חזרה לשגרה

אלולה145

New member
חזרה לשגרה

היי, צריכה את עזרתכן בחזרה לשגרת ריצה לאחר הריון.
אני 3 חודשים אחרי לידה. עד ההריון רצתי כ 10-12 ק"מ כ 3-4 פעמים בשבוע (כולל אימונים ותחרות של חצי מרתון לפני שנה), והמשכתי כך עד חודש שלישי, לאט לאט הפחתתי עצימות (ועברתי מריצה לקרוס) עד שבחודש שמיני הפסקתי להתאמן.
לפני חודש, לאחר 4 חודשים של שבתון כללי, חזרתי לריצות. התחלתי מ-5 ק"מ וכרגע אני רצה 7.5 בקצב איטי ב 30 שניות ובדופק גבוה ב 10-15 ממה שהייתי רצה מרחק כפול... אך מסיימת את הריצות בהרגשה שאני יכולה להמשיך לרוץ (אומנם לאט...).
אני לא כ"כ יודעת כיצד להמשיך. אני מעונינת להגיע ל 10 ויותר, ולשפר את הכושר הנוכחי שלי, אך מפחדת לקפוץ מעל הפופיק ולהפצע. אני מאמינה שאני לא צריכה להתאמן כמו חדשה (הגוף זוכר?) אך לא רוצה לדחוק בעצמי מידי (מה גם ששעות השינה לא מה שהיו פעם..).
איך לחזור? להשאר על 7-8 ולתת לגוף להזכר ולשפר דופק וקצב? להעלות 10% כל שבוע עד ל 10 ולצפות לשיפור אז?
תודה!!
 

susieada

New member
ברוכה הבאה
ומזל טוב על הולדת התינוק/ת!

אני לא יכולה לתת לך עיצה בקשר לחזרה לריצה, איך הכי טוב לעלות מרחק - אחרות תיכף יענו לך.


אך יש לך בסיס מעולה, וכן, הגוף זוכר.
אחרי הריון יש שינויים בגוף, לא רק בשעות שינה...
גם על זה אני בטוחה שתקבלי המלצות המנוסות.

את בדרך ואני בטוחה שכייף לך לחזור לריצה אהובה שמהווה חלק מאורח החיים שלך!
 

מור שלז

New member
טוב לראות אותך שוב כאן
והרבה מזל טוב!

ההמלצה שלי היא לתת לעצמך את הזמן לחזור בהדרגה. לא את לא מתחילה, והגוף זוכר, אבל מצד שני ההריון מותיר את חותמו על הגוף שלנו ולכן חשובה החזרה ההדרגתית.
נילי אברמסקי שהתארחה כאן בפורום סיפרה על החזרה שלה, על הפציעות שהופיעו אחרי ההריון, והצורך בחיזוקים.

לגבי השאלה שלך - איך לחזור: איך שאת מעדיפה, ומה שהכי נראה לך. אני מציעה לך פשוט לקחת תכנית אימונים קיימת ולהתבסס עליה. איזה תכנית? יש הרבה. ואת כבר מספיק מנוסה בשביל לדעת מה הכי מתאים לך. בסופו של דבר התכניות נבדלות ביניהן בפרמטרים כמו:
* כמה אימונים בשבוע.
* עבודה על קצבים.
* עבודה על נפחים.
* שילוב עם קרוס טריינינג.
ועוד...

אגב, אם אני הייתי במצבך הייתי מתרחקת בשלב הזה מאימוני מהירות, ומשתדלת לעבוד יותר על הגדלת המרחק. למה? לפחות במקרה שלי מהירות פוצעת. ואחרי לידה הרצועות גמישות יותר, למפרקים יש יותר טווח תנועה, שרירי הליבה חלשים יותר וכל אלו הופכים אותנו למועדות יותר לפציעות...

את משלבת גם חיזוק במקביל לריצות?
 

אלולה145

New member
תודה, טוב לחזור

האושר שהריצה גורמת לי בימים אלו גדול מכרגיל (יציאה לשעה ריצה מבית עם שלושה צוציקים מתחת לגיל 3 מחדדת את מושג החירות).

אימוני מהירות מעולם לא עשיתי, אולי קצת פרטלק ... כרגע אני רק רצה, משתדלת להשאר על דופק סביר כדי לא להשפך, אבל הוא מטפס מהר מאוד וגבוה מאוד.
בעוונותי אינני משלבת תרגילי חיזוק, אני ממש סובלת מהם. היו תקופות שממש התאמצתי והצלחתי להחזיק בזה גג שבועיים.
כרגע אני בעיקר מתלבטת אם להעלות טווחים או למשוך עוד קצת על הקילומטרז' הנוכחי כדי לבנות או להחזיר כושר ולהוריד קצת דופק.
 
שלושה ילדים מתחת לגיל 3???

הדופק שלי עולה רק מלדמיין את זה...

אני מסכימה עם מור שכרגע לא כדאי לעשות אימונים עצימים, גם משום שהגוף עדיין לא לגמרי חזר לעצמו (בייחוד אם את מניקה), וגם משום שערכי הדופק שלך גבוהים. זה נכון במיוחד אם את גם לא ישנה מספיק ו/או מספיק טוב ואת במצב של עייפות קבועה.
רצוי לעשות קצת חיזוקים - לפחות של רצפת האגן, אבל לא רק.

אם המטרה שלך היא לבנות/להחזיר כושר כדאי לבסס כרגע את היכולת האירובית. כלומר- לחשב מה דופק המטרה שלך (60-75% מדופק מירבי) ולנסות לשמור עליו גם בתנאי שטח משתנים (עליות) ובמהירות משתנה (עד כמה שאת יכולה). אחד המדדים החשובים בהערכה של כושר גופני זה דופק נמוך במנוחה מה שמעיד על נפח פעימה גדול יותר של הלב (היכולת שלו לספק יותר דם/חמצן לגוף בכל פעימה).

אחרי שתשיגי בחזרה את הבסיס האירובי (דופק במנוחה כמו שהיכרת וערכים בפעילות לפי דופק המטרה), אפשר להתחיל לשלב אימוני איכות גם למהירות וגם בעצימות גבוהה יותר.

חשוב מאד לשים לב גם לשתיה מספיקה ותזונה מאוזנת בייחוד בתקופה הזו שהיא מעין "שיקום".

ברור לי מהנתונים שכתבת שכבר חזרת לריצה אחרי לידה ושעשית את זה די מהר כי ההריונות שלך קרובים. אם אכן כך- אז יש לך כבר ניסיון ותובנות איך לעשות זאת באופן שמתאים לך. עם זאת צריך לזכור שהריונות תכופים הם מקדם סיכון מסויים שיש להתחשב בו.
 

אלולה145

New member
תאומים

בני אוטוטו 3 ובובה בת 3 חודשים. כך שרק שני הריונות...
רק אחרי ההריון הראשון התחלתי לרוץ 10+,עד אז הסתפקתי ב 5-6 ולא התאמנתי בזמן ההריון בכלל, כך שזה לא ממש דומה.
אני אכן מניקה, להנקה יש השפעה על חזרה לכושר?
 
להנקה יש כמה השפעות

השפעה הורמונאלית המאריכה את משך זמן חזרת השרירים והרצועות למצבם הטרום הריוני (מה שאומר חיזוק שרירים איטי יותר ונטיה מוגברת לפגיעות הקשורות לייצוב וב over use) ונטיה לעייפות של האם בשל הוצאה אנרגטית גבוהה יותר גם בפעילות רגילה ובמנוחה, וגם בגלל ששנת הלילה לרוב אינה טובה ורציפה.

זו רק עוד סיבה למתן את השאיפות הספורטיביות בשלב הזה,
לדאוג לתזונה טובה,
לבנות בסיס טוב,
ולא להתאמן אם את מאד עייפה.
 
אין לך מושג כמה זה מעודד אותי

שאת "מתחילה מ-5 ק"מ", כי אני כרגע (בחודש חמישי) גאה בעצמי אם פעם בשבוע אני מצליחה לרוץ יותר מק"מ בודד...
 

אלולה145

New member
בכייף!

האימונים הראשונים היו קשים. שכחתי לאכול ולשתות לפני הריצה ונגמרתי אחרי 3 ק"מ. כאילו שכחתי איך לרוץ. אבל לא סתם שאלתי אם הגוף זוכר, כי מהר מאוד רצתי רצוף 5.
לגבי האימונים בהריון - אני מניחה שזה אישי. אבל אם כבר - זה הזמן להתפדלע בלי רגשות אשם ואפילו להנות מזה.

מעבר לכל הבאסה של ירידת כושר אחרי ריצה, אין דבר שאני מחכה לו יותר מאשר האימונים כרגע... אושר צרוף.

שיהיה במזל.
 

omaopa

New member
חזל"ש

קודם כל מזל טוב!!

שנית, לגבי השאלות....

הדופק כרגע מהווה מדד מצוין שאת יכולה להיעזר בו כדי לדעת מתי את במוכנות להתקדם.
כל עוד הוא נותר גבוה (ומה שאת מתארת הוא הפרש ניכר מהתקופה בה היית יותר בכושר) זה סימן לכך שהגוף טרם הסתגל לשינויים וגם לא לריצה.
כאשר הכושר יחזור, ההסתגלות תתרחש, הדפקים וכן הרגשת הנוחות יחזרו ואז תוכלי גם להתקדם.

למעשה, ומסיבות מצוינות (!) עבר גם הרבה זמן מאז שהיית בכושר ריצה וגם הרבה קרה מאז (הריון מאד משפיע על גוף האשה כמו שכולנו יודעות וגם לאורך זמן) וכן התקופה מאז חזרת היא קצרה. לעומת פער הזמן שעבר (ומה שקרה בו) חודש של חזרה הוא מעט וצריך לתת לגוף וגם לעצמך יותר זמן להסתגל חזרה ולחזור לכושר.

אישית הייתי ממליצה לך להישאר כרגע בתקופת בסיס.
זה לא אומר שאי אפשר להאריך את הריצות בהדרגה. אבל זה כן אומר שעדיף שהריצות יתבצעו בתחושת נוחות, שזה כולל את הדופק.

את יכולה בעצם לנטר כך את עצמך וכל עוד לא מושגת תחושת נוחות (מה שנקרא תחושת מאמץ) להישאר איפה שאת ורק להתרגל למצב הקיים.
יכול להיות שזה ייקח עוד חודש, יכול להיות שזה ייקח יותר וגם יכול להיות שזה ייקח פחות. אבל החשוב הוא שבמחינת הרגשה ההרגשה תהיה שכשאת יוצאת לרוץ את לא "נגמרת" אחרי 4 ק"מ.

הגוף זוכר?
אני יודעת שמקובל להגיד את זה. הגישה היום משתנה לגבי זה ואומרת שלמעשה, לא, הגוף לא זוכר. מה שאנחנו בונים לאורך זמן יכול גם "להימחק" אם אנחנו לא מתחזקים את זה באופן קבוע. (ניתן לראות דוגמאות קיצוניות של ספורטאי צמרת עבר והכושר שהם נמצאים בו לאחר זמן אם הם לא ממשיכים לתחזק אותו)

את היית במצב שלא יכולת (שוב מסיבות מובנות ומצוינות!) לתחזק את המצב לאורך זמן וכן לאחר מה שהגוף קורא כחוויה טראומתית משהו ולכן לא הייתי ממליצה להישען על אימרת "הגוף זוכר". כי יש מצב שהוא קצת שכח....

מה שכן יש, זה את היכולת הבסיסית שהיתה לך לפני כן. לא שהגוף זוכר את זה אלא שזה קיים בגוף שלך. במבנה הגנטי/פיזיולוגי שלך.
ולזה בהחלט אפשר לחזור!

כמה זמן זה יקח, זה כבר תלוי בהמון גורמים.
אז לא, את לא מתאמנת חדשה. אבל יכול להיות שמבחינת הגוף את כן חזרת קצת להתחלה ולכן לחזרה שלך לריצה הייתי מתייחסת כמו אל התחלה חדשה מבחינת ההגעה למאמצים קשים, שילוב אימוני מהירות, העלאת קילומטרז' וכו'.

לאורך זמן, הסבלנות ואי-האצת הגוף, תשתלם ותעבוד טוב יותר.

ושוב מזל טוב ובהצלחה רבה!!
 

oggi2

New member
מוסיפה- עשית בדיקות דם?

אחרי שני ההריונות חזרתי די מהר לרוץ- חודש וקצת אחרי, ותוך חודשיים כבר רצתי 10+, כמה פעמים בשבוע. אבל אחרי ההריון הראשון שמתי לב שהדופק שלי גבוה יחסית לריצות הקלות ובשעה הנעימה שהייתי מבצעת אותן, שלא לדבר על כמות ההזעה, בנוסף לעוד אי אלו תסמינים (שחלקם היו סבבה למדי :)) גיליתי שדילגתי על בדיקת הדם שהייתה מספרת לי שיש לי פעילות יתר של בלוטת התריס..
אם הכל בסדר- אז הייתי הולכת על אפשרות א' ולאט מגדילה.
עד שמספר 2 לא התחיל לישון יחסית נורמלי (והוא עדיין לא ממש שם, אז לא אבאס אותך), לא התחייבתי למרחקים ופעילויות, מבחינתי שינה זה חובה. לגבי הנקה- זה לא מה שהפריע לי.
מזל טוב!
 
למעלה