חופש באהבה...

  • פותח הנושא בר
  • פורסם בתאריך

בר

New member
חופש באהבה...

אי אפשר בלעדיה פשוט אי אפשר !!! כולנו חיים בזכותה,כולנו מתקיימים בעזרתה,כולנו מוכנים לעשות הכל למענה. אהבה. מי לא מוכן לתת מעצמי למען אחת שתאהב אותו אהבת אמת !? היום,אני מוכן לתת אפילו יותר בשביל אהבת אמת,כזו שתמלא אותי בכל מלאי הרגשות שקיימים בתוכנו. לדעת שאני אוהב מישהי מתוך ליבי ונשמתי,להרגיש אהבה של זו שתעמוד לצידי לא משנה מתי,לא משנה איך ולא משנה מה,היא תהיה שם ותתמוך בלי סייגים. איפה מוצאים אהבה כזו !? איפה מקבלים אהבה כזו !? אתמול ישבתי עם חברים שלי בים,בלילה,הם כבר נשואים עם ילדים,האחד עם שלוש בנות והאחר עם שני בנים ותינוק בדרך. ואני,רווק מושבע,הרווק של חבורת הילדות השכונתית,היחיד שנותר עוד בגפו,מקשיב להם מדברים על יובל המבולבל,הילד שלי עשה ככה ועשה ככה. באיזה שלב הם התחילו לדבר על הזמן שבו הם נשואים,אוטוטו 7 שנים. 7 שנים !!!! שוב פעם התוודעתי לזמן שחלף,הזמן פשוט לא מחכה לנו. הם מדברים על התקופות שלהם בנישואים ואני חושב לעצמי,הייתי מוכן להחליף את כל מה שיש תמורת אישה שתתעורר איתי במיטה בכל בוקר חדש. הייתי מוכן לחזור לימים של פעם ולחיות בדלות,עבור אהבה שבלב. מצד אחד הם אומרים שחיי הנישואים והמשפחה הם משהו פנטסטי. מצד אחר,הם אומרים,אל תמהר,לך תבלה ותעשה חיים לפני שתיכנס למחוייבויות קשות. אז אני מקנא בהם בצד הראשון והם מקנאים בי בצד השני. האם אהבה נותנת לנו את החופש לעשות ולהיות מה שאנחנו ומי שאנחנו !?
 
בר.. כנשויי אני יכול לומר לך שזה תלויי במוכ..

במוכנות. אם אתה חושב שאתה לא מוכן עדיין להקים משפחה אז על תייסר את עצמך במחשבות כאלו. אם אתה מחפש אחת להכמת משפחה, אז ישנם הרבה הרבה הרבה נשים שכבר רוצות להתחתן.. בדיוק כמוך... לחיי משפחה לא צריך אהבה במובן הרומנטי - התאהבותי כמו שמתוארת בסרטים. בסרטים רומנטיים אף פעם ( כמעט...) לא מראים שיגרה בחיי הנישואין. מספיקה גם רק חברות טובה - ולזה למעשה הדבר החשוב ביותר שם. באופן אישי למשל אני התחתנתי אחרי שהיכרתי אישה נחמדה וידעתי שאיתה אני יכול לבנות בית... ידעתי שאני הולך לפגישה, וזאת הייתה פגישה עיוורת בלי היכרות מוקדמת חוץ משיחות הטלפון ( אז לא היה אינטרנט וכו' ). אמרתי לי " מספיק עם חיפוש התאהבות.. הייתי מאוהב כבר ונבנתי ממנה .. יש לי אותה עדיין בתוכי... אבל עם התאהבות לא אוכל לעשות דבר... וגם פגישות למטרות סקס זה לא זה..." אז בחרתי בה... באשתי. וזאת לא הייתה בחירה מתוך התאהבות רומנטית כמו שהכרתי בעבר... ובכל זאת זאת הייתה הפגישה הטובה ביותר שהייתה... היא זרמה כאילו היכרתי אותה שנים.... כי הכי חשובה החברות ועם זה הולכים לחתונה כמה דברים: חיי משפחה הם בהחלט הרבה יותר טובים מכל שוק הבשר שהולך היום בחוץ. הם יותר רגועים... יותר שיגרתיים.. ויש לך הרבה דברים לעשות בזמן הפנויי במקום להתרוצץ בברים למינהם. אתה ניהיה "מסודר" יותר כאשר אתה חיי במסגרת וכמו שפסיכולוגיים ממליצים .. לכל אחד יש את תפקידו במערכת והוא יודע מה דרוש מימנו לעשות במסגרת זאת. מכירים הרבה קרובי משפחה... מבלים עם הילדים... והולכים למפגשי הורים..
אבל... כאשר אתה מתחתן תמיד תגיד אחר כך ... חבל שלא עשיתי את זה ואת זה לפני החתונה. תמיד תסתכל על נשים אחרות ותגיד " חבל שאי אפשר לבלות איתן איזה שעה שעתיים " . לפעמיים תהיה לחוץ בגלל הילדים... ו"תיסבול" את מצבי הרוח המשתנים של האישה שאיתך בלי אפשרות לומר לה הפעם " את לוחצת אותי" ו "אני צריך קצת חופש ממך לכמה ימים" אז.. שיגיע הזמן כבר תידע...
 
טוב, אני לא בגילך

אבל עמדתי להיכנס למחוייבות מהסוג הזה עם גבר פחות או יותר בגילך .. האהבה לא נותנת את החופש להיות במאה אחוז מי שאנחנו ומה שאנחנו . כמובן שיש הקרבות , פתאום כבר אי אפשר להתחיל עם כל אחת/אחד שעובר/ת , פתאום כשיש מחוייבות כמו ילדים או אישה בכלל , לא נראה לי שתוכל לקום ולהחליט שהערב אתה יוצא עם חבר פתאום השבתות הופכות להיות שבתות משותפות עם משפחה ולא בילוי של הפרט עם חבריו בלבד לא מדברת על ויתורים טוטאליים , פשוט יש פתאום עוד צד שצריך להתחשב בו ובמקום ההקרבות האלו ישנה את האישה התומכת והחמימה (במקרה הטוב , בתקווה שיש בין בני הזוג תקשורת נהדרת ), יש את הקרבה העצומה הזו יש כמובן את בת הזוג , כמו שאמרת , שתדע שלא משנה , בטוב וברע , עם כסף או בלי היא תהיה יש את האישה שתיהנה להכין לך אוכל (אני מדברת ספציפית עליי) יש את האישה שתאהב וכ"כ תרצה להקים איתך משפחה האישה איתה תסע לסופשבוע נעים עם ילד חמוד וקטן ... יש הקרבות , כן , אבל לדעתי אלה הקרבות נסבלות במיוחד אם לא מבקשים ממך לוותר על כל כולך אבל האהבה הזו לא באה ברגע אחד עושים טעויות בקשר ולומדים לאט לאט אחד את השני והאהבה הזו .. שאתה קורא לה אהבה אמת .. נדמה לי שאתה מתייחס לזה כאילו שזו איזה אהבה חד פעמית ואני לא נוטה להסכים אני יכולה להעיד על עצמי שבתקופה מסויימת בקשר האחרון שלי אהבתי את הלשעבר אהבת אמת אבל ברגע שדברים נשחקים גם אהבת האמת הזו נשחקת אני מאמינה שיש עוד אופציות להתאהבויות יותר מאוחר , בכל אופן בזה אני רוצה להאמין אהבת האמת שלך נשמעת כמו משהו מושלם ואלוהי אבל למען האמת הדברים לא יהיו כמו פעם , ואהבה חדשה לא תהיה מושלמת כמו רגעים יפים שזכורים לי בקשר הקודם כל דבר הוא שונה ואחר .. אהבת האמת הזו לדעתי היא חברות טובה שבונים בני הזוג , ואז האהבה הזו מתעצמת והופכת למשהו אמיתי ..
 

בר

New member
לא חושב...

אני לא יודע אם כתבתי את ההודעה מתוך איזה רגש עצוב או משהו דומה. נראה לי יותר שזו הייתה אחת מאותן תהיות על "מי אני בחיים האלה היום?" לא יודע אם זה מתוך עצב כלשהוא,אולי יותר מתוך רצון להבין איפה אני נמצא. מצד אחד לשמוע את כל החברים מדברים ככה ומצד שני להרגיש, "הי,אני רווק שטוב לו" ואם להיות מעט שחצן,אז גם אחד שיכול בכל לילה להחליף "נערה" ובכך החברים מקנאים לא פחות...
בקיצור לא נראה לי שזה בא ממקום של עצב. תהייה נטו על המקום שלי בחיים האלה כיום...
 
טוב, לא התכוונתי לפרט ..רק לשים "../images/Emo10.gif"

אבל ההודעה שלך גרמה לי לחשוב קצת עלי.. יכולה להזדהות עם חלק מהתהיות שלך.... ולא, אני לא **רוצה** להחליף "נער" כל לילה.. זו הבעיה
 

בר

New member
והאם קראת את המשאלה...?

הרצון לקום בכל בוקר לצד אותה אחת וללכת לישון עם אותה אחת בכל לילה !?
מתי שהוא זה יגיע לכולנו...מתי שהוא. בנקודה כלשהיא במרוץ הזמן המטורף הזה...
 
בר...באהבה יש הרבה חופש אם יודעים לקבל אותה..

לפי דעתי החבר'ה הנשואים שלך לא מדברים על אהבה במובן של אהבה... הם מדברים על החופש שיש לך מבחינת מחויבות...שאתה רווק אתה לא צריך לדאוג או למישהו לדפוק חשבון למישהו וכו' (זה באמת הנאה וגם נוסטלגיה לאנשים...) ופה הם "מקנאים" לך... לפעמים ל"נהל" אהבה זה קשה וכואב וצריך להלחם כל הזמן ויש ים במבחנים... אבל כמו שאתה אומר זה באמת כיף שיש לך מישהו להגיד לו בוקר טוב ולילה טוב... פשוט צריך ללמוד לדעת להעריך גם את הדברים הטובים שיש באהבה ולא לשכוח... אבל אני אומר שבלי כל הדברים האלו אתה לא מרגיש חיי... והכי חושב תקשיב להם אבל בשיקול הסופי תקשיב ללב שלך לרצון שלך.... אני אומר באהבה: אל תתן להיגיון לנצח את הרגש כי זה מה שהורג את האהבה... מצעד שני תהיה תמים ותזרום עם ההרגשה אבל תהיה עם יד על הדופק... הצעיר הנצחי
 
תגובה

בהחלט. זכותנו להיות מי שאנחנו ולעשות מה שאנחנו אוהבים ורוצים. כמובן, יש גבולות למשל אסור לבגוד. מותר להיות עם ידידים. אם תשתתף בהרבה מסגרות שמענינות אותך, תמצא אהבות חדשות.
 
אני נימצא במצב דיי דומה

אבל קצת יותר גרוע לא יודע איך מיתגברים על זה אני אוכל את עצמי בגלל שאני לבד ואני לא יכול לעשות כלום בקשר לזה גם אני יוצא ומבלה אם חברים שמדברים על הילדים שלהם ועל הנשים וחושב מתי גם אני יוכל ליזרוק מילה אבל זה לא יקרה
 
מניין הקביעה הזו...

שזה לא יקרה ? אתה מאד פסימי, וכנראה שזה גם מה שאתה משדר לסביבה שלך... תשנה גישה, תחשוב יותר חיובי ! לא בריא לשקוע כל הזמן במחשבות שליליות... מקריאת הבלוג שלך, נראה שאתה כבר בחרת לוותר מראש ובגלל זהאתה נמצא בנקודה שאתה נמצא. חבל לא ?
 
לי יש הגדרת אחרת בראש...

אבל אני חושבת שאני אשמור אותה לעצמי !
[ולא, זה לא משהו רע !]
 
למעלה