חזון המדיטציה

[neophile]

חזון המדיטציה

מה הוא לדעתכם חזון המדיטציה ?

בעבר נדרשה דבקות במורה , דבקות בשיטה כמו גם עבודה כדי לקיים את האשראם(במובן הג'נרי) כמו כן אנחנו רואים למשל ביפן שהזן הגיע להרבה שכבות של החברה , הסמוראים למשל היו מפורסמים בזה שהם תרגלו זן ואני מניח שככה גם היה עם מעמד הלוחמים בתרבות ההודית בעבר .

אבל היום עם מהפכת המידע והפנאי (שמבוזבז על בידור לרוב שהפך לסקטור עיסקי גדול בפני עצמו) ישנה אפשרות שכולם יתרגלו את הפנימיות שלהם ( אני משתמש במונח כללי שכזה בכוונה)

אז איך לדעתכם יראה העולם כשרוב האנשים יתרגלו ויפתחו את הפנימיות שלהם ? ואיך אפשר להגיע לזה ?

 

[neophile]

או במלים אחרות

האם האספסוף יפסיק להתקיים ?

ההיסטוריה של הזמן האחרון מראה לנו שכשיש זמן פנוי נמצאים דרכים חדשות למלא אותו בצורה רווחית - אבל האם יכול להיות אחרת ?

אנחנו עדים לכך שבכל העולם יותר ויותר אנשים משתמשים בסמים פסיכיאטרים כדי למלא בור פנימי , כדי להמשיך את החיים שליותר ויותר אנשים על אף שהם מתפרנסים ומתקיימים וחיים ברמה שרק אצילים זכו לה בעבר , נראים חסרי תוכלת .

הבידור כבר לא ממלא את הבור הזה ..

 

[בן טל-שחר]

שאלות מעניינות.

 

[בן טל-שחר]

מקווה שיהיה יותר כיף מעכשיו

וואי, אפשר לקרוא את המלים האלה בלא מעט צורות. אז הגרסה אליה התכוונתי במודע, בקירוב: "אני מקווה ש'מהפכה' זו תוביל לכך שהחוויה הסובייקטיבית של רובנו תהא נעימה ומענגת יותר מהחוויה הסובייקטיבית של רובנו נכון לעכשיו".

 

[neophile]

אני יודע שיש מסורת בהודו

שאנשים שכבר יש להם ילדים בוגרים הולכים לאשראם לחפש את עצמם ..
שזה אגב לא כלכך שונה מהמסורת היהודית של ללמוד קבלה בגיל 40.

לאדם יש בור שהוא מרגיש צורך למלא ואני גם מתחבר למשאלה הזאת של חוויה סובייקטיבית מענגת יותר אבל אני שואל את עצמי אם זה באמת בגדר תענוג שלראייתי לפחות נדמה כבונוס לעומת הכרח .

אתה יכול למשל להתענג על ארוחה טובה אבל ביום יום אתה זקוק לאוכל מזין ונכון שאתה יכול להתענג גם מאוכל פשוט ומזין אבל זה לא כלכך "זוהר" .
באותו האופן יש "תרגול פנימי" שהוא מעניין וזוהר ומענג וגם יש את התרגול הפנימי הפשוט והמזין ושאני טוען - גם הכרחי ובייחוד היום מכל מני סיבות.

זה לא עניין של "בונוס" , זה הכרחי לבריאות הגוף והמיינד(הנפש) וזה מתגלה יותר ויותר .

בסופו של דבר כמו שההיסטוריה מלמדת אותנו המצב הזה יביא לאיזה המצאה של דת המונים חדשה וזוהרת שאנשים ישמחו להרוג בשמה ולעשות עוד כל מני דברים נוראיים ... ככה אני חוזה בכל אופן וכשאני אומר דת אני לא מגביל את זה רק למה שמוגדר כיום כדת מפני שגם הממסד המדעי מחזיק ומקדם סוג של דת , זה יכול לקחת הרבה צורות .

לכן מהפכה זה בערך הדבר האחרון שרצוי שיקרה , לפחות מהפכה במובן הרגיל והזוהר שלה ..
מהפכה של המיינד זה כבר עניין אחר אבל זה צריך לקרות בכל אחד ולא בתור משהו המוני .

 

[בן טל-שחר]

כן.

 

[lightflake]

אתה מדבר על קשר בין התעוררות פנימית

לבין התנאים החיצוניים אז לדעתי אם כבר יש קשר כלשהו הוא הפוך כלומר שמצבים חיצוניים קשים, כלומר יותר סבל, מוביל ליותר חיפוש פנימי אותנטי
כל עוד המיטה נוחה והחלום נעים אף אחד לא ממהר להתעורר

אז בקשר לעידן מודרני טכנולוגי לא נראה לי שזה אמור להביא בשורה בתחום אם כי יש סיכוי לא רע לעתיד של מלחמות גרעיניות ואסונות אקולוגיים שכן יעוררו את זה... לא יודע...

 

[מ חרישי]

חזון המדיטציה

לדעתי - הארה מלאה לכל אדם וגן-עדן עלי-אדמות לאנושות כולה, אפילו ליקום כולו.
זה לא קשה להשגה. עולם שכשהמלאכים יסתכלו עליו, הם יתמלאו קנאה.

 

[ינוקא1]

בשלב הראשון

העולם יראה כמו שהוא היום רק הרמוני הרבה יותר. גם בין עמים , גם בין משפחות , וגם בתוך כל אדם. מה שיתבטא בבריאות נפשית וגופנית ושלום כללי.

בשלב השני ישתנה טבע האדם - האדם ידבק בהוויה עד כדי כך שלא יצטרך אכילה שתיה ומין , וגופו יהפך לגוף של מלאך הניזון ישירות מהאור של ההויה.

 

[רועי החושב]

משמעת עצמית

למדיטציה אמיתית (שאינה שיטה) יש איכות של משמעת.
משמעת בעברית באה מהשורש ש.מ.ע.
יש שני סוגים של משמעת-
האחת היא של התניה אופרנטית, משמעת של הרגל.
השניה היא של קשב, תשומת לב לתנועה של המחשבה.
הרעיון מאחורי השיטות למדיטציה הוא ההנחה המוטעית שהסוג האחד של המשמעת יכול להביא לסוג השני- על ידי הרגל חשיבתי אפשר לפתח קשב לתנועה של המחשבה.
אבל מה שמתפתח הוא רק סוג המשמעת הראשון- משמעת של הרגל. היכולת להתבונן בתנועת המחשבה אינה יכולה להיות מושגת על ידי שיטה חשיבתית כלשהי.
כך שחזון המדיטציה, במידה שהיא אמיתית ולא שיטה, הוא חזון של חברה של אנשים בעלי משמעת פנימית, רצון ברזל.
ולעומת זאת, חזון השיטה המשטה הוא של בריחה מאחריות, בריחה אל המנטרה, אל השיטה, אל ההיפנוט, חזון של חברה של חסרי אונים מותשי עצבים מכונסים בשבלונות התפיסתיות הרדודות של השיטות ושל האמונות המתות של כנופיית שרלטני הרוח שכינו את עצמם מורי האנושות.