חזרתי לי אחרי זמן מה ...

[wooooooooo]

חזרתי לי אחרי זמן מה ...

..... חזרתי אחרי זמן מה , לפני השיחרור שלי , כאילו פעם אחרונה להיכנס לפורום שקשור בי היום ויאבד כל רלוונטיות לגבי כבר מחר או עוד יומיים . החלטתי כן להשתחרר- לא מתוך בריחה או חוסר יכולת להתמודד עם עצמי , נדמה לי שאין טעם לנסות להמשיך להתמודד עם עצמי במסגרת הזאת , רק עכשיו אני פתאום מסתכלת אחורה שנה ורואה את הנזק , וקיים נזק, נאבדתי לי לחלוטין, לא הצלחתי ליצור מטאמורפוזה שלי ושל הצבא , מישהו מאיתנו היה חייב להיות מנוטרל , לתקופה ארוכה אני הייתי הפסיבית , נתתי להם אותי, מחקתי את הקיום שלי (וכל זה כמובן כמובן מחוץ לכל פרופורציה - אבל מה לעשות , ככה אני מתקיימת , ללא כל פרופורציה ) עד שהגיע היום שהכל התפרץ לי , לא תיפקדתי לא כחיילת ולא כאזרחית , הסוף כמעט ונפל עלי ,נשברתי ,איבדתי כל יכולת לראות באמת מה עובר עלי או לא עובר עלי .בכל אופן , החלטתי כן להשתחרר , וההשלכות ברורות לי, וגם חבל לי עלי , ולא הכל ורוד לי פתאום , להפך הפחד רק גדל וגדל ,אבל נקודת האור היחידה אולי היא שפתאום אני מתחילה להרגיש אותי ,אני בוחנת את הרצונות שלי , חווה את הדיכאון שלי, את השימחה שלי , אני לגמרי לא מאוזנת ולא בסדר , אבל אני שקטה , כאילו קפצתי לי ממכונית נוסעת ,סיימתי את שלב ההתנפצות והגילגולים על הכביש ואני מונחת על החצץ בשולי הדרך פצועה אבל נושמת קצובות , קצובות . אני כאילו מוכנה להמציא אותי מחדש , אני מוצאת את עצמי שומרת עלי כל הזמן , לא ליפול , לא להיות שמחה מדיי , לשמור על האמצע - ואצלי אין אמצע - . זה כניראה המהלך הכי אמביוולנטי שעשיתי בחיי העלובים עד כה , נקווה שיהיה בסדר , לא רע מדיי ולא טוב מדיי ,

 

[סהר-תמיכה]

נשימות קצובות בצד הדרך...

WOOOO, עשית החלטה אמיצה ולא קלה בכלל. אפשר לשמוע בין המילים שלך את ההתלבטויות הרבות, את ההחלטה שלא נעשתה כלאחר יד. את כל הניסיונות והמאמצים והפשרות שניסית בדרך. לא הרמת ידיים, לא ויתרת לעצמך, ניסית, איבדת הרבה בדרך, נפגשת עם עצמך בצמתים משונות, מול רגשות חזקים, מול שמחה ועצב וכאב. והגעת להחלטה, לא נתת לעצמך להישאר במקום שהיה לך כל כך רע. wooooooo, אנחנו לא יכולים לקחת את הזכות להגיד לך אם ההחלטה שעשית נכונה או לא, ואפילו שההשלכות שלה חשובות לעתיד, יותר חשוב לנו הרגע, והעכשיו, וההרגשה השלמה והטובה שלך נכון לרגע זה. ונשמע שאת בדרך למקום הזה. אנחנו מצטרפים לתקווה שיהיה בסדר...

 

[wooooooooo]

.....

נדמה לי שיהיה באמת בסדר אם אני אשמור על עצמי , יש לי רשימות על רשימות של איסורים , מה שאסור לי לעשות עכשיו , כי זה יהיה כמו לצאת נגד עצמי שוב פעם , אני מרגישה שאני עומדת להיכנס לתקופה הכי מודעת שלי , אני כבר כביכול בן אדם בוגר, גדול , החסרים שלי ברורים לי , אבל אני אשתדל לעמוד על הרגליים , רק לא ליפול עכשיו כשאני לבד ... אני אנסה להחליק את זה , כמו שאומרים ולהמשיך למקום טוב , ולא רע , רק לא רע , ונדמה לי לפחות כרגע שאני כן מסוגלת , היום שיחקתי אותה בוגרת ויציבה לחלוטין , ממש התיש אותי אבל יהיה טוב . נקווה לי . זהו ממחר אני כבר לא שייכת לקהל היעד של הפורום הזה ... לבד לבד לבד וכמעט בחצי חיוך