הסיפור....
הגעתי לריגה ,לאחר שהתכתבתי בדו"אל כחצי שנה עם רופא בשם טרייס. התלבטתי מאוד באיזה מסלול לבחור, לבסוף בחרתי בו מהשיקול העיקרי: שהם נותנים שם את כל הביציות של התורמת. לאור הרירית הבעיתית מאוד שלי,רציתי שתהיה אפשרות,אם יהיה צורך,להמשיך לנסות בארץ עם המוקפאים. ובכן,הגענו לשם בעלי ואני. התארחנו אצל חברה שהיכרנו עוד מהארץ שהיא סטודנטית לרפואה שם. הקליניקה נמצאת בתוך בית חולים קטן. היחס אישי .הרופא מאוד נחמד,דובר אנגלית כמובן. ביום א' היתה השאיבה, נשאבו 23 ביציות טובות מתורמת שכבר תרמה בעבר 3 פעמים,והושג הריון בפעם הראשונה בשלושת המקרים. באותו יום ניתן הזרע ובוצעו ההפריות. גם הרירית נבדקה והיתה בגובה של כמעט 7 מ"מ.הזרע נמצא תקין. למחרת התקשרנו ונאמר שיש 62% הפריה. ומאז התחיל המצב להתדרדר. יום אחרי יום הפסיקו העוברים להתחלק ,או שנדמו. ביום השלישי,במקום שיהיו עוברים בני 8 תאים,העובר הכי גדול היה בין 4 תאים. והוא לבסוף הוחזר יחידי. מכיון שאי אפשר היה לחזות את האסון הזה. כל שאר הביציות הוקפאו,אבל גם הם היו מקסימום בני 4 תאים. האבחנה החדשה שנוספה היא בעיית זרע. זה מאוד קשה להבנה,כיון שבהתחלה הוא נראה תקין לחלוטין, אך במבחן התוצאה ,הוא לא עושה את העבודה. אנו כמובן נקבע תור למדג'ר או מישהו כזה,כדי לבדוק את בעיית הזרע. לסיכום אני עדיין לא ממליצה על המסלול ,עד שלא אדע לאשורה,שאכן יש בעיית זרע. מכל שאר הבחינות,הרופא טוב, ידיים מדהימות. לא הרגשתי כלום. טיפול אישי. ריגה מאוד נחמדה. היה לנו טיול חביב. את התוצאה ,נדע בעוד כ10 ימים. הבאנו את העוברים שהוקפאו לארץ. וננסה לבדוק את הבעיה. אני ממשיכה עם התמיכה למרות הסיכוי הנמוך,קצת מדכא. הגסטון ממש נורא עבורי. זהו הסיפור בנתיים. אתם מוזמנים לשאול. הענה יותר מאוחר להודעות קודמות. תודה למחזקים במסרים ובכלל.(טוב לשמוע ממכן,שיר וסביון). שלכן תמיד!
