אודי בן יעקב
New member
"חוש ביקורת מפותח"
כבר נכתב, וביותר מספר אחד ש: אזור עלי מודגש משקף, בין היתר גם חוש בקורת מפותח, ואין לנו סבה לערער על אמיתות הקביעה, להיפך. אך מה טיבה של אותה ביקורת מפותחת ? יש לנו את קופי אנאן ועוד ידידים ואוהדים בעולם שביקורתם השכלית אכן מפותחת ואף מחודדת, אך משום מה לא תמיד מאוזנת אלא מוטית לטובת/לרעת צד אחד/שני, מזדרזים להגיב ולגנות במקרה א' ונעשים אילמים כדגים במקרה ב'. אז יש מי שביקורתו עניינית מאוזנת, יש מי שביקורתו כאילו מאוזנת, כלפי חוץ/בעיני עצמו אך האמת שהוא די/הרבה חד צדדי בשיפוטו וביקורתו והדברים אצלו, לאחר מצג קצר של "איזון" בהמשך איכשהו מנותבים לכוון אחד, ויש מי שכלל לא טורח להסוות את חוסר איזונו ומתייצב באופן עקבי וסדרתי לטובת א' ולרעת ב'. ולפעמים השנאה מבעבעת מבעד לאנליזה החד ממדית של אחמדינ.. חברנו מאירן. ישנם עוד כמה צירים לאותו "חוש ביקורת מפותח": מערכת האיזונים בין טוב לרע, בין מוצלח לשגוי וכושל, בין חיובית לשלילית, 'בונה' אופטימית מעודדת מול פסימית, קוטלת הורסת, מתובלת מול יבשה טכנית ואם נאמץ את הראש לבטח נמצא עוד כמה. ציר נוסף משקף רגישות לביקורת וכאן מוצאים את מי שנקלעים להתגוננות ומספקים הוכחות לנוכח טענות בנוגע לטיב ביקורתם השכלית והיותה נגועה לטענת גורמים בפגמים כאלה ואחרים. מרבית הנגועים בשיפט וביקורת מוטים לרעה לרעת צד אחד מכחישים את תורפתם ומתעקשים על עמדת מוצא מאוזנת לגופו של עניין וכשירות לשיפוט ומשימות תיווך. כמו כן קיים קשר בין היכולת להפנים את מה שאירע, לרבות הביקורת עם היכולת לקחת על כך אחריות, ולפעמים זה מגיע לאבסורד כאותו איש צבא מאבות הקונספציה שקרסה שמופיע זחוח כפרשן על שמתבונן, מסביר ומבקר מהצד כמו אין הדבר מתייחס לאחריותו שלו. אבל זו כבר חוסר הפנמה שתחילתה בגיחוך והמשכה לפעמים בטרגדיה לאדם ולסביבתו. כמובן שהכתב מספק אפשרויות הבחנה בין ביקורת לביקורת.
כבר נכתב, וביותר מספר אחד ש: אזור עלי מודגש משקף, בין היתר גם חוש בקורת מפותח, ואין לנו סבה לערער על אמיתות הקביעה, להיפך. אך מה טיבה של אותה ביקורת מפותחת ? יש לנו את קופי אנאן ועוד ידידים ואוהדים בעולם שביקורתם השכלית אכן מפותחת ואף מחודדת, אך משום מה לא תמיד מאוזנת אלא מוטית לטובת/לרעת צד אחד/שני, מזדרזים להגיב ולגנות במקרה א' ונעשים אילמים כדגים במקרה ב'. אז יש מי שביקורתו עניינית מאוזנת, יש מי שביקורתו כאילו מאוזנת, כלפי חוץ/בעיני עצמו אך האמת שהוא די/הרבה חד צדדי בשיפוטו וביקורתו והדברים אצלו, לאחר מצג קצר של "איזון" בהמשך איכשהו מנותבים לכוון אחד, ויש מי שכלל לא טורח להסוות את חוסר איזונו ומתייצב באופן עקבי וסדרתי לטובת א' ולרעת ב'. ולפעמים השנאה מבעבעת מבעד לאנליזה החד ממדית של אחמדינ.. חברנו מאירן. ישנם עוד כמה צירים לאותו "חוש ביקורת מפותח": מערכת האיזונים בין טוב לרע, בין מוצלח לשגוי וכושל, בין חיובית לשלילית, 'בונה' אופטימית מעודדת מול פסימית, קוטלת הורסת, מתובלת מול יבשה טכנית ואם נאמץ את הראש לבטח נמצא עוד כמה. ציר נוסף משקף רגישות לביקורת וכאן מוצאים את מי שנקלעים להתגוננות ומספקים הוכחות לנוכח טענות בנוגע לטיב ביקורתם השכלית והיותה נגועה לטענת גורמים בפגמים כאלה ואחרים. מרבית הנגועים בשיפט וביקורת מוטים לרעה לרעת צד אחד מכחישים את תורפתם ומתעקשים על עמדת מוצא מאוזנת לגופו של עניין וכשירות לשיפוט ומשימות תיווך. כמו כן קיים קשר בין היכולת להפנים את מה שאירע, לרבות הביקורת עם היכולת לקחת על כך אחריות, ולפעמים זה מגיע לאבסורד כאותו איש צבא מאבות הקונספציה שקרסה שמופיע זחוח כפרשן על שמתבונן, מסביר ומבקר מהצד כמו אין הדבר מתייחס לאחריותו שלו. אבל זו כבר חוסר הפנמה שתחילתה בגיחוך והמשכה לפעמים בטרגדיה לאדם ולסביבתו. כמובן שהכתב מספק אפשרויות הבחנה בין ביקורת לביקורת.