יש פתח לתקוה
אחלה כינוי יש לך. יש פתח לתקוה. הטאי צ'י והצ'י קונג, להבדיל מיתר הפעילויות הספורטיביות שאנו רגילים אליהם, עושה לי משהו טוב מבפנים. ואני דוקא אדם עם רגליים נטועות בקרקע. זה מרגיע. זה אפילו משחרר שרירים ועצמות כזה, למרות שזה נראה שונה מהתעמלות. אני יוצאת קצת בהיי. לפעמים המורה עושה לנו מדיטצייה, ואני בין היחידות, שאין לי כל כך סבלנות לזה. כי אולי כל הפעילות של הצ'י קונג והטאי צ'י בעצמו זה קצת כמו מדיטצייה. הכל התחיל אצלי כששבתי מטיול בסין וראיתי שם בכל הפינות מבוגרים שעושים טאי צ'י. כבר 3 שנים אני משתתפת בחוג הזה. אך יש לי עוד הרבה הרבה מה ללמוד. טוב נו, מה בוער? בדרך כלל, אנו עושים את זה בחוץ, בגינה, וזה ממש מושלם.