חזרתי לסופ"ש!!!
בואנה חשבתי שזה יהיה כזה סטלני לחזור יום אחרי, אבל אני עייפה כמו שממזמן לא הייתי! הגעתי אתמול ללשכת גיוס ב7 וחצי. בהתחלה לא רציתי להכנס לרחבה שם בגלל שכדי להכנס מוסרים את הצו גיוס ואז יכולים לקרוא לך לעלות על האוטובוס אבל מסתבר שידיד שלי שבא להיפרד ממני נכנס לשם, אז הייתי צריכה להכנס... מה שאומר שראיתי אותו, חיכיתי שם כמה וכמה דקות, והחברים שאיחרו לא הספיקו לראות אותי... אח"כ שרשרת חיול, שהלכה דווקא ממש מהר, ואפילו הקטע ההזוי של הבדיקת DNA והחיסונים שמיד אחרי זה לא כאבו מדי באותו רגע... חח רק שכשבאתי לקחת את התעודת חוגר פתאום מי שהיה שם שאל אם הלכתי לחיסונים (כשאני מחזיקה את הגזה הזאת איפה שעושים את החיסונים... אז מן הסתם אמרתי "עשיתי. מה לא רואים עליי?" חחח), אבל אז קלטתי שלא העברתי את הברקוד שם במקום, מרוב שהייתי רגילה מהבדיקת DNA ומהחיסונים פשוט לא להסתכל על כלום... ואז הגיעו הרמזים העבים לאללה שפשוט בדיעבד קלטנו איזה נאיביות היינו- ישר למדוד מדי ב'... חשבנו זה סתם, ואז הלכנו החוצה עם הציוד וראינו מלא בנות שהיו איתנו בשלבים המוקדמים יותר על מדי א', ופתאום קראו לנו והלכנו אחרי מישהו ו.... תורנות מטבח 6 שעות!!! בחום המטורף הזה! לא היה מזגן, מאוורר בקושי הרגשנו, וגם אז היה רק בחדר אוכל עצמו, בזמן שאני הייתי אחראית בהתחלה על הפחים שם (גועל נפש שלא ייאמן!!!) ואז ישר עברתי לי לשטיפת כלים, שזה עוד יותר ג'יפה כי זה לנקות מליון סירים ענקיים וכלים עם מלאאאא שמן ויש שם רק ברז אחד ושני כיורים וזה היה כזה דוחה! אחרי קרוב לשעה יצאנו להפסקה של 20 דקות ומצאו לנו מחליפות בנתיים אז הלכתי עם עוד 2 בנות לנקות שם איזה משהו (היה ממש מצחיק- שם היה מזגן פיצי ופשוט היינו צריכות לנקות משהו שהיה די נקי מההתחלה, אז סתם שפכנו מים לדלי ואז שפכנו אותו על השולחנות האלה וסתם שרפנו זמן)... אחרי כמה דקות מסתבר שמרוב העומס בחדר הפצפון של השטיפת כלים- נפל סיר ענקי (ממש ממש ענקי!) למישהי על הראש! היא פתחה את הראש ולקחו אותה למיון... איזו מסכנה! היא יצאה מהחדר וכל הפרצוף שלה היה מלא דם... מזה ריחמתי עליה.. אחרי ה6 שעות המתישות האלה, שבהן כבר שקלתי עריקה כמה וכמה פעמים, סוך סוף חזרנו למדי א' וחיכינו כמה זמן לאוטובוס לצריפין... כשהגענו לשם פתאום הייתה מישהי הרבה יותר סימפטית שהראתה לנו את החדר (7 בנות בחדר פיצי, ו3 חדרים צמודים) וישר לחדר אוכל. בקושי אכלתי משהו, ואז לשיחות קליטה ששם הסבירו לנו על הכל ומה צריך להיות על הזמן עלינו... אח"כ דיברתי עם מלא בנות שיהיו איתי ונחרדתי לגלות שכולן כמעט רוצות את התפקיד המאוד ספציפי שאני רוצה בבסיס מאוד ספציפי.... קיבינימאט! אח"כ הלכנו לשיחה שהחזיר לנו קצת שמחת חיים- נוהלי יציאות! אז רק קלטנו שבטוח נשתחרר היום, ורק לקראת הסוף היא אמרה שנצא בסביבות 8-9 והיינו מאושרות! אח"כ סיור בבסיס וסיימנו בסביבות 11... היה נורא נחמד לשמוע אז שיש לנו שעת ת"ש אחת ואז כיבוי אורות, ושנורא מקפידים לתת 7 שעות שינה לפני שמשחררים הביתה, ויש לנו מסדר ב7 ועשרה בבוקר (חישוב מהיר- שעת הת"ש מסתיימת לה בחצות... 7 שעות אחרי זה.... 7 בבוקר, שזה 10 דקות לפני המסדר!). מצאתי עם עוד מישהי מקלחות נטושות הרחק הרחק אז היה ממש סבבה! פעם ראשונה שהתקלחתי במים קפואים והיה לי כ"כ כיףףףףף. ואז נשארו לנו עוד איזה 10 דקות להתארגן ולרוץ לצחצח שיניים... אח"כ ניסינו להרדם איזה שעה, ולא יותר מדי הלך... ואז עד שנרדמתי התעוררתי ב4 ורבע בגלל שאז נהיה קריר ונעיםן, רק שאני לא התכסיתי בכלום. ואז כשחיפשתי תנוחה נוחה לשינה גיליתי שהשריר שלי בזרוע, איפה שעשו את החיסונים, כואב ברמות מפחידות!!! עד עכשיו אני לא יכולה לסחוב כלום ביד הזאת וגם לא להושיט אותה אחורה... נורא ואיום. ממש נלחצתי עד שגיליתי בבוקר שאצל כל הבנות פתאום זה קרה... וזהו. חזרתי הביתה. מיד מיד רצנו לחייט כדי שיסדר את המדים הנוראיים האלה. אחרי זה עוד מלא סידורים שנשארו, ועכשיו אני מחכה לאכול ארוחת צהריים אחרי שאתמול כל מה שאכלתי הסתכם בכמה חתיכות עגבניה ומלפפון, כפית של סלט בורגול דוחה, נקניקיה אחת וכמה זיתים... מה שכן- לפחות היום לא פתחנו את הבגאז' כי הראיתי את התכודת חוגר שלי! חחח
בואנה חשבתי שזה יהיה כזה סטלני לחזור יום אחרי, אבל אני עייפה כמו שממזמן לא הייתי! הגעתי אתמול ללשכת גיוס ב7 וחצי. בהתחלה לא רציתי להכנס לרחבה שם בגלל שכדי להכנס מוסרים את הצו גיוס ואז יכולים לקרוא לך לעלות על האוטובוס אבל מסתבר שידיד שלי שבא להיפרד ממני נכנס לשם, אז הייתי צריכה להכנס... מה שאומר שראיתי אותו, חיכיתי שם כמה וכמה דקות, והחברים שאיחרו לא הספיקו לראות אותי... אח"כ שרשרת חיול, שהלכה דווקא ממש מהר, ואפילו הקטע ההזוי של הבדיקת DNA והחיסונים שמיד אחרי זה לא כאבו מדי באותו רגע... חח רק שכשבאתי לקחת את התעודת חוגר פתאום מי שהיה שם שאל אם הלכתי לחיסונים (כשאני מחזיקה את הגזה הזאת איפה שעושים את החיסונים... אז מן הסתם אמרתי "עשיתי. מה לא רואים עליי?" חחח), אבל אז קלטתי שלא העברתי את הברקוד שם במקום, מרוב שהייתי רגילה מהבדיקת DNA ומהחיסונים פשוט לא להסתכל על כלום... ואז הגיעו הרמזים העבים לאללה שפשוט בדיעבד קלטנו איזה נאיביות היינו- ישר למדוד מדי ב'... חשבנו זה סתם, ואז הלכנו החוצה עם הציוד וראינו מלא בנות שהיו איתנו בשלבים המוקדמים יותר על מדי א', ופתאום קראו לנו והלכנו אחרי מישהו ו.... תורנות מטבח 6 שעות!!! בחום המטורף הזה! לא היה מזגן, מאוורר בקושי הרגשנו, וגם אז היה רק בחדר אוכל עצמו, בזמן שאני הייתי אחראית בהתחלה על הפחים שם (גועל נפש שלא ייאמן!!!) ואז ישר עברתי לי לשטיפת כלים, שזה עוד יותר ג'יפה כי זה לנקות מליון סירים ענקיים וכלים עם מלאאאא שמן ויש שם רק ברז אחד ושני כיורים וזה היה כזה דוחה! אחרי קרוב לשעה יצאנו להפסקה של 20 דקות ומצאו לנו מחליפות בנתיים אז הלכתי עם עוד 2 בנות לנקות שם איזה משהו (היה ממש מצחיק- שם היה מזגן פיצי ופשוט היינו צריכות לנקות משהו שהיה די נקי מההתחלה, אז סתם שפכנו מים לדלי ואז שפכנו אותו על השולחנות האלה וסתם שרפנו זמן)... אחרי כמה דקות מסתבר שמרוב העומס בחדר הפצפון של השטיפת כלים- נפל סיר ענקי (ממש ממש ענקי!) למישהי על הראש! היא פתחה את הראש ולקחו אותה למיון... איזו מסכנה! היא יצאה מהחדר וכל הפרצוף שלה היה מלא דם... מזה ריחמתי עליה.. אחרי ה6 שעות המתישות האלה, שבהן כבר שקלתי עריקה כמה וכמה פעמים, סוך סוף חזרנו למדי א' וחיכינו כמה זמן לאוטובוס לצריפין... כשהגענו לשם פתאום הייתה מישהי הרבה יותר סימפטית שהראתה לנו את החדר (7 בנות בחדר פיצי, ו3 חדרים צמודים) וישר לחדר אוכל. בקושי אכלתי משהו, ואז לשיחות קליטה ששם הסבירו לנו על הכל ומה צריך להיות על הזמן עלינו... אח"כ דיברתי עם מלא בנות שיהיו איתי ונחרדתי לגלות שכולן כמעט רוצות את התפקיד המאוד ספציפי שאני רוצה בבסיס מאוד ספציפי.... קיבינימאט! אח"כ הלכנו לשיחה שהחזיר לנו קצת שמחת חיים- נוהלי יציאות! אז רק קלטנו שבטוח נשתחרר היום, ורק לקראת הסוף היא אמרה שנצא בסביבות 8-9 והיינו מאושרות! אח"כ סיור בבסיס וסיימנו בסביבות 11... היה נורא נחמד לשמוע אז שיש לנו שעת ת"ש אחת ואז כיבוי אורות, ושנורא מקפידים לתת 7 שעות שינה לפני שמשחררים הביתה, ויש לנו מסדר ב7 ועשרה בבוקר (חישוב מהיר- שעת הת"ש מסתיימת לה בחצות... 7 שעות אחרי זה.... 7 בבוקר, שזה 10 דקות לפני המסדר!). מצאתי עם עוד מישהי מקלחות נטושות הרחק הרחק אז היה ממש סבבה! פעם ראשונה שהתקלחתי במים קפואים והיה לי כ"כ כיףףףףף. ואז נשארו לנו עוד איזה 10 דקות להתארגן ולרוץ לצחצח שיניים... אח"כ ניסינו להרדם איזה שעה, ולא יותר מדי הלך... ואז עד שנרדמתי התעוררתי ב4 ורבע בגלל שאז נהיה קריר ונעיםן, רק שאני לא התכסיתי בכלום. ואז כשחיפשתי תנוחה נוחה לשינה גיליתי שהשריר שלי בזרוע, איפה שעשו את החיסונים, כואב ברמות מפחידות!!! עד עכשיו אני לא יכולה לסחוב כלום ביד הזאת וגם לא להושיט אותה אחורה... נורא ואיום. ממש נלחצתי עד שגיליתי בבוקר שאצל כל הבנות פתאום זה קרה... וזהו. חזרתי הביתה. מיד מיד רצנו לחייט כדי שיסדר את המדים הנוראיים האלה. אחרי זה עוד מלא סידורים שנשארו, ועכשיו אני מחכה לאכול ארוחת צהריים אחרי שאתמול כל מה שאכלתי הסתכם בכמה חתיכות עגבניה ומלפפון, כפית של סלט בורגול דוחה, נקניקיה אחת וכמה זיתים... מה שכן- לפחות היום לא פתחנו את הבגאז' כי הראיתי את התכודת חוגר שלי! חחח