חוששת ובבאסה....
נותחתי לפני 4 שנים. קרוב ל3 שנים לא סגרתי, מהר מאוד הרמתי ידיים מהטבעת. לפני כחודש סגרתי מתוך החלטה שבאמת אני חייבת לעשות מעשה. עשיתי את זה בלב שלם, מה שבדר"כ לא קורה לי... ואז היה לי ריפלוקס נוראי, שאילמלא העצה והעזרה של אופירה מכאן, לא הייתי יודעת לאבחן שמשהו ממש, אבל ממש לא תקין. חשבתי שזה יעבור... בסופו של דבר, פניתי למיון, שם פתחו לי בחצי, הכירורג אמר שהכפתור קצת הסתובב, ובלי יותר מדי הסברים ניסה לסדר אותו. אני צרחתי מרוב כאבים ונשארתי חסרת נשימה. מאז אני אוכלת כאילו מעולם לא היה ניתוח. (למרות שביומים האחרונים יש קצת שינוי אבל ממש מינורי). אני רוצה ללכת לסגור אבל, אני מתה מפחד. אני מפחדת שיכאב לי, אני מפחדת ששוב יהיה את הריפלוקס הנוראי הזה שהפך אותי לסמרטוט. אני מרגישה שבעלי כבר מתחיל לאבד את הסבלנות שלו כלפי. הוא רוצה עוד ילד, במשקל של 100 קילו אין מצב שאני אכנס להריון אבל אני מחזיקה אותו ככה כבר 3 שנים.... אני ממש אובדת עצות או יותר אובדת תקווה. תילתול.
נותחתי לפני 4 שנים. קרוב ל3 שנים לא סגרתי, מהר מאוד הרמתי ידיים מהטבעת. לפני כחודש סגרתי מתוך החלטה שבאמת אני חייבת לעשות מעשה. עשיתי את זה בלב שלם, מה שבדר"כ לא קורה לי... ואז היה לי ריפלוקס נוראי, שאילמלא העצה והעזרה של אופירה מכאן, לא הייתי יודעת לאבחן שמשהו ממש, אבל ממש לא תקין. חשבתי שזה יעבור... בסופו של דבר, פניתי למיון, שם פתחו לי בחצי, הכירורג אמר שהכפתור קצת הסתובב, ובלי יותר מדי הסברים ניסה לסדר אותו. אני צרחתי מרוב כאבים ונשארתי חסרת נשימה. מאז אני אוכלת כאילו מעולם לא היה ניתוח. (למרות שביומים האחרונים יש קצת שינוי אבל ממש מינורי). אני רוצה ללכת לסגור אבל, אני מתה מפחד. אני מפחדת שיכאב לי, אני מפחדת ששוב יהיה את הריפלוקס הנוראי הזה שהפך אותי לסמרטוט. אני מרגישה שבעלי כבר מתחיל לאבד את הסבלנות שלו כלפי. הוא רוצה עוד ילד, במשקל של 100 קילו אין מצב שאני אכנס להריון אבל אני מחזיקה אותו ככה כבר 3 שנים.... אני ממש אובדת עצות או יותר אובדת תקווה. תילתול.