זו נקודת המוצא שלך
איזה דרך לימוד יותר מפתחת את החשיבה? לא ברור. קרא למשל את against method של פאול פיירבנד (שהיה מוערך מאד על ידי קרל פופר למשל למרות חילוקי הדעות ביניהם), ותראה כמה חסרונות יש לידע מסודר. לדעתו רוב פריצות הדרך המדעיות נעשו "בניגוד לכללים" ולא מתוך מילוי משימות מסודר. כמו כן ראה ספר מהשנה האחרונה "Happy accidents" הוא טוען שפריצות הדרך ברפואה במאה האחרונה נעשו בדרך כלל די באקראי ולא על ידי אלה שפעלו עם התוכניות האהובות על המוסדות. לדבריו המציאות בה מילגות ותקציבי מחקר תלויים בתוכניות ומוגבלים להם (כמו ב NSF בארה"ב), מורידה את סיכויי ההתקדמות ברפואה. יש יופי רב בלימוד שאינו תלוי בחינות וכאלה. שוב, זה נושא לדיון ארוך ומעמיק, ואינני שולל לחלוטין את שיטת הבחינות, אבל זה הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה. והערת אגב, בהרבה כוללים היום יש מבחנים ומעקב אחרי ביצועים. (אולי לצערי) הם נגררים אחרי המקובל היום.