החופים שלא היינו בהם מחכים שאקחך לשם, מצומת קרובה להזדמנות חדשה. רסיסים של דמעות אולי מהתרגשות או שמא מהפחד מהבלתי נודע... אך כשאת כך חבוקה רק זאת אדע גם הבלתי נודע כבר לא נראה כל כך נורא...
הלילה, טרם שחר עלה, חיבקת אותי לפתע בשנתך. חיוך עלה על פנייך, חום גופך נמס לתוכי. טרם שחר עלה מלמלת בשנתך, על כתפי הנחת ראשך, נטלת ידי והנחת על בטנך. ידעתי, עכשיו את חולמת אותנו.