/או מעצבת אתרים) ושלרב מעדיפים לקחת משהו "עם קצת יותר נסיון", שבעלי לא מרוויח די כדי לפרנסאותנו בלי שאצא לעבוד ועוד .. אבל מה- עשיתי עד כה עבודה מספיק מעמיקה כדי להבין שהחיים תלויים בי, באחראיותי.שיש שפע מספיק לכ-ו-ל-ם ושבורא עולם מוכן לתת לנו אותוץץאם רק לא נחסום אותו. שכסף זה סה"כ אנרגיה...אני מודעת גם לעובדה שיש לי כנראה הרבה מחסומים שמונעים ממני לקבל לקבל את השפע. יופי. הכל ברור לי..בראש. אבל זה לא עובר הלאה. לנשמה. ליסום. אני ממש מרגישה "תקועה". וכמה שאני מנסה יותר לשחרר, אני יותר "נתקעת". אני מנסה לעשות כל מני תרגילים, אבל לא מצליחה, כי אני לחוצה מדי. עד כדי כך, שזה עבר לי לבטן, פיזית, עם כאבים ו(תסלחו לי על הפתיחות) שילשולים. אז- מה אני אעשה? יש למשהו רעיון? נהמלצה? תודה רבה, סימון.
 

איל באש

New member
היי סימון../images/Emo26.gif

אני ממליץ על הספר "לחיות מתוך שמחה" של סאניה רומן. אם את מכירה אותו אז זה הזמן לעיין בו שוב.
 

sovlanit

New member
MIMELI,ברוכה השבה אלינו.

אני מדמה את החיים לים . הגלים שוצפים על החול -ונסוגים. נעצרים לרגע,צוברים תאוצה ושוב מגיעים אל החוף. זה יהיה טיפשי מצד החוף להאמין שברגע שגל נסוג הוא ייעצר שם. הרי זה ברור לכולם שהגל בוא יבוא ,ישוב ויציף. אולי כרגע קשה לך להאמין -כי כשתיבת הדואר מלאה בחיובים לתשלום, כשקשה להשיג כסף לדברים בסיסיים כשהראש כואב מדאגה- כשהבטן מתהפכת מחרדה- למילים כאלה יש פתאום ריקנות מסויימת... בקשר ל... מיץ רימונים יעזור היטב. ניתן להשיג בחנויות טבע. ויש גם כדורים עם מרשם רופא נדמה לי שהם נקראים "אימודיום"[לא בטוחה]... קחי נשימה ארוכה ועמוקה. השפע קרוב אלייך מתמיד. באחריות. שבת שלום... מרחב היש
 

mimeli

New member
תודה רבה לכם!!../images/Emo24.gif

קודם כל...תודה על התגובות שלכם! תודה על העידוד ושהזכרתם לי קצת את הפרופורציות. אני מרגישה יותר טוב..גם נפשית וגם פיזית. החלטתי לקחת את ה... בתור "התנקות" מכל הזבל שהצתבר בתוכי. נראה לי שבעיקר התעקשתי עם בורא עולם על עבודה מסויימת,שבשילה הוזמתי לרעיון עבודה. חשבתי שהיא תתאים לי "בול". מסתבר שלא. ולמרות שאני מאוד מאמינה שאם עבודה מסיומת היא "ה" עבודה שלי, אני אקבל אותה וזהו! ואם לא, אז לא יעזור בית דין, מאוד התאכזבתי... בנתיים האגו שלי קצת נרגע. אני קצת פחות (אבל רק קצת..
) מנסה לשלוט וקצת יותר נותנת מקום למי ששולט ומחליט באמת ... ואכן, אני גם לומדת שלא הכל "מושלם" .. שנגיע בעולם הזה לשלמות, סיימנו את תפקידנו כאן וזה יהיה זמן לעבור לעולם הבא. טוב. עד כאן הספיק הסבלנות של בנותיי.. המשך יבוא. סימון.
 
למעלה