חושבת רק על עצמה

[חוזה ראול]

חושבת רק על עצמה

יש לי ילדה בת שמונה וחצי, לומדת בכיתה ג', חמודה ומוכשרת מאוד. הבעיה שלי איתה היא שהילדה אגואיסטית מאוד. לי זה נראה כאילו היא חושבת רק על עצמה, ולא משקיעה טיפת מחשבה באחרים. בטח שלא תעשה משהו לטובת אחרים (הורים/אח/חברות ועוד). יש דרך ללמד אותה לחשוב יותר על הזולת?

 

[נועה לביא]

מפסיקים להציק ולהעיר לה על כך

ומניחים לנושא. נותנים דוגמא אישית, ומדגימים לפחות מדי פעם את עקרון חזרת הבומרנג (אבל בהקשר מסויים, ולא סתם "כי לא מגיע לך"/"את חושבת שמגיע לך?"). זכותה להיות אגואיסטית מאוד, זכותה לא להשקיע טיפת מחשבה באחרים. שינוי יכול להגיע רק מתוכה (וסביר שיקרה, כאשר המודעות החברתית שלה תתפתח והיא גם תשים לב שהיא משלמת על כך מחיר חברתי), ולהציק לה רק ינציח את המצב (עם המשפחה).

 

[נועה לביא]

כמו כן, חשוב ביותר,

להבין שאקט של מחווה מצדה איננו דבר מובן מאליו (ובלא - אגואיסטית), להקפיד להביע הערכה ולהודות לה על כך.

 

[צימעס]

את יכולה להביא דוגמאות?

 

[חוזה ראול]

אני בהחלט יכול להביא דוגמאות

רואים את זה בקנאות לרכוש האישי שלה - היא לא תשאיל כלום, אפילו לא מחדד "כדי שלא יתבזבז לי". רואים את זה בהתנהגות עם חברות. אם מגיעה אליה חברה לשחק וזה לא מתאים לה - היא פשוט תתעלם מהחברה ותעשה מה שהיא תיכננה לעשות מראש רואים את זה בהתנהלות בבית - אם היא רוצה עכשיו לעשות אמבטיה - זה לא ישנה שיש עוד אח ועוד הורים בתור למקלחת. היא תשב לה שעה ארוכה באמבטיה, בלי התחשבות בזמן החולף ובכמות המים החמים שהיא מכלה. אם למשל יש מאכל טעים או ממתק בבית בכמות ספורה, והיא אכלה כבר ומתחשק לה עוד - היא תאכל עוד, בלי לשאול אולי זה היה מיועד למישהו אחר. ההרגשה הכללית שאנחנו מרגישים ממנה היא "הכל נועד רק בשבילי, לא בשביל אף אחד אחר".

 

[צימעס]

לסנן

כשאני מסתכלת על הדוגמאות - חלקן ענין של תאום ציפיות, ואופן הצגת הדברים, וחלקן דברים שלדעתי ענין של נורמות סבירות. לא להשאיל - זכותה. (אפשר לחשוב איך משנים את זה אצלה. אולי ע"י זה שמשאילים לה בלי להתקמצן עליה בכלל) חברות - לפני שמגיעה חברה, כדאי לברר האם היא רוצה שהיא תבוא, או לא. ממש ממש סביר בעיני שאם לא מתאים לה שתבוא חברה, היא לא תהיה חייבת לארח אותה. (סביר שאם מניחים לזה, מציעים לחברה לעשות משהו אחר, בסוף הן כן ימצאו את עצמן משחקות יחד) תור לאמבטיה, ממתקים - ענין של "כללי בית משותף". עם הילדים שלי (בני חמש) הרבה פעמים עוזר שהדברים לא יהיו "מול העיניים". בדומה, הייתי מדברת אתה ובודקת מה יעזור לה לא לאכול את של כולם - לתת לה כלים "לשמור על עצמה". למשל - אפשר להחליט שהיא עושה אמבטיה אחרונה, ואז לא נורא אם יגמרו המים. או להפך, שתעשה אמבטיה בצהריים, ככה שהמים יספיקו להתחמם לערב.

 

[חוזה ראול]

תודה על הרעיונות

חלק כבר מיושמים, חלק ננסה בהמשך.

 

[iris mom of two]

זה רגיל ונפוץ

תראו לה דרכים שבהם מחשבה על הזולת גורמת לה להרגיש טוב. תנו לה המון דוגמא אישית. וכמובן אחריות. היא צריכה שיהיו לה אחראויות בבית. היא לא נשמעת לי יותר מדי חרוגה לגיל הזה. הבת שלי גם היתה די אנוכית, היום היא הרבה יותר חושבת על אחרים וזה כייף לראות.

 

[עכשיו אמא של גל]

אני הייתי בודקת אם יש ספר שדרכו

אפשר לשקף לה את מה שאתה מדבר עליו.