חוסר תיאבון

[חיבוקחזק]

חוסר תיאבון

שלום, אני אמא לשני ילדים בני 9,12 המוגדרים משנה שעברה כליקויי קשב וריכוז add. בהתחלה קיבלו ריטלין רגיל והשנה עברתי לריטלין sr מכיוון שהם לומדים ביום לימודים ארוך. בימים אלו החלטתי להפסיק את הטיפול כי אני לא יכולה לסבול את העובדה שהם חוזרים בשעה שלוש ורבע הבייתה עם כל האוכל בתיק בדיוק כפי ששמתי להם אותו בבוקר. החלטתי שעדיף לי שימודדו עם קושי בריכוז ולא בעיות תת תזונה שעלולות להיות מסוכנות מאוד. כשארוחה הראשונה של הילד בשעה שלוש ורבע בצהריים, זה ממש מפחיד. איך כל הילדים מתמודדים עם בעית חוסר התיאבון בעיקבות הריטלין? אשמח אם תשתפו אותי בפתרונות שלכם.

 

[Kalusa]

כשעברנו לקונצרטה הבעיה החריפה

ולכן פשוט החלטתי לזרום עם הילדה. מתקרצצת עליה שתאכל את היוגורט בבוקר (היא ממש לא רעבה בבוקר לכלום) יחד עם הכדור. ולביה"ס השלמתי עם זה שתאכל רק לחמניה בלי כלום כמו שהיא אוהבת (ואני לא). ובבית מנסה "לדחוף" לה כל הזמן אוכל ןמשתדלת לא להגיד לה לא למאכלים שהיא רוצה (מלבד ממתקים וחטיפים - זה מוגבל מאוד), גם אם לא ממש נראה לי שהארוחות שלה מבוססות רק על פחמימות. וככה מנסה לשרוד את ה"עוד" שבועיים שהרופאה "הקציבה" לנו עד שהתופעות יעברו. אני מאוד מקווה שהכל יסתדר ותחזור לאכול.

 

[Kalusa]

אפרופו תופעות לוואי

בעיות שינה. היום חתמתי עם הבת חוזה. שקיצורו: אם היא רוצה לראות את "השיר שלנו" היא חייבת לבצע מספר מטלות (כמו לסדר מערכת, לקרוא ספר,סידור חדר, מקלחת וכו') שחייבות להעשות לפני השינה. ולאחר שהסידרה מסתיימת היא ח י י ב ת להכנס למיטה מיד ואם לא, יוטלו עליה סנקציות (כמובן, שקשורות לסידרה). אני מאוד מקווה שסידור זה יתנהל טוב יותר מכלכלת האסימונים שערכנו השבוע ולא היה מזהיר כ"כ. דרך אגב, כשקשה לה להירדם לבד (כאילו דה..) אני עושה לה תרפיה/מדיטציה (לא יודעת את ההבדל) וגיליתי שזה עוזר.... טפו טפו טפו טפו ועוד.

 

[חיוך נצחי]

חיבוק חזק../images/Emo140.gif

אני מקפידה עם שלושת ילדיי נוטלי הריטלין, על ארוחת בוקר. וגם עם עצמי, בימים שנוטלת ריטלין, למרות שממש לא אוהבת לאכול על הבוקר. ארוחת צהררים אוכלים ב-4 עד 5, ארוחת ערב ב-7, ב-9 הם מנשנשים עוד משהו (כל אחד לפי גודל הרעב) ולמיטות. כל עוד הם אוכלים אחר הצהריים ובערה, אין שום בעייה. אם יש בעיית תאבון גם אחר הצהריים, ניתן להוסיף ויטמינים. אבל מאחת עשרה שנות ריטלין בביתי- מעולם לא היתה בעייה משמעותית. פרט לתקופה עם הקונצרטה אצל הבת שלא רצתה לאכול עד 7-8 בערב ולכן חזרנו ל-SR. ניסיון ילדותי שלי אומר- יותר טוב כך, מאשר לחיות עם תסכולים נצברים עקב אי מימוש יכולות.

 

[05 מיכל]

השאלה היא אם אוכלים אחה"צ

אצלינו, אם הבת אוכלת ארוחת בוקר - אז אחה"צ, כשפגה השפעת הכדור (SR) היא אוכלת. הבעיה היא אם היא לא אוכלת בבוקר, כי אז היא מגיעה לשעות אחה"צ עם בחילה (מרוב רעב!) ולא מסוגלת לאכול באותו יום כלום. השנה המצב הרבה יותר טוב. בשנה שעברה היתה תקופה שכל האוכל של היום הסתכם בשני בסקוויטים בבוקר. זה היה נורא. היא היתה רזה וחיוורת, וגם היתה לה מחנכת גרועה, כך שלמרות הרטלין המצב בביה"ס היה גרוע - פשוט זוועה. בתור מוצא אחרון לפני הפסקת הרטלין התחלתי להכניס אותה למטבח שתאפה ותבשל. לתקופה מסוימת זה הועיל: ההתעסקות עם מתכונים והריח (בעיקר של לחמניות נאפות!) עוררו קצת תאבון בערב, וגם גירו אותה לאכול ארוחת בוקר, והאופציה להגיע לכיתה עם ארוחת עשר שהיא בעצמה אפתה אפילו נתנה לה מוטיבציה לאכול במשך היום. בסוף זה נמאס לה, והשנה הסתיימה תודה לאל...

 

[חיוך נצחי]

אני אמא רעה. לא מרשה לצאת מהבית

בלי לאכול לפני התרופה, גם במחיר איחור לבית הספר. הם התרגלו וכבר אין ויכוח בכלל. שוקו עם כריך, חביתה עם סלט, קורנפלקס עם חלב- ארוחת בוקר. כך אצלי זה נפתר, עוד לפני שהפך לבעיה- מרגע שראיתי שלא אוכלים כל היום ואחר הצהריים עצבנים והתאבון נעלם לחלוטין. לא שמעתי תלונות, פרט למס' 2 שלי שהוא כמו אמאשלו ולא מת על אוכל על הבוקר. גם הוא התרגל.

 

[zivadina]

אצלנו

בשנים עברו הכנתי ארוחת בוקר כיפית, וגם דאגתי להעיר את הילדים מוקדם, כדי "לקרוא לתיאבון". הייתי מכינה לחם מטוגן בביצה או חביתות או דייסות או פיצות קטנות או בורקסים או טוסטים עם גבינה צהובה ועוד כל מיני נשנושים מעוררי תאבון ומזינים. לפני שנה נמאס להם מארוחת הבוקר, והם עברו לקורנפלקס עם חלב. השנה גם זה לא, אז עברנו לאקטימל. הבן הצעיר, 12, לא אוכל כלום עד 16:00, ואחר כך לא מפסיק לאכול. כל שעה ארוחה עד 21:00. כל הילדים שלי בריאים ובעלי משקל ממוצע. אני מטפטפת להם שחשוב לכלול בכל ארוחה חלבונים (מוצרי חלב/ביצים/בשר), כי פחממות וירקות הם בלאו הכי אוכלים. אגב, הבן 12 הזה הוא גם ספורטאי שמשחק בכל ההפסקות בבית הספר ומשתתף בחוגי ספורט אחה"צ.

 

[meivari]

להתייעץ עם רופא

הבן שלי רזה וקטן, הוא כמעט לא אוכל תחת השפעת הרטאלין וגם כאשר ההשפעה תמה. רופא הילדים מדד אותו, שלח אותנו לבדיקות דם והמסקנה הילד בריא!!!!! ילד רזה יכול להיות בריא. ד"ר מנור טוענת שילדים מטופלים גדלים מעט לאט יותר אבל משיגים את גובה המטרה שלהם. טענה זו הושמעה באוזנינו גם מאנדוקרינולוג שהלכנו לבדוק למה הילד קטן. הילד במעכב גדילה אבל מעבר לזה אף רופא לא המליץ לנו להפסיק את הטיפול התרופתי. אנחנו לחוצים ודואגים אבל אי אפשר להכריח ילד לאכול, וכל זמן שרופא לא ימליץ לי על הפסקת הטיפול התרופתי בגלל חשש לתת תזונה אנחנו ממשיכים בטיפול. מה שכן הומלץ לי לנסות למשך שבוע רטאלין LA ולראות עם יש שיפור בתאבון.

 

[מיליגו]

הפטנטים שלי

כשבני התחיל לקחת קונסרטה הוא הפסיק לאכול את הסנדויץ' של ארוחת עשר ולא עזרו כל התחנונים וההסברים, לכן נקטנו בשיטת ה"שוחד" כלומר, הודעתי לו שכל יום שהוא יגמור את כל האוכל שאני שולחת לו לביה"ס הוא יקבל ממתק אחרי ארוחת הצהרים - אם יאכל גם אותה. במקרה שלנו השוחד היעיל היה מרמלדה. קניתי מרמלדות קטנות (ארוזות בצלופן, אפשר להשיג בכל מקום) וכך היה. בנוסף ובמקביל, במקום לחם רגיל התחלתי לקנות לחמניות רכות וטעימות (כמו חלות קטנות), זה אמנם הרבה יותר יקר אבל עושה את העבודה. הלחמניה די גדולה ואני מחלקת אותה לשני חלקים, וכל חלק נאכל בהפסקה אחרת. במשך תקופה מסוימת הייתי מזכירה לו כל יום בבוקר שהוא צריך לאכול את הכל (הכל זה אומר הלחמניה, מלפפון וחטיף שוגי) במשך היום בהפסקות (ובשום אופן לא בדרך הביתה) ולאחרארוחת הצהרים נתתי לו את החטיף. אחרי משהו כמו 20 מרמלדות גיליתי שכבר אין צורך בכך, התאבון שלו פשוט גדל ואפשר לומר שהוא "התרגל" לאכול את הכמות החדשה (הלחמניה). חוץ מזה, בארוחת הצהרים אני נותנת כמות טיפ טיפה יותר קטנה כי אני מודעת לכך שהוא לא אוכל כמו קודם, אבל בכל זאת אני מקפידה בצהרים על מנת בשר (שניצל קטן או קצת עוף), על תוספת ועל ירק. בערב, הודעתי לשני הבנים חד משמעית שכל יום חובה לאכול סלט. בצד הסלט אני מגוונת כל ערב עם משהו אחר. גם כאן שיטת השוחד עובדת ואני נאלצת להכין "קינוח" לארוחה כתנאי לאכילתה. זה מחיר ששווה לשלם בשלב זה כדי להרגיל את הילדים לאכילה נכונה של הארוחות. דבר חשוב נוסף - צמצמתי באופן משמעותי ביותר את אכילת הממתקים בבית בשעות של בין הארוחות, וכך מגיעים לארוחה רעבים ואז גם אוכלים. המחיר הוא ממתק קטן בסוף הארוחות - וגם זה לא תמיד. אחרי כל הנ"ל אני יודעת בסוף היום שגם אם הכמויות לא היו גדולות - בכל אופן סוגים שונים של אוכל - פחמימות וחלבונים - הילד אכל. לסיום, לדעתי המחיר של לא לקחת את התרופה הוא כבד מידי ביחס לנושא האוכל. אני מרכזת אל כל המאמצים והאנרגיה שלי בלהזכיר לילד לאכול ובלהכין דברים טעימים ובלבד שלא להפסיק את התרופה, כי בלעדיה הוא יחזור להיות מרגיז, לא מרוכז וגם בלימודים הוא ידרדר ולא יהיה תלמיד מצטיין כפי שהוא כיום עם התרופה. בהצלחה.

 

[TikvaBonneh]

חוסר תיאבון

הילד שלי בן 10 ולוקח קונסרטה. הוא לא אוכל בבית הספר. בהתחלה הוא לא היה אוכל בצהריים ועכשיו אני מקדישה לארוחת הצהריים הרבה מחשבה. בערב קודם אני מסכמת איתו מה אני אכין ואני מתחילה להכין את זה בערב כשהוא רואה ומתעניין כך שלמחרת בצהריים צריך רק לשים את זה על הכיריים או בתנור ולחמם. כשהוא חוזר הוא כבר רוצה לראות מה יצא ממה שהכנתי. אם אין לי זמן להכין אני קונה מוכן - שוב, אני מסכמת איתו בערב מה לקנות לו. בבוקר אני קמה מוקדם ומבררת מה הוא רוצה לארוחת בוקר ומכינה לו. לפי עצת רופא הילדים הוא שותה בנוסף גם כוס חלב בבוקר (הסברתי לו שהרופא אמר שצריך). אני גם מחזיקה בחדר שלו קערה עם עגבניות שרי וגזר גמדי והוא מנשנש מזה אחר הצהריים ובערב.

 

[ש מ י ם ל י]

לבן שלי אין בעיות של חוסר תיאבון..

אומנם הוא לא אוכל כפי שהוא אוכל ללא רייטלין אבל אצליהם בגן הם אוכלים את ארוחת הבוקר שמכינים להם בגן, שאלתי המון את הגננת והסייעת אם הילד אוכל בבוקר, הוא אכן אוכל עם כול הילדים אבל לא בכמויות שלהם, הוא מכין לו כריך ואוכל אותו לא יותר מזה..יש ימים שהוא אכן אוכל גם פחות מכריך אבל אין מצב שהוא לא אוכל בכלל..חוסר תיאבון זו אחת הבעיות בעקבות הרייטלין אבל לעניות דעתי זה אינדיבידואלי מילד אחד לשני..

 

[חיבוקחזק]

תודה על כל הטיפים

כל הכבוד לכל האמהות מלאות המרץ שמצליחות להשליט סדר ושיגרה ומוצאות דרכים לשכנע את הילדים לאכול. אני התעייפתי מלבקש ולהתחנן ולשחד וגם לכעוס. ארוחת בוקר אצלינו זה גרנולה או כריות עם חלב, אבל הם ילדים עם בעיות התארגנות אז על פי רוב הם לא מספיקים לאכול ארוחת בוקר. שלא לדבר על זה שאין להם חשק לאכול בבוקר. אז הפסקתי להלחם בזה, פשוט התעייפתי. ואז יוצא שעד שעה שלוש הם לא נוגעים באוכל... ואין להם רזרוות, הם ילדים מאוד מאוד רזים. הילדה הגדולה מתחילה את גיל ההתבגרות וזה הזמן שלה להתפתח, אני ממש לא בטוחה שבעיות תזונה זה הדבר הנכון בשבילה עכשו. הצילו

תודה לכל המייעצים

 

[zivadina]

זה הזמן ליצור מסגרת ברורה בבית

יש לנו הרבה טיפים לארגון מסגרת הבית מבחינת זמנים וכללי התנהגות, ובעיקר להתארגנות הקשה של הבוקר. רק תגידי, וניתן לך המון טיפים. ילדים ADHD זקוקים למסגרת ברורה ונוקשה. כאשר בונים מסגרת כזאת, האווירה בבית נעשית רגועה יותר. הכל מנסיון! לאחר זמן מה, שמירת המסגרת הופכת הרגל, ואנחנו הופכות לאמהות שפויות יותר.

 

[meivari]

אוכל ומאבקי כוח

אחד הדברים שלמדתי מדיאטיקנית שהתייעצתי איתה היא בשום פנים ואופן לא להפוך את הנושא של אוכל למוקד מאבק עם הילדים!! הדרך הבטוחה להביא ילד לתת-תזונה היא דרך הפרעות אכילה שבמקרים רבים מקורן במאבקי כוח (מכל מיני סוגים) בתוך המשפחה.ילדים בגיל צעיר ביותר (תינוקות אפילו) "לומדים" להשתמש באוכל כמקור כוח מול ההורים וכאן מתחילות הבעיות. הבן שלי באופן אוטמטי כאשר יש לו משימה (שעורים, לסדר חדר, ללכת לישון)הופך רעב, ממש מת מרעב לפי דבריו. צריך הרבה כוח לא להכנע (לפעמים נכנעים ודוחים את המשימה עד שיאכל משהו). ילד רגיל שאין לו מחלה או הפרעה מטבולית בחברת השפע שלנו נדיר ביותר שיסבול מתת תזונה אלא אם כאן נכנס פה מאבק כוח והפרעת אכילה. בקיצור צריך ללכת בין הטיפות ובעיקר לזכור כי למרות שאנחנו בטוחות/ים שהילד רזה על סף תת-תזונה על פי עקומות הגדילה הוא יכול להיות ילד נורמלי במשקל מתאים לגילו וגובהו.

 

[חיוך נצחי]

המנומש שלי רזה, יכול לא לאכול ימים

בדיוק כמו שאני הייתי תמיד (בלי ריטלין..פשוט אופי) מדי פעם ספירת דם, כל עוד הוא עירני (ועוד איך), לא מותש, לא עייף, ללא סימנים שחורים תחת העיניים או חיוור, אני לא מודאגת. מקסימום, חודש ויטמינים והוא טורף כל שבדרכו על אוכל לא רבים. לטוב או לרע (לדעתי)- מפתים אותם במאכלים שהם אוהבים, אפילו

רק שיאכלו. ארוחת בוקר אצלנו אינה מריבה, אנחנו מכינים לכל ילד מה שבא לו, אבל הם יודעים שלא אשחרר אותם החוצה בלי שיאכלו משהו (בתת מודע כבר?!) (אוף, נהייתי רעבה...)

 

[05 מיכל]

אז תרשי לי לתת עוד טיפ אחד:

נסי לתת בבוקר מאכל שאפשר לקחת ביד לדרך, גם אם הוא לא מאכל מקובל של ארוחת בוקר. אצלנו הבת אוהבת לפעמים להצטייד לדרך בשניצל תירס שאמא שלה (לקוית ההתארגנות כמובן) חיממה דקה ורבע במיקרו, או בבקרים שאני מספיקה יותר אפילו במלאווח עטוף במגבת נייר. אפשר גם להרשות עוגה! (אמי הציעה לי לתת לה חלבה, כי זה מאוד מזין, אבל אני מפחדת להכניס את זה הביתה בגלל בעיית הגבולות שלי עצמי...)