חוצפה של אנשים.

עינתפ

New member
חוצפה של אנשים.

אתמול ישבתי בחוץ עם שכנה שלי שרק עכשיו ילדה. (יש לה בת בגיל של שי) ופתאום היא שואלת אותי מה קורה איתנו (כאילו דא?! מה את רוצה?) ואני שלא חייבת לאף אחד הסבר מה קורה אמרתי שרוצים להתחיל בטיפול אבל אין כוח (מה שנכון נכון). והיא פתאום- מה זה אין כוח את חייבת את זה לעצמך. אני כבר הז´ננה עלתה לי למח "מה את חושבת שזה כל כך קל?" "בטח שלא קל, לא אמרתי רק אמרתי שאסור לך להרים ידיים" (ומי בכלל שאל אותך?) ואז התחילו סיפורים היתה לי שכנה שאחרי 10 שנים של טיפולים הצליחה..... מכירות את זה? ועוד רציתי להתחיל לברר על אימוץ שני אז בכלל היא הוציאה לי את כל החשק. אוף איך שהיא באסה אותי והיום אני על הקרשים.
 

אולה *

New member
אנחנו לא חייבות כלום לאף אחד

אני שונאת חטטנות. ואני שונאת סיפורים של "שמעתי על זוג שאחרי 10-15-20 שנה...." עינת! את לא חייבת לה שום דבר, את לא חייבת לאף אחד. את ובעלך צריכים לעשות רק מה שבא לכם, מה שנוח לכם. יש לכם בן מקסים - וזה מה שחשוב. לצערינו, יש עדיין הרבה אנשים טיפשים בעולם. אבל רמזו לי שככה תמיד יהיה
 
איך אני ש-ו-נ-א-ת ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif

כאלה אנשים שדוחפים את האף בעניינים לא להם. והכי אני שונאת את ניסיונות העידוד הפטתיים של ניסים וניפלאות לאחר מיליון ואחת שנים או לאחר "רגיעה" וכדומה. במיקרה אתמול באמצע חגיגות יום ההולדת שלי עם בעלי המקסים פגשתי מישהי שהכי לא רציתי לראות בעולם שילדה לפני שלושה שבועות עם התינוק שלה והיא ניראית ניפלא (היא ספורטאית) ואני חייכתי כמו מפגרת כדי שלא יראו את השפתיים הרועדות שלי בגלל שאני עמדתי לבכות, והיא שאלה "מה חדש" והביטה על הבטן שלי שנפוחה כבר טיבעי מכל הטיפולים וההורמונים. מה חדש היא רוצה? האגרוף שלי רצה לעוף לה לפרצוף. קשה לומר מה לעשות או איך לענות לאנשים כאלה. אפילו כמו השכנה שלך. אני גאה בך שלא הכנסת לה אגרוף
ושהיית סבלנית לטימטום שלה. כי בעצם זה לא נאמר מרוע אלא רק מבורות. שיהיה לך יום טוב היום. סאני.
 
תרשו לי ..... לפרוק גם קצת "מטען"

כן,,,,,,,,, מאוד מוכר ועצוב. אין מודאות מספיקה במדינה הזאת בהקשר לטיפולים. אנחנו נפוחות כמו בלון, ומחייכת אליך איזו פוסטמה אחרי דיאטה של 30 שנה (הייתה מישנה לטנק בתיכון)שפתאום נראית כמו פרגית (אבל שחוטה)ושואלת: "את בהריון? או שזה מ נחת?" ואני לפי מצב הרוח והבטן עונה בהתאם: יכולה להתנפל עליה ואיך אומרת לימור? "להשריט לה את הצורה" או לענות בחביבות "אני אחרי לידה"(מה אכפת לי היא תראה אותי בדיוק עוד מאה שנה מעכשיו) או "לא, אני? סתם שמנה" או "מנחת, מהתחת מה משנה לך?". או שיש כאלו שמדברות איתך (וזה רק בישראל, באמת !!) ושואלות אותך מה קורה ו "אם יש משהו?" ואז זה בא : "נו, תעשי לנו משהו" אתן קולטות ? "ל נ ו" מי זה לנו? כולה רואה אותה פעם בחצי שנה והיא חושבת שאני גרה לה בורידים. או ישנן כאלה שבטיול בסופר רואות אותך אחרי מאתיים שנה ואת מתה מכאבי בטן ומתה לסיים הקניה ולברוח הביתה והיא פותחת לה מרפסת באוזן בלי אישורי בניה ופשוט גרה שם עד לקופה ומספרת מה קרה לחברה שלה ואיך זה "פתאום בא" (אני מתה על זה, כל בוקר פותחת את הדלת ב "פיתאומיות", אולי זה בא !!). אז..... תרשו לי אין דבר כזה לבד להרגיש את כל זה , כולנו מרגישות את הבעסה הזאת וצריך לאכול את זה ו עם כפית. לבסוף אנחנו נהיה אימהות ו "פולניות" (כי אין דבר כזה אמא לא פולנייה , בעלי אומר : לא משנה עם מה אתה מתחתן, בסוף כולכן פולניות". יום טוב.,
 

neta2

New member
כבר הגענו למסקנה מזמן../images/Emo46.gif

שצריך להוציא אנשים כאלו מחוץ לחוק.. נכון??? אז איפה הממשלה שצריך את אישורה .. חוק טל יותר חשוב??
עינת, עזבי יש גם אנשים כאלו, בואי נשאיר רק להורמונים לגרום לנו למצב רוח רע, כי כבר נשבר מהחטטנות הישראלית הזו, נשבר הזין!! בהצלחה בטיפולים
 

עינתפ

New member
ואני, שכבר לא יודעת מה לעשות

להפסיק כרגע את הטיפולים, שאמרתי שבחיים לא אפסיק או להמשיך אבל שבורה, ואין לי כוח. או להתחיל לטייל בארץ בשביל טפסים לאימוץ???. דילמה, דילמה
 

אפרת12

New member
מה זאת אומרת בחיים לא תפסיקי?

כשתהיי בהריון - תפסיקי !
וברצינות - יש דבר כמו "הפסקה זמנית" שזה אומר שלא נשברת אבל את נחה ואוגרת כוחות ופתאום נורא בא לך לקחת מזרק
ולתקוע אותו בישבן שזה סימן שאת מוכנה להמשיך. הדבר הכי חשוב זה לא לתת לנשמות טובות (חלקן באמת טובות) להפריע לך בחתירה למטרה שלך. אחותי (למודת הניסיון) ממליצה להתחיל עם בירורי והליכי אימוץ במקביל לטיפולים, בבחינת לא יועיל-לא יזיק. לי אין דיעה ממשית בנושא, מלבד העובדה שבינתיים עוד לא יישמתי את ההמלצה (הדחקות - שיטה פסיכולוגית ידועה). מה שכן - אם את במשבר אנרגיה, יש לי תחושה שהליכי אימוץ לא בדיוק יתרמו לחידוש המאגרים המדולדלים. קחי סופר-גלו, תדביקי את החלקים
ותמשיכי הלאה כשהדבק יסיים להתיבש. בהצלחה ו
לשכנות שיודעות הכל
 

עינתפ

New member
הכוונה היתה שעד שאני לא בהריון לא

מפסיקה את הטיפולים, לא משנה ילד מאומץ אחד או שניים, עד שאני לא בהריון לא מפסיקים וכאן השאלה עד מתי???? בתחילת השבוע שאלה אותי מישהי מהעבודה, האם אני בטיפול עכשיו, אמרתי לה שלפני, והיא למה את ממלא את הגוף שלך ברעל, יש לך ילד כזה יפיפה, למה לא ללכת לעוד אימוץ??? ואז אמרתי לה את המשפט שכתבתי למעלה.
 

אפרת12

New member
עד עכשיו כל הנשמות לא הצליחו ../images/Emo46.gif

ואני לא יודעת למה - משפט כמו שלה מעלה לי את הסעיף יותר מכל דבר. לגבי השאלה עד מתי? כמו שאני אומרת תמיד (ואחותי המפורסמת תומכת בי) לא מספיק שיש לך ילד - הוא גם צריך שתהיה לו אמא (ולך אני מבינה שיש אחד - אז את יודעת). כשאני ארגיש שאני ממש כבר מזיקה לעצמי - אפסיק. אחותי ניסתה שלוש שנים, ואז התחילה לחשוש שלא יהיה מי שיטפל בילד... ואימצה. אבל מי היא שתגיד לך שאת ממלאה את הגוף שלך ברעל, לעזאזל?! זו סיבה הרבה יותר טובה להציק לעצמך מאשר עישון, למשל. גרררררר.....
 

נוג

New member
../images/Emo123.gif ממש אנשים "טובים" באמצע הדרך

לא תתיחסי היא לא שווה את האנרגיה שאת מוציאה עליה. שולחת לך המון כוחות סבלנות ואופטימיות וגם
ענק. נוג
 

א י נ ס

New member
הכי אני אוהבת../images/Emo153.gif

את ה"בקרוב אצלך" המתנשא. דיברתי פעם עם חברה באטובוס, אחרי שנפגשנו בIVF. פתאום הרגשתי בעורף הקשבה, והורדתי טון. אבל זה היה מאוחר מדי. כשירדתי נצמדת אליי אשה מעל 60, משומשת במצב סביר (כלומר מתלבשת כמו אחת בת 20, אבל הקמטים הקמטים מדברים את הגיל לקילומטרים... רק פירסינג היה חסר לה בטבור להשלמת מראה הפרנקנשטיין) ו... קשה להאמין, אבל היא מתחילה לתת לי עצות, אשה זרה לי לחלוטין. אילו תרופות עליי לקחת, קיצור תולדות הזמן של נסיונות הריונותיה, וגולת הכותרת - הסיפור על הבן של הבת דודה של הקוזינה של הסבתא, שקרה שמה נס, ואחרי 15 שנה נולד הילד. רק כשסיפרתי לה שיש לי ילדה, היא נרגעה, וירדה לי מהווריד. זאתי ארץ כנען, ואלו אנשיה, רק שרנחנו לא נהפוך למכשפות שכאלו...
 

מ ו ח

New member
אוווווווווווווווווווווף../images/Emo88.gif

תמיד אבל תמיד, יש איזו נשמה טובה, שמרוב שיש לה נשמה טובה, כל השכל שלה ברח. אותי מעצבן זה באמת אלו ששואלים מתי יהיה לנותינוק. לפעמים באמת מה שמתחשק זה להוריד להם איזה פטיש על הראש. אני גאה בך שלא עשית זאת. שיהיה בהצלחה
 
מזדהה עם כולכן !

כמה אפשר לשמוע- כדאי לכם להביא ילדים, מה עם ילדים, יאלה תכנסי להריון ותעזבי את העבודה המעצבנת שלך וכו וכו´ כאילו אני רק לוחצת עכשיו על הכפתור וישר אני בהריון.... איפה קונים את המכשיר הזה ?
 

קשכפית

New member
גם לי יש שכנה כזו !!! ../images/Emo10.gif

צעירה נשואה עם ילד בן שנתיים בערך, אני בכלל לא חברה שלה אבל כל פעם שהיא רואה אותי... היא מתחילה לחטט ולהציק. נו... מה קורה?? וברור למה היא מתכוונת. פעם מזמן היא שאלה אותי למה אין לי ולטייגר ילד ואמרתי שיש בעיות ושאני מטפלת בזה, עכשיו אני מצטערת שבכלל עניתי לה כי מאז היא ממש קרציה חסרת טאקט, אני מתחמקת מלראות אותה ואני מקווה שבפעם הבאה שהיא תתחיל לזיין את המוח שיהיה לי את הכוח הנפשי להגיד לה שתעזוב אותי ושאני לא רוצה לדבר איתה על זה. איזה חוסר טאקט, מי היא בכלל חושבת שהיא? כולה שכנה שחייכתי אליה ואמרתי שלום מתוך נימוס... מפגרת.
 

venus13

New member
צריך להוציא חוק נגד דחיפת אפים |זבנ

היי עינת החטטנות והפטרונות הישראלית הפכה לצערי למוסד מוכר ולא רשום עפ"י חוק. כשרק התחלנו את הטיפולים - ביקר אצלנו זוג חברי, נשואים + 1 בדירה החדשה שלנו. הבעל - בלי להתבלבל - נגע לי בבטן ואמר לאשתו - את רואה - אין שם כלום. אני לא צריכה להגיד לך מה הרגשתי באותו זמן. אני אפילו לא חושבת שזה היה מרוע - זה זוג שאני מכירה כבר הרבה שנים - סתם בורות, חוסר רגישות וחוסר טקט משווע. הבעיה היא, שפרט לנו, שחוות את הנושא על הצד הכואב שלו, בשאר האוכלוסיה אין רגישות לנושא ובגלל הסחבקיות הישראלית - לפיה מותר לשאול כל אחד הכל - זו התוצאה המצערת. באותה מידה אולי אנחנו פחות רגישות לקבוצות אחרות - כמו נכים, עוורים וכו´ - כל אחד והרגישות שלו. אין ספק שההתמודדות העגומה עם נושא הפריון - הפך אותנו לרגישות יותר - לעצמנו אך גם לאחרים. אני מקווה שתוכלי עם הזמן לגדל "עור פיל" ולנסות לא להידחק לפינות - כשעולה הנושא ואולי פשוט להימנע מלהגיע אליו. לגבי אימוץ - אני מבינה שכבר אימצת ילד אחד - האם זה היה בארץ?! - אני מבינה שבארץ יש תור של 6 שנים ! כך שאם את רוצה כעת גם כן לאמץ בארץ - הרי ממילא הפרוצדורה לוקחת המון זמן - אז אין מה להפסיד מלהרשם כבר ובכל מקרה ניתן גם אחרי ההרשמה שנועדה לשמור תור - להקפיא את התהליך לתקופה מסויימת. מאחלת לך שתוכלי להרות באופן טבעי בהקדם - ואם לא תהני מהילד מהלב שאימצת וילדים נוספים שיבואו בעקבותיו כל טוב ונוס
 

עינתפ

New member
ונוס, אימצנו לפני שנתיים וחצי

מרומניה, בארץ פתחתנו תיק לפני שנה, עכשיו דיברתי עם העמותה דרכה אימצנו את שי ומסתבר שעוד חודשיים פותחים שוב שערי רומניה. והנה עוד בעיה: להתחיל תהליך של אימוץ מהחודש הבא, או לעשות עוד טיפול? במידה ועוד טיפול, וגם הוא שלילי, כבר יהיו הרבה רשומים לאימוץ ואנחנו נצטרך לחכות עוד כמה זמן עד לילדה. אם נתחיל עכשיו בתהליך האימוץ לא פיספסתי את ההזדמנות להיכנס להריון שאני עדיין צעירה??? אוף
כמה קשה
 

קשכפית

New member
עינת, יש לי שאלה בנוגע לאימוץ

כשאת כותבת פתחתי תיק, את מתכוונת תיק לאימוץ בארץ או בחו"ל?? איך זה הולך, נניח שאחליט יום אחד שאני רוצה לנסות, לאן אני פונה? בכלל יש טעם לנסות בארץ? האם יש תינוקות לאימוץ או רק ילדים גדולים?? בכלל כל מה שאת יודעת מנסיונך על זה אשמח לשמוע בבקשה או כאן או במסרים תודה מראש קשכה
 

yala85

New member
סליחה שנדחפתי-אפשר בבקשה לעזור

בשם של העמותה דרכה אימצת בחו"ל. ואם אפשר יותר פרטים. אשמח אפילו במסר. תודה רבה.
 
למעלה