חזל"ש (ט')

  • פותח הנושא sunin
  • פורסם בתאריך

sunin

New member
חזל"ש (ט')

אחרי תקופה ארוכה שלא הייתי בבסיס (סיפור ארוך של נסיון נוסף של התאבדות...) אני חוזרת לשגרה...
ובגלל התקופה הלחוצה... לקחתי(בלית ברירה) צעד אחורה מההקאות, הצומות והמשלשלים...
מאז שהפסיכיאטרית גילתה על הנושא מאוד קשה לי להמשיך עם זה, כי בתקופה ההיא הייתי חיוורת,עייפה, יורדת במשקל, מגיעה באיחורים למפגשים... והיא הייתה רואה הכל, גם כשהייתי משקרת לה היא הייתה רואה. ואז הייתה מאיימת להוציא אותי מהצבא.

ועכשיו, חזרתי לבסיס.. שמתי מדים.. שהיו צמודים עליי...(פעם הם רפפו)
קיבלתי קצת שוק... בעיקר אחרי שאכלתי בבסיס, ושתיתי פרישייק... הרגשתי כ"כ רע. זוועה.
אני מרגישה שאני הולכת להיגרר חזרה לשם.. באיזשהו מקום התגעגעתי, התקופה בלי זה הייתה קשה מבחינה נפשית ופיזית בעיקר, תחושת נפיחות... לאכול ולאכול בלי לחשוב על כמה ואיך ומה הנזק.

יש לי את השטן והמלאך בראש עכשיו...שכל אחד אומר לי ללכת לכיון אחר..
 
היי...

כולנו מכירות את המלאך והשטן האלו, את שני הקולות,
ואת התחושות הקשות כשאת ככה מפוצלת-
רוצה כל כך להרעיב את עצמך ולהרגיש בשליטה ול"לנצח" את האוכל והגוף והעולם, ומצד שני רוצה כל כך לשחרר ולא להתעסק בזה ולא להיות בכלא הזה, להיות מסוגלת לחשוב על דברים שהם לא האוכל ולא לסבול בגללו כל הזמן...
המלחמה הפנימית הזו היא חלק מהפרעת האכילה שלך.
זה טוב שעוד יש בך מלאך לצד השטן,
וזה אומר שיש עם מה לעבוד, עם מה לעשות בחירות נכונות ושינוי במצב.

אני מבינה שלא חווית חוויה טובה בטיפול של הפסיכיאטרית, ושאת לא מרגישה שאת יכולה לסמוך עליה.
יש איש טיפול שפגשת ושאת כן מרגישה קרובה אליו?
 

medialuna

New member
זה לא קל

יש לנו לעיתים, בגלל ביקורת עצמית גבוהה, נטיה לפגוע בעצמנו-זה לא נכון. בסוף היום, אנחנו לא באמת יודעות מה טוב לנו, אנחנו לא רואות את העולם בצורה נכונה.
דווקא ללכת עם הטיפול, לעשות את אותם דברים שנראים לך כל כך חסרי היגיון, הם מה שטובים. זה יכול להציל אותך מאותם רגשות רעים, למרות שזה נראה כל כ חסר היגיון.
אני שמחה ומחזקה אותך על שחזרת לשגרה, את מוזמנת לשתף בכל משבר, תחושה או סתם איך עבר היום
 
למעלה