תרגום......
אזהרה: זה מאוד אורך... חח (הערת המתרגם: בהחלט ארוך!!) דבר ראשון, אני אתחיל בכך שאומר שהטיול ללונדון היה קצר כמדהים, זה היה חלום שהתגשם עבורי כשראיתי את מייקל לראשונה אחרי היותי מעריצה לפחות 10 שנים. כולי חבולה עכשיו וידי הימנית ורגליי כחולות!!! הגעתי ללונדון ביום שלישי, אבל עד שהגעתי למלון זה היה כבר כמעט 2 בלילה. ביום שלאחר מכן שמעתי שהוא הלך לקנות צעצועים ב"המלי´ס" ב8 בערב בערך. ביום רביעי הסתובבתי סביב המלון שלו כמעט 5 שעות, אבל הוא לא יצא כשהייתי שם. במקום זאת ראינו את את אורי גלר שמיד התקרב לקבוצה הישראלית שלנו כי החזקנו את דגל ישראל. שוחחנו איתו קצת, אבל הוא לא גילה לנו פרטים כלשהם. אז הוא שאל אם יש דברים שנרצה להביא לו שיעביר למייקל. הבאתי לו בובת פלוטו עם מכתב מחובר לה. הוא חזר למלון עם הדברים שאסף בשביל מייקל. בזמן שעמדנו שם מישהו אמר שהחלון של מייקל פונה לכיוון הרחוב אז רצנו כולנו לשם, צועקים למייקל... אף מייקל לא היה שם. אז איזושהי מכונית נסעה דרך שער המלון וכולם מיד הניחו שזה היה מייקל, רצים לכיוונה, צועקים ודופקים על החלונות שלה... אבל מייקל גם לא היה שם... אך זה היה מצחיק... אחרי קצת זמן אורי חזר ואמר שהוא הביא למייקל את כל המתנות ושהוא אף פעם לא ראה מישהו משקיע כל כך הרבה תשומת לב למתנות שהוא קיבל... קרא הכל והסתכל על הכל. אז הוא הוסיף שהוא אהב הכי הרבה שתי בובות (אחת מהן שלי) שהוא קרא לה סנופי חחח אולי הוא התבלבל מכיוון שצירפתי מדבקת סנופי אליה. הוא אמר שמייקל שם את הבובות על ברכיו ושהוא חיבק אותן... זה היה חמוד... שאלנו אותו אם החלון של מייקל פונה לכיוון החלון, והוא אמר שלא אבל הוא ינסה להביא אותו לאחד שקרוב לרחוב כי הוא רוצה שמייקל יראה איזו פוסטר ענק מלא עם תמונות של ילדים שכמה מעריצים הכינו לו. לא ראיתי אותו מתקרב לחלון אבל חק אמרו שהם חושבים שהם כן, אבל זה היה יכול להיות כל אחד... הו וול... ואז בערך ב-7 בערב עזבתי כדי ללכת בחזרה למלון שלי כי נסעתי ללונדון עם החבר שלי (שהוא לא מעריץ) והייתי צריכה לארח לו חברה בשלב כלשהו. ביום שאחרי זה שמעתי שהוא הלך לעשות קניות ב"הרוד´ס", ופיספסתי את זה. חמישי - בסביבות 14:30 הוא יצא החוצה מהמלון, מיד אחרי שאיש הביטחון יצא החוצה ואמר לנו שהוא מיד ייצא, ונופף לנו, ואמר לנו לעמוד מאחורי המחסומים (דבר שכמובן לא קרה...). הרגע הקסום הגיע, והם סגרו את שערי המלון עלינו אחרי שכמה מעריצים מזליסטיים הורשו להכנס פנימה. כולנו דפקנו על השערים, צעקנו "סוני המסריחים" וקוראים למייקל... כמה גם בכו. הוא יצא מהמכונית, נופף לנו, ורק עמד והתבונן בנו. הוא נראה מדהים! הוא לבש חולצה צהובה וג´קט שחור.. אני רק קפאתי במקום ולא יכולתי לעשות דבר. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שראיתי אותו וזה היה מאוד קסום... בידי החזקתי קלסר שהכיל כמה מכתבים שכתבתי לו, מדבקות של תינוקות ודובי כחול עם כרטיס שם עליו ("מייקל", כמובן חחח). אחד מהשומרי ראש בא בדיוק לכיוון שלי ולקח את הקלסר מידיי, ואז הוא גם לקח את הדובי. כולם צעקו "סוני מסריחים" ומייקל עודד אותם ע"י הנהון ראשו, ועושה כמה תנועות גוף שלא בדיוק יכולתי להסביר... חח. אז הוא הלך בחזרה למכונית. עמדתי לידו. לצידו של מייקל ג´קסון. חלונות המכונית נפתחו וכל מספר שניות הצלחתי לראות את מייקל. כולם דחפו והיד שלי הייתה בתוך המכונית כל הזמן... לא יודעת אם הוא נגע בי או לא, מכיוון שהיו הרבה ידיים שם חח. אבל האפשרויות הבאות שלי היו הרבה יותר עם מזל בשבילי... הוא נהג לאט, ופחדתי שאדרס. הפעם היה לי מזל שזה לא קרה. הוא נסע לחנות התקליטים HMV ועקבנו אחריו לשם. במקום ההוא היו המון מעריצים מחכים לו שייצא. שוחחנו קצת עם אורי גלר ואז הלכתי לחנות צדדית. היינו מעט מעריצים שם, אם מתחשבים בכמות העצומה של אנשים שמחכים לו ברחוב ואז הוא הגיע ממש קרוב לאן שעמדנו ויכולנו לראות אותו בבהירות. הוא חילק חתימות לעובדי החנות ואולי לקצת מעריצים בעלי מזל... לא זוכרת. הוא נופף לנו לשלום וחילק נשיקות באוויר אבל לא יותר מידי חחח! הוא חזר לאותה חנות פעמיים או שלוש. לא ידענו באיזו דלת יציאה הוא ישתמש אז רק חיכינו לו. הוא הפתיע אותנו, ויצא מהיציאה הראשית. לא ראיתי אותו עוזב, אבל כל האנשים מרחוב אוקספורד באו לראות מה קורה. אז הוא שב למלון שלו, אבל לא הספקתי לראות אותו נכנס. המשך התרגום אולי יבוא...