חזרה למעגל העבודה

shayzu

New member
חזרה למעגל העבודה

שלום אחיה של אשתי לקה לפני מעל 10 שנים במחלת נפש, אשר חלק מהסימפטומים שלה הינה החלפת מקומות עבודה מבלי יכולת להתמיד, בזבוד כספים (שנלקחים מהוריו) ועישון כבד ביותר. הוא כמובן טוען, שהוא "בריא לחלוטין" וכולם טועים באבחנתם כלפיו, וממשיך לחיות חיים הפוכים: ישן במשך היום עד שעות אחרי הצהרים המאוחרות ומתעורר לחיים בשעות הלילה. כמו כן, הוא אינו יודע לדאוג לעצמו לדברים אלמטרים כגון קניית מזון והכנתו, כביסה, נקיון. את כל השירותים הללו הוא מקבל מהוריו הקשישיים והחולים מאוד, אשר ממשיכים להתייחס אליו כאל ילד קטן שאינו בגר עדיין. הבעייה מחמירה כיום, שכן ההורים הרימו מזמן את ידיהם והחליטו לתת לדברים לזרום, אך המצב נעשה גרוע מיום ליום, עקב מצבם הנפשי הקשה, שנוצר מהיאוש אשר פקד אותם. אנו פונים לפורום זה, שכן אנו עומדים ל-"רשת" את הבעייה, ואין לנו כל מושג כיצר ניתן להתמודד עם הבעייה. נודה לכם באם תוכלו להציע לנו קבוצות תמיכה, של אנשים, המתמודדים עם מצבים דומים, מומחים לדבר או כל עצה חיובים וכמובן אופטימית. בתודה מראש!
 
גם אחי במצבו

שלום לכם גם אחי במצב של אי עבודה ללא טיפול פסיכיאטרי ואבי מבוגר ואני "יירש" את הבעיה.. אין לי עצה טובה אלא ללחוץ לגשת לטיפול פסיכיאטרי דחוף!! יודעת שזה קשה עד היום אחי מסרב לגשת לטיפול ומכחיש את מחלתו דחוף דחוף טפלו בו לפני שיהיה ממש מאוחר בהצלחה!!!
 

shayzu

New member
תודה

רציתי להודות לך על תשובתך.לצערי הרב, אחיה של אשתי היה בביקורת פסיכיאטרית במשך זמן קצר לפני שנים רבות, לאחר שהתנהג באלימות כלפי הוריו.מאז ועד היום הוא מקבל מדי חודש, זריקה של חומר (שאיני מכיר את שמו), אשר נועד לשכך את התקפי האלימות שלו.כיום, זוהי המחוייבות היחידה, שהוא נוטל על עצמו ומקפיד עליה ביותר.אולי תוכלי להמליץ לנו על שמו של פסיכיאטר עימו הייתם בקשר?תודה!
 

סמסרה1

New member
זריקה

היי, בני אובחן בשנה האחרונה כחולה סכיזופרנייה. ברור, שלא היה פשוט להגיע למצב הזה שהוא מוכן להיות מטופל. כיום הוא מקבל זריקת ריספרידל אחת לשבועיים וזה עוזר. אני מבינה שאחיה של אשתך מוכן ומקבל זריקה. נכון? ומה, הזריקה לא עוזרת???
 

shayzu

New member
תשובה לשאלה על הזריקה

דבר ראשון סליחה על הזמן שלקח. אחיה של אישתי מקבל פלודקאט, אשר מונע את התקפי הזעם מהם הוא סבל בעבר.
 
אני שבתי לעבודה לאחר אשפוז...

אבל לא במשרה מלאה.אני עובד מס' שעות ביום.אני מטפל בקשיש,עובד עם ילדים עם קשיים חברתיים(הפרעות התנהגותיות-אוטיזם).אני אף עברתי קורס חונכים בו נטלו חלק נפגעי נפש,ביניהם אנכי.קורס החונכים נערך בקרית אתא,במועדון "אנוש".הוא בהחלט תרם לי לראות זויות נוספות בחיים.נהיר וברור לי שלא אוכל לחיות על גבם של הוריי(נשארתי שנים רבות לגור עם אמי) ולקחת את עצמי לגור(אני תמיד העדפתי עם בת המין היפה (-: ) ולהסתדר בכוחות עצמי.החיים הם לא פיקניק ואני נעזרתי בחברתי שתומכת לשדרג את עצמאותי.אני לראשונה חי באופן עצמאי.אגב נכבדי,הנפגע תמיד טוען שהוא "בסדר" והעולם לא בסדר.גם אני אמרתי כך כשהוצעו לי כדורים וטיפול. אז ברור שלבסוף אושפזתי,ובסוף גם הפנמתי את העובדה שלקיתי בנפשי.חיי מלאים,אני עובד,ישנה זוגיות עם שאיפה-בעזרת השם למסד אותה לנישואין. ב ה צ ל ח ה!
 
למעלה