חופשה וירטואלית
חזרתי מחופשה כבר לפני מס' ימים - פיסית אני פה, אבל מנטלית מחשבותיי מרחפות להן אי שם. אני בקושי מתפקדת וההמתנה של המעבר לקופה האחרת (מכבי) מתחילה להעיק לי. החוסר מעש - ההמתנה - מוצתה עד תום. ישבתי וקראתי מהבוקר את ההודעות שלכן - המחלוקות לענין האימוץ, הבקשה שההריוניות לא יכתבו יותר מידי על עצם היותן בהריון, על הניסיונות המתישים - וחשבתי לעצמי שבעצם לא ניסינו ממש אף פעם להיכנס להריון.(אני ובן זוגי). אני נשואה 3 שנים באושר (כמעט 3 שנים) - מנסים לנסות להרות כמעט 3 שנים כאשר בגין כל שנת נישואין עברתי פתיחת בטן בגלל אנדומטריוזיס אגרסיבי במיוחד.כאשר בפעם הראשונה - דובר על גידול סרטני וההמתנה לתשובה ההיסטולוגית כמעט ריסקה אותי לרסיסים קטנים קטנים - קטנטנים. אני קוראת על הזרעות, השבחות, כדורים ואני אומרת לעצמי שלא הגענו אפילו לא לאחת מהאופציות המוזכרות כאן - ואני לא יודעת האם זה עדיף. הגענו ישר ל- הפרייות וזאת לאחר שטרחו ליידע אותי כי הבטן שלי מורכבת- נדירה - "בעלת מימצאים אגניים מורכבים ביותר" ובלה בלה בלה ולכך נוספה בעיית זרע - ספירה נמוכה - תמיד חשבתי ש- 5 מיליון זה הרבה מאד.... ראיתי באחת ההודעות שצריך להמשיך כרגיל ולא לתת לטיפולים ו / או למחשבות להשתלט על חיינו - אני רואה את זה ככמעט בלתי אפשרי וזאת חרף העובדה שאני עצמאית וחייבת לגרור את עצמי כל בוקר מהמיטה ולשדר עסקים כרגיל, והכל מתקתק והכל ממש נפלא. קשה לי עם ההמתנה שנכפתה עלי ואני כל כך רוצה שהזמן יעבור - אני רוצה להיות בהריון. אני רוצה שהפחד הזה מהלא נודע - האי ודאות המעיקה הזאת יעברו כבר - אני רוצה להיות אמא.
חזרתי מחופשה כבר לפני מס' ימים - פיסית אני פה, אבל מנטלית מחשבותיי מרחפות להן אי שם. אני בקושי מתפקדת וההמתנה של המעבר לקופה האחרת (מכבי) מתחילה להעיק לי. החוסר מעש - ההמתנה - מוצתה עד תום. ישבתי וקראתי מהבוקר את ההודעות שלכן - המחלוקות לענין האימוץ, הבקשה שההריוניות לא יכתבו יותר מידי על עצם היותן בהריון, על הניסיונות המתישים - וחשבתי לעצמי שבעצם לא ניסינו ממש אף פעם להיכנס להריון.(אני ובן זוגי). אני נשואה 3 שנים באושר (כמעט 3 שנים) - מנסים לנסות להרות כמעט 3 שנים כאשר בגין כל שנת נישואין עברתי פתיחת בטן בגלל אנדומטריוזיס אגרסיבי במיוחד.כאשר בפעם הראשונה - דובר על גידול סרטני וההמתנה לתשובה ההיסטולוגית כמעט ריסקה אותי לרסיסים קטנים קטנים - קטנטנים. אני קוראת על הזרעות, השבחות, כדורים ואני אומרת לעצמי שלא הגענו אפילו לא לאחת מהאופציות המוזכרות כאן - ואני לא יודעת האם זה עדיף. הגענו ישר ל- הפרייות וזאת לאחר שטרחו ליידע אותי כי הבטן שלי מורכבת- נדירה - "בעלת מימצאים אגניים מורכבים ביותר" ובלה בלה בלה ולכך נוספה בעיית זרע - ספירה נמוכה - תמיד חשבתי ש- 5 מיליון זה הרבה מאד.... ראיתי באחת ההודעות שצריך להמשיך כרגיל ולא לתת לטיפולים ו / או למחשבות להשתלט על חיינו - אני רואה את זה ככמעט בלתי אפשרי וזאת חרף העובדה שאני עצמאית וחייבת לגרור את עצמי כל בוקר מהמיטה ולשדר עסקים כרגיל, והכל מתקתק והכל ממש נפלא. קשה לי עם ההמתנה שנכפתה עלי ואני כל כך רוצה שהזמן יעבור - אני רוצה להיות בהריון. אני רוצה שהפחד הזה מהלא נודע - האי ודאות המעיקה הזאת יעברו כבר - אני רוצה להיות אמא.
