חזרתי מן ה"כפור"
רק לרגע קט. ברגע האחרון נדחה הניתוח למחר בבוקר, וכיוון שכך הסכמתי ליטול חופשה לכמה שעות כדי לישון בבית (אין כמו המיטה שלי...
). נכון לעכשיו העין רדומה כתוצאה מחומרי ההרדמה, שהוזלפו לה, אך אני מניח, שעד מחר ההרדמה תפוג והתהליך יחזור על עצמו. אז מה עבר עליי היום? אל תשאלו. קיבלתי שיעור מאלף בביורוקרטיה. מלכתחילה העדפתי לבחור מנתח אישי, שהומלץ ע"י רופא העיניים שלי. אבחנתו הייתה זהה לאבחנה הראשונה ולצורך המיידי בניתוח. את עלות המנתח לא הייתי מסוגל לשלם בעצמי (סכום עתק!) ולכן הסתמכתי על הביטוח המשלים, שמקנה זכות לבחור את המנתח תמורת השתתפות עצמית בשיעור 25% מהעלות הכוללת וכך עשיתי. כבר בחדר המיון התקשרתי למוקד קופת חולים ושם קיבלתי את המידע, שלקופת החולים יש הסד עם "הדסה", שלפיו אני משלם את ההשתתפות העצמית ישירות לבית החולים. כאשר הגעתי לבית החולים, התבררה לי הטעות, שגרמה לי להמתין 3 שעות עד לסידור כל העניינים הכרוכים בתשלום לקופה ובקבלת התחייבות לשר"פ. למותר לציין, שכל אותן שעות הייתי בצום בלא טיפת מים אולם התנחמתי בכך, שפקידי השר"פ ללא יוצא מהכלל היו נחמדים ואדיבים ועשו כל שלאל ידם כדי לפתור את הבעייה. אלמלא הם הייתי צריך להיסחב עם כל החבילות עד לסניף המרכזי של קופת החולים כדי לקבל את ההתחייבות וגם אז ספק, אם הייתי זוכה לכך, משום שמסתבר, שכל פקידה בקופה יודעת משהו אחר, כיצד לטפל בעניין. רק משערבתי גורם בכיר בקופה, התרצו הפקידות לשרת אותי ביתר יעילות. אז עד כאן התלאות של היום. מתנצל, שלא אוכל להגיב לשרשור מכמה סיבות: ראשית - אני עייף מכל טרדות היום ומחר בבוקר עליי להתייצב לניתוח. שנית - העין הרדומה. שלישית - באמת אני רומה ליהנות מעט מהבית. מקווה לשוב אליכם בבריאות (עדיין לא 100% אלא כמו לאחר ניתוח) בל"נ בשבוע הבא. היו ברוכים ושנשמע רק בשורות טובות. שלכם נחמן
רק לרגע קט. ברגע האחרון נדחה הניתוח למחר בבוקר, וכיוון שכך הסכמתי ליטול חופשה לכמה שעות כדי לישון בבית (אין כמו המיטה שלי...
