חופש

[עד הקצה ומעבר לו]

חופש

יום חופש.
הוא ממתין לי בתחנת הרכבת, עולה לרכב ונוסעים.
"אני צריך להיות בצפון היום" אומר.
"מעולה". יש כמה שעות טובות של נסיעה.
מדליקים את המזגן ונוסעים. ברדיו מוסיקה שקטה ונעימה. מאזינים, מדברים. שתיקה.
מסתכלת עליו, הוא מרוכז בכביש, או אולי בתפיחתו המתהווה אי שם במכנס. אני שולחת יד מהססת, תופסת. מרגישה את הבליטה האימתנית המתפקעת לצאת לחופשי.
הוא נשנק לרגע. אני פותחת את הרוכסן ולא מבזבזת שנייה. מנמיכה את גופי על המושב.
מביטה בחלון, מצדדיי, מלפניי ומאחוריי. בעצם, בכלל לא אכפת לי, אבל שיהיה...
מתכופפת אל התיק שלי, שולפת סוכריית מנטה, מוצצת אותה בקול גדול.
מציעה לו. הוא מסרב. חבל.......הפה מתמלא ברוק מתובל, בחריפות עדינה מהסוכריה.
קולות המציצה גורמים לו להסתובב לעברי.
"מפריע לך"? אני שואלת ולא מחכה לתשובה.
מתכופפת בהפתעה אל מכנסיו, שואבת אל פי את הזין שמבצבץ מהמכנס. הכיפה שלו עגלגלה, מפוסלת קמעה, בולטת.
עם הלשון אני חוקרת אותה, מלטפת, מרטיבה, מכניסה אותו לפי, יותר יותר.
מרגישה את זרזיף הלחות הזה מתערבב עם טעם המנטה.
יוצאת.
נושפת עליו נשיפה ריחנית וקרה.
מביטהה עליו מלמטה
העיניים שלו מזוגגות.
מסוכן. אנחנו על הכביש.
מספיק.

 

[davewod2000]

זהירות בדרכים?

 

[הילי 122]

כמו שאומרים "נתת לן אצבע והוא רצה את כל היד "