חושך.

חושך.

אשרי האנשים שנחלצו מבעיותיהם הקודמות, ונותרו להם רק בעיותיהם החדשות. אשרי האנשים שיש בחיקם חוסם עורקים מטאפורי, שעוד לא אזלו חוסמי העורקים שגנבו מן המציאות. אשרי האנשים שחיים את הניצחונות הקטנים, ויודעים שאין בעברם כל מקרה טראומטי, כזה שאחריו "כבר אף פעם לא ייצא ממני שום דבר". לא הייתי צריך לחכות למקרה הקשה (כל כך קשה) הנוכחי. הייתי צריך לברוח. לאילת, לטבריה, הרי הכל אותו דבר. כשהמחלה שלך שורפת כל מה שהשגת, אתה רק רוצה להיות האיש שלא נמצא. אם עוד פעם יאמר לי פסיכולוג ש"עצם זה שאני בא לטיפול, זה כבר אומר שיש בי תקוה כלשהי", אני אגיד לו שאני פשוט לא מבריז מפגישות. כי אחרי נסיונות רבים כל כך לקום על הרגליים (האחרון גם הצליח, ורטרואקטיבית נכשל), אני לא רואה סיבה לשינוי בשיטה הזו, המנצחת אותי שנים ארוכות ברציפות. ימי הולדת הם דבר נורא בעיניי. כל שנה והכאב שלה. בתקופה שלפני יום ההולדת, חייב לקרות בעולמי משהו רע. "תילחם". הדבר האחרון שאדם צריך זה שהסובבים אותו, שגם כך לא עוזרים, עוד יאמרו לו שגם הוא לא עוזר לעצמו. אני לא יודע אם מישהו יגיב להודעה הזאת. כולם כבר התחלפו מאז התקופה האחרונה בה היייתי בפורום. הסוס כבר נגמר, אבל הפרא קרע את הסוס.
 

bomber888

New member
אני עדיין כאן

בתפקיד לא ברור. כל כך אופטימי ומרגיש יכולת לעזור לאחרים, אבל פשוט אובד עצות לגבי עצמי לפעמים, גם כרגע. אני לא יודע מה לומר. אם אני גם אכתוב הודעה דיכאונית, שחורה וחסרת אופטימיות אני לא חושב שזה יתן שום דבר חוץ מפריקה דימיונית כל שהיא. בינתיים ההודעה היא כזו. אני לא יודע מה לכתוב כדי לעודד אותה. קשה לי. אוף.
 
../images/Emo5.gif לא נחמד לשמוע אותך סובל ככה

אני מקווה שתצא מהתקופה הרעה ודברים יחלפו כי כל דבר חולף וצריך לזכור את זה ברגעים שקשה.
 

אמא11

New member
סוס פרא יקר

עצוב לקרוא מה שאתה כותב. הלוואי והייתי יכולה לעזור באופן אמיתי. חשוב שתדע שאני כואבת את כאבך וגם משתתפים חדשים שלא הכירו אותך בתקופה שכתבת בפורום, גם הם קוראים ומחבקים אותך בלב. אני מבינה שיום ההולדת שלך בימים הקרובים. מקוה שהוא יעבור בשמחה וללא דברים רעים. מזל טוב וחיבוק גדול תמי
 
למעלה