חותכת בבשר המת
אתמול בלילה ישנת אצלי. פעם ראשונה שהחבר שלי יישן אצלי. זה היה כל-כך קסום. הרבה זמן אני חושבת מתי יגיע הלילה המיוחל הזה. מדברים כל יום שעות בצאט. מתמכרים למילים, להזיות. חולמים על הרגע בוא לא נאלץ לכבות מחשב וללכת לישון לבד. חולמים על הלילה בו נתכרבל יחד. לילה מופלא. וזה קרה אמש. הלכנו לישון מחובקים. החדר רתח מאהבה והתרגשות. היה לנו טוב יחד. אני חושבת שנרדמתי מייד, איך שהנחתי את הראש ועצמתי עיניים. התעוררנו יחד בבוקר, פקחתי את עיניי והייתי חבוקה בין זרועותייך. שניה לפני כן, חלמתי שאני מדברת אתך בצאט...ופתאום אתה לידי...התמהמהנו לנו במיטה מנצלים את דקות הפינוק האחרונות של הבוקר. בחלום נזכרתי רק כשהכנתי לעצמי נס (אתה לא שותה חם בכלל). הידיים רעדו לי כשמזגתי את המים לספל... בחלום עמדתי במטבח...קוראת כתבה בעיתון, גבר מכה את אשתו, מתעלל בה מינית, משטרה, חקירה, בית משפט...והעורך דין שלו מגיש ערעור, כי הוא קיבל שנה מאסר בפועל. שנה מאסר על ששבר לה את הפרצוף. הטריגר שלי בא מייד. כאבי תופת, זיכרון קורע, צרחות...טריגר נוראי, אחד מאלו שאני עוברת כל כמה ימים בזכות הפחדים שלי מכל כתבה בתקשורת, כל תנועת יד לא נכונה של זר ברחוב. בכיתי המון, לא הצלחתי למצוא את עצמי...מקפלת בפינה מעוותת מכאבי לב ופחדים...פותחת את המגירה, מוציאה סכין, חותכת בבשר המת. ההתמכרות הזו לכאב שהציפה אותי בחלום...המתיקות האיומה הזו...כל כך רציתי לשחזר אותה. ליישם אותה במציאות... כל היום היינו יחד, ניסיתי לספר לך על החלום הזה, אבל שתקתי. כל היום אתה מנשק, ובי מתעורר הדחף לקום ולעשות מעשה. כל כך אוהבת אותך ובאותה נשימה רוצה לחוות את החלום. בערב הלכת.... התיישבתי במטבח עם סכין, הלב פרפר לי. רעדתי. לא מהפחד...אלא מהכאב...עצמתי עיניים נעצתי סכין רוטטת בירך, משסעת בשרי...שוב ושוב...שלושה חתכים מדושני עונג וכאב. מתבוננת בהם מדממים. מהופנטת. מעולם לא פצעתי עצמי במכוון. מחזירה לעצמי את הנשימה שנעלמה, מתנשפת, דמעות נמהלות בדמי. צוחקת... ישבתי ככה עד שהטלפון צלצל. קמתי, ניקיתי את הרצפה ונכנסתי להתקלח...נזהרת לא להכאיב לעצמי עם הפצעים הפתוחים. חזרתי למחשב...מחכה לך כאן בקוצר רוח. בפעם הבאה נחתוך יותר עמוק ... תמימות
אתמול בלילה ישנת אצלי. פעם ראשונה שהחבר שלי יישן אצלי. זה היה כל-כך קסום. הרבה זמן אני חושבת מתי יגיע הלילה המיוחל הזה. מדברים כל יום שעות בצאט. מתמכרים למילים, להזיות. חולמים על הרגע בוא לא נאלץ לכבות מחשב וללכת לישון לבד. חולמים על הלילה בו נתכרבל יחד. לילה מופלא. וזה קרה אמש. הלכנו לישון מחובקים. החדר רתח מאהבה והתרגשות. היה לנו טוב יחד. אני חושבת שנרדמתי מייד, איך שהנחתי את הראש ועצמתי עיניים. התעוררנו יחד בבוקר, פקחתי את עיניי והייתי חבוקה בין זרועותייך. שניה לפני כן, חלמתי שאני מדברת אתך בצאט...ופתאום אתה לידי...התמהמהנו לנו במיטה מנצלים את דקות הפינוק האחרונות של הבוקר. בחלום נזכרתי רק כשהכנתי לעצמי נס (אתה לא שותה חם בכלל). הידיים רעדו לי כשמזגתי את המים לספל... בחלום עמדתי במטבח...קוראת כתבה בעיתון, גבר מכה את אשתו, מתעלל בה מינית, משטרה, חקירה, בית משפט...והעורך דין שלו מגיש ערעור, כי הוא קיבל שנה מאסר בפועל. שנה מאסר על ששבר לה את הפרצוף. הטריגר שלי בא מייד. כאבי תופת, זיכרון קורע, צרחות...טריגר נוראי, אחד מאלו שאני עוברת כל כמה ימים בזכות הפחדים שלי מכל כתבה בתקשורת, כל תנועת יד לא נכונה של זר ברחוב. בכיתי המון, לא הצלחתי למצוא את עצמי...מקפלת בפינה מעוותת מכאבי לב ופחדים...פותחת את המגירה, מוציאה סכין, חותכת בבשר המת. ההתמכרות הזו לכאב שהציפה אותי בחלום...המתיקות האיומה הזו...כל כך רציתי לשחזר אותה. ליישם אותה במציאות... כל היום היינו יחד, ניסיתי לספר לך על החלום הזה, אבל שתקתי. כל היום אתה מנשק, ובי מתעורר הדחף לקום ולעשות מעשה. כל כך אוהבת אותך ובאותה נשימה רוצה לחוות את החלום. בערב הלכת.... התיישבתי במטבח עם סכין, הלב פרפר לי. רעדתי. לא מהפחד...אלא מהכאב...עצמתי עיניים נעצתי סכין רוטטת בירך, משסעת בשרי...שוב ושוב...שלושה חתכים מדושני עונג וכאב. מתבוננת בהם מדממים. מהופנטת. מעולם לא פצעתי עצמי במכוון. מחזירה לעצמי את הנשימה שנעלמה, מתנשפת, דמעות נמהלות בדמי. צוחקת... ישבתי ככה עד שהטלפון צלצל. קמתי, ניקיתי את הרצפה ונכנסתי להתקלח...נזהרת לא להכאיב לעצמי עם הפצעים הפתוחים. חזרתי למחשב...מחכה לך כאן בקוצר רוח. בפעם הבאה נחתוך יותר עמוק ... תמימות