הטיול היה ככה,
הוא היה חביב אבל היו טיולים בהרבה יותר טובים, פירוט הטיול: הגענו ב14.00 לשבט הדר והתחלנו להעמיס ציוד על האוטובוס, בשעה 15.30 יצאנו(האוטובוס זז), אני יושבת ליד נטלי, הילדה שבקושי דיברה כל הנסיעה אז הסתובבתי ודיברתי עם הבנים שבקבוצה שלי. השעה 16.25 ואנחנו עדיין נוסעים לבנות גמרו הנושאים לדבר עליהם אז הם התחילו לדבר על הזין שלהם. השעה 18.20 אנחנו עדיין נוסעים, עברו עכשיו שעתיים של מלחמת ירידות הבנים בקבוצה שלי נגד הבנות הפרחות והסנוביות, זה מאוד מהנה לשמוע ירידות וקללות על ילדים שאתה שונא... אחרי שהבנים הפסיקו לרדת על הבנות אז עברו (גם אני הצטרפתי) לרדת על הנהגת(כן, כן נהגת). אני חשבתי שזאת תהיה נסיעה קצרה אז לא הלכתי לשירותים לפני שנסענו, אז מצאתי את עצמי מתאפקת להשתין מהשעה 14.00 אבל אנחנו עדיין נוסעים ונוסעים ונוסעים. השעה 19.20 וסוף סוף הגענו, אני שהייתי צריכה לשירותים רצתי ראשונה ואיכס, זה היה כל כך נוראי, היה ג´וקים בכל מקום, מטונף, מסריח פשוט מגעיל. ואז אמרו לנו שיהיה לנו פעולת לילה טוב לפני האוכל אז עברנו את הפעולה, וחיכינו שהאוכל יהיה מוכן, אז חיכינו וחיכינו עובר 20 דקות, עוברים 30 דקות ואנחנו מתים מרעב עדיין מחכים בסוף קיבלנו לאוכל ב21.45 וסוף סוף זה הגיע וזה גם היה מגעיל, האטריות היו דביקות שבמקום אטריות זה היה גוש אחד שלם, היה סלט שהיה בסדר והיה שניצל שהיה ט-עים מאוד והיה מרק עוף. אחרי זה אמרו לנו לעשות מה שאנחנו רוצים, אז כמובן הבנות עושות שיחות נפש עם חברותיהם והבנים מציקים לאנשים או שורפים משהו או סתם משחקים להם(שש- בש), אני והחברות שלי רצינו ללכת לישון תחת כיפת השמיים, אנחנו בנתיים מארגנות את השק שינה בחוץ ופתאום מתחיל הגשם, איכשהו נדחפנו לתוך האולם הפצפון שנתנו לנו והלכנו לישון(בשעה 2.45). השעה 7.00 אנחנו קמים, מתארגנים, מתלבשים, מצחצחים שיניים, עושים ריצת בוקר(כדי להתעורר) ואנחנו מוכנים לזוז. קיבלנו פתי בר עם שוקולד וכוס תה גמרו את זה העמסנו את הציוד על האוטובוס וזזנו לדרך(השעה היא 8.30) אנחנו יושבים מדברים אחד עם השני ופתאום אנחנו שומעים את הראשג"דית שלנו אומרת ששינו לנו את המסלול בגלל הגשם, זאת אומרת ששינו לנו את המסלול הכי כייפי(נחל קדש) למסלול אידיוט ודפוק שאנחנו עושים כל שנה(נחל בניאס תחתון), כמובן שהתבאסנו אבל אין מה לעשות. השעה 9.40 והגענו למסלול, כמובן שהיה צריך לסחוב ג´ריקן אבל אני תמיד נפתרת מזה אכשהו, עברנו עשרים דקות ואז סוף סוף זזנו לתוך המסלול, התחלנו ללכת ואז עצרנו ליד טנק הפוך וישבנו עליו כדי לאכול ארוחת בוקר, השעה 10.45 גמרנו לאכול ואנחנו ממשיכים לזוז. אנחנו הולכים והולכים ואחרי ש"צילמתי" 21 תמונות גיליתי ששכחתי בכלל לשים פילים בתוך המצלמה, (חשבתי שהיום הזה לא יכול להיות יותר גרוע). השעה 14.15 ועצרנו לאכול ארוחת צוהריים, אנחנו מתיישבים לנו בנוח פתאום מתחיל לרדת גשם, כבר לא היה לנו כוח לזוז אז אכלנו בגשם. השעה 15.25 ואנחנו עוד חמש דקות מגיעים לאוטובוס, אני שלא יכולה לסבול שאני מגיעה אחרונה לאוטובוס תפסתי ספרינט בעליה שהאוטובוסים חנו בסופה והרגשתי נהדר שהגעתיJ. השעה 15.40 יצאנו לכיוון הבית, כולם נרדמו חוץ משני בנים חמודים והבנות היו ערות חוץ משלוש או משהו כזה, עצרנו להפסקת שירותים בשעה 18.30(באליקים). קראתי לשתי חברות שלי שהיו בקדמת האוטובוס כדי שידברו איתי ושלא יהיה לי משעמם ואז הם נירדמו במקום שלי אז אני וידיד שלי ישבו על הרצפה ואז ידיד שלי תפס לי את המקום שישבתי בו אז שכבתי בין הרגלים של ידיד שלי על המסדרון של האוטובוס ונרדמתי. השעה 20.10 והגענו.... כמובן שעשינו אחים העלנו את הציוד לשבט וזזנו הביתה, אני כל כך מתה על ידידים שלי הם כל כך חמודים. למי שהיה לו כוח לקרוא עד לפה שיגיב באהבה תמר שרוני