חור... הכי שחור...

[adidi703]

חור... הכי שחור...

אני בת 20, השתחררתי לא מזמן מהצבא ויצאתי לחיים האזרחיים שלי שמחה וטובת לב... אבל בנינו... לא כל כך שמחה.. כי כשהתגייסתי לפני שנתיים אמא שלי שאלה אותי איך נקרא ה"דבר הזה שמוזגים איתו מרק", אז צחקתי ואמרתי לה- אמא מה יש לך! זו מצקת! שנה אחרי כבר רבע מהלקסיקון שלה נעלם... אתמול, שנתיים אחרי, קיבלנו תשובה סופית אחרי אלף ואחת בדיקות אצל מיטב הרופאים בתחום שאמא מאובחנת כחולת אלצהיימר. אמא שלי היא אישה צעירה בת 53 שמחה ומצחיקה. אני קשורה אליה כמו חבל הטבור... אין לי שמץ של מושג על המחלה הזו, עד היום התכחשתי וייחסתי את התופעות המוזרות הללו לחוסר ריכוז שאפיין אותה מאז ומעולם... אני לא יודעת מה זה אומר.. אני לא בטוחה שאני רוצה לדעת מה זה אומר.. אלצהיימר. נכנסתי הנה כי אין חכם כבעל ניסיון, אני רוצה שתתנו לי תשובה אחת- שיש תרופה למחלה הזו ושזה יעבור, אני לא אוכל לעמוד בתשובה אחרת, אני מתחננת בפניכם שתגידו לי שזה זמני ואמא שלי תחזור לעצמה אני פשוט מתחננת...

 

[ענתי44]

../images/Emo24.gif

לצערי יקירה אין לי תשובה אופטימית לומר לך. לא יכולה להבטיח לך שיש תרופה ושהמחלה תחלוף כמו סופת הוריקן . לצערי אין לי אפילו מילים שיוכלו לנחם אותך, להקל על העצב הרב שאת עוברת או למנוע את הצפוי. כל כך מבינה לליבך. גם אני קשורה לאמא שלי מאוד, וגם עליי נפלו השמיים כשחלתה. עוד יותר עצוב שאצלכם זה קורה כל כך מוקדם. אני בהתחלה, אחרי השוק הגדול, נכנסתי לאינטרנט וגם לפורום הזה ורק קראתי וקראתי ולמדתי עם מה אני מתמודדת. בדרך כלל לבני משפחה חדשים שמגיעים אנחנו מסייעים במידע של דברים שהמשפחה צריכה לעשות. אבל הפעם אני רק שולחת לך חיבוק ומוכנה, אם תרצי לדבר איתך באופן פרטי. אני, וכולנו כאן, איתך מוכנים להקשיב, לייעץ ולנסות לעזור. ליבי איתך

 

[ariela המקורי]

../images/Emo201.gifקודם תקבלי חיבוק של עידוד

תתפללי ותתחנני לקב"ה שאכן יהיה מה שאת מבקשת היושב במרומים יכול הכל הוא רופא הוא מרפא והוא נותן את המכה שנחתה על כל הפורום גם אישי חולה כבר מגיל 55 והיום הוא בן 64 עם זונדה באף על כסא גלגלים כמו בובה, המוח מתנוון עד שנגמר קשה וכואב אך חיים עם זה בלי ברירה אחרת פשוט עושים איתם חסד של אמת וממשיכים לגרום להם להמשיך לחיות באהבה עד כמה שניתן קראי בפורום בדפים הקודמים ולמדי מה עובר על החולים ומשפחותיהם, מחזיקה לך ידיים של עידוד וכוח להמשיך ומאחלת לך המון תעצומות נפש

בשורות טובות

 

[אפס שתיים1]

נעתקו המילים מפי

אמא שלך בגילי, בשיא פריחת החיים... הו, אלוהים! מאידך - אני מרשה לעצמי להיות במקום שלה ולומר לך יקירתי שהנשמה לא חולה! הנשמה אוהבת אותך ותאהב אותך תמיד. ולצערי, אין תרופה למחלה. זה לא יעבור! ומנין לכם בכלל שזה אלצהיימר? נכון שיש חולים בגיל הזה אבל זה הרבה פחות שכיח מגילאים מבוגרים יותר. אני מציעה לכם לקחת אותה לניאורולוגית שיעבירו אותה סידרת בדיקות כדי לשלול אפשרות לבעיות אחרות שבהחלט ניתנות לפתרון ולהבראה מלאה. שולחת לך חיבוק גדול.

 

[adidi703]

כמעט ואי אפשר לחיות עם התחושות

הייתי מוכנה שייקחו 20 סכינים חדות ואשכרה פיזית ידקרו אותי בכל איבר פנימי בגוף, רק לא הדקירה הזו שפגעה בי בדיוק במקום הכי הכי כואב... אני באמת לא יודעת מה הלאה מכאן.... תודה לכם על התגובות החמות והכנות אני מעריכה את זה מאוד.

 

[ענתי44]

יקירה, מבינה לליבך מאוד

עשרים סכינים לא ישיבו לך את אמא האהובה והבריאה. בילדותי אמא שלי הקריאה לנו כל ערב סיפור לפני השינה. כבר סיפרתי כאן בפורום שאחד הסיפורים שאהבתי הוא פרח לב הזהב. על אמא שחלתה מאוד ורק אם תריח את פרח לב הזהב תבריא. הילד נודד ועובר הרבה תלאות וגובר על הכל וקוטף במעמקי היער את הפרח ורץ לאמא שכמובן מבריאה. ואני בכיתי רבות, אני מוכנה לחטט רגליי, לשקוע עד צוואר בביצה, ולהיפצע מקוצים דוקרים ולהלחם מול דרקון אימתני העיקר להביא לאמא את פרלאנטצהיימר. אבל.... זה בלתי אפשרי. זה לא פשוט ולא קל. אבל אין ברירה. חיים כל יום בנפרד ומשתדלים לעשות הכי טוב שאפשר. מרעיפים המון אהבה. אבל גם ממשיכים עם החיים שלנו. לו אמא הבריאה שלך היתה יכולה היא היתה אומרת לך שאת חייבת לממש את עצמך ולחיות את חייך. אנחנו כאן בשבילך. בדרך הקשה שמחכה לך, נלווה אותך ככל שניתן. שולחת לך חיבוק של עידוד.