חיפשתי בגוגל ומצאתי בן רגע: ../images/Emo13.gif
http://webcache.googleusercontent.c...ברית&cd=1&hl=en&ct=clnk&source=www.google.com ואביא את הדברים כלשונם, מתוך ספרו של אבקו "יופי של עברית" עמ' 80: האם חברי הכנסת צריכים להיות חותמת גומי? – כך אנחנו שואלים לא פעם. כלומר: שהממשלה מחליטה, ואישור הכנסת מובטח מראש. עכשיו ראוי שנשאל: מדוע הגומי? האם אין די באמירה: "הכנסת היא החותמת של הממשלה". מה חשוב כאן הגומי? והתשובה: זה נחוץ לנו משום ששאלנו את הביטוי – מן האנגלית. האנגלית, בנקודה הזאת, דלה יותר מן העברית. באנגלית המילה stamp משמשת גם חותמת, אבל גם בול (בול שקונים בדואר). משום כך, באנגלית, כשמדברים על מישהו שמאשר ללא עיכובים, אם יגידו stamp – השומע לא יבין אם מדובר בחותמת או בבול שמדביקים. לכן, האנגלית נאלצת להוסיף מילה של אבחנה: rubber. כן, באנגלית אומרים rubber stamp. כשתרגמו לעברית תרגמו מילה במילה: rubber stamp זה "חותמת גומי". אבל אין צורך בזה. בעברית, מספיק לומר: חותמת. הכנסת היא החותנת של הממשלה. --------------------------------------- אני דווקא לא מסכימה עם מסקנתו של אבקו. נכון, מבחינה תאורטית הוא צודק: אנחנו לא באמת זקוקים לגומי. אבל מבחינה מעשית הצירוף נקלט כפי שנקלט וכבר הפך שגור בדיבור ובציבור, אז אין טעם לשנות (ואני גם לא חושבת שהוא משלה את עצמו שזה עומד לקרות...
). כמו כן יש כאן הבחנה בין סתם "חותמת" (המילה) ובין "חותמת גומי" (צירוף שיש לו משמעות נבדלת) ובפרט, יש בו קונוטציה של דבר מה עלוב (אולי בזכות הגומי שהוא חומר זול, והלא יש חותמות איכותיות יותר שאינן מגומי).