חזרתי אליכן

אמא 3 ב 36

New member
חזרתי אליכן

נשים יקרות שלום, אני בהשתאות מכן- כמה כוחות יש בכן. רק לקרוא את הכתוב ולהיות חלק ממעגל תמיכה זה נותן בי הרבה כוחות, אז תודה. אז ככה.. אחרי הלבטים, מחשבות, בכיות, כאב על אובדן העוברים מהביציות שלי וההחלטה ללכת על תרומת ביצית, התור שעמד לפניי להחזיר עוברים מתורמת היה בחודש אוגוסט , או אז גיליתי (בפחות השתאות) שיש לי cmv. אוקיי. נחכה עד שיחלוף. היום, נקייה מ cmv, החזרתי שני עוברים בדירוג גבוה . אמרתי לעצמי - אני לא נכנסת למסכת של חפירה עצמית בנושא, לא הולכת לקרוא באינטרנט ( כי נראה לי שכבר קראתי הכל) . אני הולכת לשמור על ״שפיות״ בשבועיים הקרובים. בבקשה תעזרו לי לעשות את זה . כבר היום חזרתי מבית החולים והרגשתי סופר עצבנית, צעקתי על הבן שלי, וכמובן שעכשיו מתחילות החפירות והכעסים על עצמי : למה לא התאפקתי, למה התעצבנתי, אולי פגעתי בסיכויים של ההיקלטות.. וכו׳ וכו׳ - אוקיי: זו לא שפיות !! בנוסף חייבת לשתף אתכן שבערב אחרי הטלת שתן בניגוב הבחנתי בריר דמי מאוד מאוד מאוד קטן. זה הגיוני? אולי זה מהחזרה? הרי בכל זאת הכניסו את הקטטר לרחם. בנות אנא עזרתכן !! מרגישה שנכנסת לסחרחרת רגשות שלא ממש הולכת לעשות לי טוב בשבועיים הקרובים. תודה רבה מקרב לב ����❤️
 
קשה לתת טיפים בנושא ההמתנה בדרכ לא פשוטה, רצוי להמשיך בחיים כרגיל ולהעסיק את עצמך כמה שיותר.
הדימום יכול להיות מהספקולום.
לא שמעתי שצעקות משפיעות על קליטת העוברים ,עד כמה שידוע לי בשלב הזה הם לא שומעים ��. ריגשות אשם בטח לא עוזרים להתמודד.
שיעבור מהר ובכיף
בהצלחה
איילת
 

אמא 3 ב 36

New member
איזון

תודה איילת יקרה, קודם כל על זה שהגבת. זו באמת המתנה לא פשוטה !! מקווה שאמצא את האיזון .. אני שואבת הרבה אנרגיות מהפורום הזה.. שיהיה לכולנו בהצלחה ויישר כוח לך . שבת שלום ושוב תודה רבה..
❤️
 
יכולה רק לאחל לך בהצלחה כי כל מה שסיפרת ממש לא משפיע :)

פשוט חבל על העצמבים שלך. צריך להתכונן לטוב ולהיות מוכנים לגרוע מכל.
 

נועם@בת

New member
עם התעצבנות היתה פוגעת בהשרשה, העצבנים לא היו מתרבים


ברור שסימני הדם מקורם בהחזרה. בכלל, תעשי לך מנהג, כל דבר שקורה הוא סימן להריון. יש דימום? סימן להשרשה. הבטן כואבת? סימן לקליטה. מרגישה כאבים/ התכווצויות/ עצבנות/ גירוד באוזניים? זה הכל בגלל ההריון
.
אצלי השיטה הזאת עבדה.
רק פעם אחת כבר לא יכולתי לשייך הכל להריון כי התחילו דימומים אחרי עשרה ימים, ואז התכווצויות וכאבי וסת ועצבים- בקיצור כל החבילה כולה. אז ויתרתי והבנתי שהפעם זה לא הריון. "הלא הריון" הזאת כבר בת אחת עשרה ומוציאה לי את הנשמה.

בהצלחה
בתיה
 
למעלה