חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב

  • פותח הנושא Sch
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.

Sch

New member
חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב

חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב
מזכה זוכה במזונות מן המוסד לביטוח לאומי, כשהחייב אינו משלם. שאלתי היא, מתי מפסיקה הזכות לתשלום, והאם היא באמת בהכרח מפסיקה להתקיים במקרה שהזוכה פונה להליכי גביה בהוצאה לפועל. על פי החוק, ס´ 9 ו 10: הפסקת הזכות לתשלום 9. (א) התשלומים ישולמו לזוכה שאינו נוקט בהליכים לביצוע פסק הדין למזונות. (ב) נקט הזוכה בהליכי ביצוע לפני שהגיש בקשה למוסד, רשאי הוא להפסיקם ולהגיש בקשה לפי חוק זה. (ג) נקט הזוכה הליכי ביצוע לאחר שהגיש בקשה למוסד, ייפסקו זכויותיו לתשלומים מאת המוסד. (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקרים ותנאים שבהם לא ייפסקו זכויותיו של הזוכה לתשלומים על אף האמור בסעיף קטן (ג). זכות הזוכה לגבות הפרשים 10. מקום שהמוסד לא גבה את השיעור המלא לפי פסק הדין למזונות כאמור בסעיף 14, רשאי הזוכה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, לנקוט הליכי ביצוע בשל ההפרש שבין שיעורי התשלום כפי שנקבע בפסק הדין למזונות לבין הסכום המשתלם מאת המוסד. אם הזוכה מודיע, ומאבד את זכותו, כיצד ייתכן שבכל זאת יקבל חלק מן המזונות ויוכל לתבוע בעצמו את השאר? האם ייתכן שהזוכה יודיע למל"ל כי הוא פונה לביצוע הליכי גביה בהוצל"פ, והמל"ל ימשיך את תשלום החלק אותו הוא משלם, על אף נקיטת ההליכים?
 

Sch

New member
האם ייתכן שהמוסד לביטוח לאומי

חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב
מזכה זוכה במזונות מן המוסד לביטוח לאומי, כשהחייב אינו משלם. שאלתי היא, מתי מפסיקה הזכות לתשלום, והאם היא באמת בהכרח מפסיקה להתקיים במקרה שהזוכה פונה להליכי גביה בהוצאה לפועל. על פי החוק, ס´ 9 ו 10: הפסקת הזכות לתשלום 9. (א) התשלומים ישולמו לזוכה שאינו נוקט בהליכים לביצוע פסק הדין למזונות. (ב) נקט הזוכה בהליכי ביצוע לפני שהגיש בקשה למוסד, רשאי הוא להפסיקם ולהגיש בקשה לפי חוק זה. (ג) נקט הזוכה הליכי ביצוע לאחר שהגיש בקשה למוסד, ייפסקו זכויותיו לתשלומים מאת המוסד. (ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקרים ותנאים שבהם לא ייפסקו זכויותיו של הזוכה לתשלומים על אף האמור בסעיף קטן (ג). זכות הזוכה לגבות הפרשים 10. מקום שהמוסד לא גבה את השיעור המלא לפי פסק הדין למזונות כאמור בסעיף 14, רשאי הזוכה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, לנקוט הליכי ביצוע בשל ההפרש שבין שיעורי התשלום כפי שנקבע בפסק הדין למזונות לבין הסכום המשתלם מאת המוסד. אם הזוכה מודיע, ומאבד את זכותו, כיצד ייתכן שבכל זאת יקבל חלק מן המזונות ויוכל לתבוע בעצמו את השאר? האם ייתכן שהזוכה יודיע למל"ל כי הוא פונה לביצוע הליכי גביה בהוצל"פ, והמל"ל ימשיך את תשלום החלק אותו הוא משלם, על אף נקיטת ההליכים?
האם ייתכן שהמוסד לביטוח לאומי
ממשיך ומשלם דמי מזונות על פי תקנות המזונות (הבטחת תשלום), למרות שידוע לו כי הזוכה פועלת לגביית יתרת דמי המזונות?
 
מה השאלה?

האם ייתכן שהמוסד לביטוח לאומי
ממשיך ומשלם דמי מזונות על פי תקנות המזונות (הבטחת תשלום), למרות שידוע לו כי הזוכה פועלת לגביית יתרת דמי המזונות?
מה השאלה?
ביטוח לאומי משלם עד לתקרה מסויימת ואת השאר האשה צריכה לגבות לבד באמצעות המל"ל. למה היא צריכה להודיע שהיא פועלת כך - היא חייבת לפעול כך אם היא רוצה לקבל את הכסף שמגיע לה. ובכלל הפניה למל"ל לקבל המזונות היא אפשרות אחת לקבלת הכספים. הדרך השניה היא באמצעות ההוצל"פ ישירות על כל הסכום. אבל הרבה יותר מהיר ויעיל ללכת באמצעות המל"ל ולקבל מהם את כל הסך שמגיע לה. מה אתה מציע שאם האשה תלך לגבות את יתרת התשלומים שאינם מכוסים ע"י המל"ל, אז המל"ל בכלל יספיק לשלם לה גם את מה שכן מגיע לה???? אם האשה פועלת לגביית תשלומים פעמיים (כלומר הן את תשלומי המזונות מהמל"ל עד לתקרה וכן פועלת באמצעות ההוצל"פ על כל הסכום, לרבות מה שגבתה באמצעות המל"ל) זו טענה לראש ההוצל"פ.
 

Sch

New member
תודות על הביאור

מה השאלה?
ביטוח לאומי משלם עד לתקרה מסויימת ואת השאר האשה צריכה לגבות לבד באמצעות המל"ל. למה היא צריכה להודיע שהיא פועלת כך - היא חייבת לפעול כך אם היא רוצה לקבל את הכסף שמגיע לה. ובכלל הפניה למל"ל לקבל המזונות היא אפשרות אחת לקבלת הכספים. הדרך השניה היא באמצעות ההוצל"פ ישירות על כל הסכום. אבל הרבה יותר מהיר ויעיל ללכת באמצעות המל"ל ולקבל מהם את כל הסך שמגיע לה. מה אתה מציע שאם האשה תלך לגבות את יתרת התשלומים שאינם מכוסים ע"י המל"ל, אז המל"ל בכלל יספיק לשלם לה גם את מה שכן מגיע לה???? אם האשה פועלת לגביית תשלומים פעמיים (כלומר הן את תשלומי המזונות מהמל"ל עד לתקרה וכן פועלת באמצעות ההוצל"פ על כל הסכום, לרבות מה שגבתה באמצעות המל"ל) זו טענה לראש ההוצל"פ.
תודות על הביאור
ברור, על פי החוק, וגם על פי השכל הישר וההגינות, שאם פועלים לגביית X יש להודיע על כך, ולא לגבות שוב דרך מקור אחר את אותו סכום X עצמו. ברור גם, שאין זה הגיוני שהמל"ל יפסיק את התשלום החלקי, משפעלה האשה לקבל את החלק שהמל"ל מלכתחילה כלל לא משלם לה, וישאיר אותה עם מאמצי גביה בלבד, וללא הכנסה כלל. אבל, לא כך ניתן להבין מלשון החוק שהבאתי לעיל. גם הנחיית הלשכה לסיוע משפטי לאשה הזכאית הייתה, "נא להודיע למל"ל, שכן המל"ל, במקרה של פעולה לגביה מצד האשה, מפסיק את התשלומים כליל". ככל הנראה, לא לזו הייתה הכוונה, אלא, להפסקת פעולת הגביה של יתרת החוב - אם הייתה פעולה כזו, כרגע אין דרך לברר זאת - מצד המל"ל, כאשר האשה מתחילה בפעולה בעצמה. ושאלה נוספת. האם תשלום המל"ל הוא פועל יוצא ממה שמשלם החייב, או שאין לזה שום קשר עם חובו של החייב למל"ל? האם יכול חייב לטעון: שילמתי מזונות למל"ל, אני פטור מתשלום כל סכום נוסף"?
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה