חוסר שקט ומיקוד

חוסר שקט ומיקוד

שלום לכם, אני סטודנטית בת 25. זו תקופה ארוכה שאני סובלת מהרבה חוסר שקט פנימי. אני כבר לא יודעת מה לעשות. העניין מאוד מטריד אותי כי אני לא מצליחה להתרכז ולהתמקד בשום דבר בחיי-לא מצליחה בלימודים(מאוד פוגע בי), לא מצליחה ליצור קשרים עם גברים וכו'. ניסיתי להיות יותר פעילה מבחינה ספורטיבית וזה עזר לי רק במעט. ניסיתי טיפול פסיכולוגי כמה חודשים וזה לא עזר לי בכלל....למישהו יש כיוון לתת לי? מישהו פעם הרגיש את מה אשני מרגישה? אין לי אפילו קצה חוט...
 
היי שני ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

חוסר שקט פנימי על פי עולמי הוא סימן לחוסר תאום תדרים בגופך. בשנה האחרונה עברנו הרבה מאד שינויים קוסמיים. אנשים שהתחילו לעשות עבודת גופנפש עברו תקופה זו בקלות יחסית. אחרים עוברים כל מיני טלטלות עד להתיצבות. בגדול את זקוקה לשלוות הנפש, לשקט הפנימי ולשלום האישי. עושה לי רושם שאת קצת מתאצלת להתמיד בקבלת ההחלטות שלך. לא תוכלי להתחמק... על מנת להתאזן תצטרכי לקחת עליך משימות למשך תקופה של 40 יום לפחות. כושר גופני נבנה במשך כמה חודשים ונעלם תוך שלושה שבועות. אין כמו פעילות גופנית לאיפוס מערכות. צאי להליכת לילה לפחות שלוש פעמים בשבוע למשך 45 דקות. או ריצה בת 5 ק"מ בפרק זמן של 25-30 דקות. את לא לבד במערכה בהצלחה
 
תודה לך מיכל

על קבלת הפנים החמה ועל העיצה. האם יש לך עוד טיפים להשגת שקט פנימי? האם הדבר גם תלוי במזון, חשיפה לרעש וכו'? מה עוד אפשר לעשות?
 
הכל תלוי בך שני- כוחה של מחשבה../images/Emo9.gif

את היא זו שיוצרת את המציאות שלך. את היא זו שבוראת אותה... ולכן עליך להוציא מראשך את הדיסק הישן ולהכניס דיסק חדש שמדבר רק מחשבות חיוביות. "אני שקטה, אני נינוחה אני בשלוות נפש" רשמי את המשפטים הללו בגדול בכל פינה בבית. הקפידי לקרוא אותם יומיום. לגבי מזון: המעיטי באכילת סוכרים ושוקולד...אלו הם ממריצים גם הקופאין אותו דבר וכן האלכוהול והירוק... עם רעש אנו מסוגלים להתמודד ברגע שלומדים את מדיטציאת ההפרדה. לדעתי קורס במודעות עצמית יכול לעזור לך מאד. צרי קשר למייל או למסרים.
 
לשני האחת והיחידה !

קודם כל, עצם העובדה שאת מבקשת עזרה – זה כשלעצמו מראה על כוחות פנימיים גנוזים ועל יכולת התמודדות. שני היקרה, את שולחת הודעה קשה מאד. הודעה כל כך קצרה, עם הכללה כל כך רחבה. ההודעה שלך דומה לאדם שזועק: הצילו, אני נגמר! כאשר מעבר לכך הוא לא נותן לאנשים שרצים לעברו בכדי לעזור לו, שום רמז לאיזה סוג של עזרה הוא צריך. אם לדוגמא, הוא נפצע ח"ו והוא זקוק לחובש, או שפרצה ח"ו שריפה והוא זקוק למכבי אש, או שפורץ פרץ לביתו והוא זקוק למשטרה וכד'... שום רמז ! בכך הוא רק מקשה על עצמו, כי העזרה שתבוא אולי לא תהיה רלבנטית... את מבקשת קצה חוט. אך בשביל לקבל קצה חוט, את צריכה להתחיל מאיזשהו פלונטר ולתאר אותו קצת. אז יש סיכוי שהעזרה שתוצע לך תהיה אפקטיבית לגביך ושתוכלי לממש אותה. מה דעתך ? בטוב, פרי מגדים
 
הלוואי והייתי יודעת בדיוק

מאיפה להתחיל. אני אתחיל מזה שאני באמת מרגישה מן חוסר שקט פנימי בגוף, ממש מבחינה פיזית. אני לא מסוגלת להתעמק ולהעמיק במטלות שונות ביומיום בגלל שהראש כל הזמן מוטרד, "רועש". העניין הזה כמובן מביא אותי לכל מיני תסכולים, כי זה מן לופ כזה...אני לא מצליחה במשהו אחד בגלל חוסר שקט ומתחילה להיות עוד יותר ועוד יותר חסרת בטחון לגבי עצמי. כך ה"רעש" גדל. אני חושבת ומנתחת את העבר, מוטרדת מן העתיד, פסימית לגבי גורלי. אני מרגישה קצת חסרת אונים אל מול העולם, מרגישה שדברים כאן קצת "גדולים" עלי. אני מרגישה קצת שונה משאר האנושות בכמות הכוחות שיש לי להתמודד עם דברים טריוויאלים, כמו לימודים וזוגיות. אני מרגישה שהבעיות הן גדולות ומרובות ואני לא יודעת מאיפה להתחיל ואיך להשתלט עליהן.הן משתלטות עלי. אני מרגישה בלגן אחד גדול בראש...
 
שולחת לך חיבוק ואהבה ../images/Emo140.gif

הרבה מילים, הרבה עצות....זה לפעמים קצת מבלבל , מה זה אומר?..... תנסי לאהוב את עצמך, להוקיר את הטוב ולקבל את מה שקצת פחות טוב. בלי מילים ובלי משמעויות קחי לך הרבה אהבה וחום, נראה לי מקום נהדר להתחיל ממנו
 

pandagirl

New member
האמת, היגעתי לכאן כי

אמא שלי שאלה אותי אם זו אני שכתבתי את ההודעה הזו....
מכיוון ששמך וגילך תואמים את שלי (שיט חשפתי את עצמי....) ועניתי שלא התקרבתי לצפות אפילו בפורומים בזמן האחרון בטח שלא לכתוב, אבל מכיוון שנעשיתי סקרנית מייד הלכתי לבדוק במה המדובר. ההזדהות שלי עם דברייך כל כך גדולה, בעצם את רוב החיים שלי העברתי בתחושות האלה פחות או יותר ואני לא ארחיב בדברים בעיקר כי הסיפור שלי דיי ארוך. רוב החיים שלי עסקתי בספורט ועדיין עוסקת, כך שאני נאלצת לבטל בחצי את העצה לעסוק בספורט, זה מועיל מאוד זה עוזר מאוד ואולי לא הייתי מסוגלת לעבור מה שעברתי מבלעדי זה, אז ככה שאני תומכת אך הלוואי שיכולתי להגיד שזה הפתרון המלא לבעיות אלה אך אני לא כל כך בטוחה שזה מספיק להגיד שזה יעזור, כן זה עובר אבל משהו הלוואי שהייתי יכולה להגיד מה כי אז הייתי פותרת אולי את הבעיה שלי. הייתי גם בקטע של הרוחניות ושוב הלוואי שהייתי יכולה להגיד שזה עוזר ואני שונאת להיות זו שעלולה לטרפד את התקוות ו/או להיות הפסימית אבל אני רק רוצה להרים את קול ההיגיון, זה עדיין לא התרופה ושוב הלוואי שהייתי יכולה להגיד שכן ומה בעצם כן (אילו הייתי יודעת בטח הייתי כותבת איזה ספר והופכת למיליונרית או משהו....
) אז שוב אני אגיד שאני מצטערת שאני נאלצת להביע את קול הפסימיות בקשר לעצות הניתנות עד עכשיו אבל מישהו צריך להיות אחראי מספיק להשמיע את גם את הדברים השנואים והכל בגלל שאני מרגישה את האחריות המונחת על כתפי שמדובר במישהיא עם בעיה הדומה לשלי (ואני תמיד חושבת שצרת רבים אינה נחמה אז אני אוסיף לצערי) ולסיום אני מזדהה מאוד עם דבריו של פרי מגדים מכיוון שלא נתת לנו קצה חוט אי אפשר לעזור, אני חושבת שגם אני אמרתי משהו אבל לא אמרתי כלום בעצם או לפחות שום דבר שאפשר להבין.... אני מאחלת לך יום נעים ורגוע
 
קודם כל אני רוצה להרגיע

את אימך-אני זו לא הבת שלך... :) גם אני חושבת שהעניינים קצת יותר מורכבים מאשר הם הובנו כאן. אני מודעת לחשיבותה של פעילות גופנית ולעובדה שמחשבות חיוביות משפרות את ההרגשה. אבל אני יודעת טוב מאוד שהעניינים קצת יותר סבוכים, לצערי. אני לא משקרת אותי. חוסר השקט נובע בעיקר בגלל בעיות לא פתורות שיש לי בחיים. הסיבה שאני מפרטת אותן היא בגלל שאני לא חושבת שיהיה ניתן לפתור אותן בדרך זו. אבל פניתי לפורום הזה בשביל לשמוע אילו דברים אני יכולה לעשות בשביל להיות שקטה יותר. לפעמים חוסר השקט הגדול הזה גורם לי לבלבול ולהרגשה שאני לא יודעת למה ולא יותר מה קורה איתי. אבל אני חושבת שאני כן. מאוד עזרתם לי ועודדתם אותי. כל טוב לכולם שני
 
לשני האחת והיחידה !

שני יקרה, את אומרת: " אני אתחיל מזה שאני באמת מרגישה מן חוסר שקט פנימי בגוף, ממש מבחינה פיזית. אני לא מסוגלת להתעמק ולהעמיק במטלות שונות ביומיום בגלל שהראש כל הזמן מוטרד, "רועש". - האם התייעצת עם רופא נויירולוג בקשר לרעש הזה, לחוסר הקשב ולקשיי ההתארגנות שלך. אולי זאת היא בעיית קשב שאיבחון מאד פשוט יכול לאתר אותה ? - את מדברת על חוסר כוחות. האם ייתכן שאת נמצאת במצב של דיכאון, שלפעמים הוא יכול להיות מוסווה. כאשר טיפול תרופתי אנטי דיכאוני יכול לתת לך את הפוש לו את זקוקה על מנת לחזור לתפקוד בצורה מאוזנת יותר עם חדוות חיים שכה חסרה לך. - לדבריך היית בטיפול פסיכולוגי שלא עזר לך. האם הרגשת שנוצר קשר ? האם הרגשת שיש הבנה? אם כן, ולמרות זאת לא הרגשת שום שיפור, האם דיברת על כך שהטיפול לא עוזר לך עם המטפל\ת שלך ואם כן מה הייתה התגובה. אם לא נוצר קשר ולא הייתה הבנה, אז אני מציע לך לא להתייאש מרעיון הטיפול, שנראה לי רעיון מצויין, ולהמשיך לחפש מטפל\ת אחר. - דיברת על שני התחומים: לימודים וזוגיות שאיתם את לא מתמודדת, לא דיברת על התחום החברתי. איך את מרגישה מבחינה חברתית, את יוצרת בדרך כלל קשרים חברותיים עם אנשים, או שבדרך כלל יש לך קושי ליצור קשר חברותי ? לסיכום: נראה לי, ברמה הכי ראשונית את צריכה לאתר את הבעיה. ולכן ההצעה היא שתלכי לפי הסדר: 1. להיבדק אצל רופא נויירולוג ולבקש ממנו שישלח אותך לעשות מבחן קשב, למשל מבחן TOVA 2. להיבדק אצל רופא פסיכיאטר בקשר לחוסר השקט שלך (שיכול להיות שהוא איננו נובע מבעיית קשב אלא ממתח וחרדה) ובקשר לתחושה הפסימית והדיכאונית שלך. 3. אולי בעיותיך הן בעיקר פסיכולוגיות, תנסי לחפש מטפל מתאים ואל תתייאשי. 4. תנסי אולי קבוצה טיפולית, או קבוצת תמיכה תטיב עימך. בקיצור, המסר שלי אליך. אל תתייאשי. תחפשי לאתר את הבעיות ותחפשי את הדרך לפתור אותן. לכל בעיה אם מגדירים אותה נכון יש גם דרך לפתור אותה. רק אל תכניסי את עצמך לבילבול מיותר. אם תעשי מה שאת יכולה ולא תעשי מה שאת לא יכולה תגלי שמה שאת יכולה הוא הרבה. אשמח לשמוע ממך בהמשך, דרך הפורום. בברכה, פרי מגדים
 
הרבה תודה, פרי מגדים!

משהו בתוכי אומר לי שהבעיה היא לא נויירולוגית. מעולם לא היתה לי בעיה כזו ומעולם לא אובחנתי כלקויית למידה. אני כן חושבת שהבעיה היא פסיכולוגית, מכיוון שאני מוטרדת מהרבה דברים שאני לא מצליחה לפתור עם עצמי וזה מכלה את כוחי. אני מאוד מוטרדת מהרבה דברים וזה "תופס" לי את כל המחשבות. הבעיה היא שאני לא מצאתי עדיין דרך לעזור לעצמי מבחינה הזו. הטיפול הפסיכולוגי לא עוזר וזה קצת שובר אותי, כי ציפיתי שזה יעזור לפחות בקצת וזה לא כך. אני חושבת שאני צריכה להתמקד בנושא הזה ולחפש את התשובה כאן. שיהיה לך כל טוב ואני אדווח אם יהיה שינוי במצב. שני
 
ברוך בואך פנדה גירל../images/Emo24.gif

רציתי ברשותך לאמר רק דבר אחד. גם אם דרך מסוימת לא עבדה עליך זה עדיין לא אומר שהדרך לא נכונה ולא מומלצת... אולי את לא לקחת אחריות בעצמך על עצמך והלכת עם הדרך הטיפולית עד הסוף? אין דבר כזה הדרך הרוחנית והדרך הלא רוחנית. מי שנוגע באמת בעולם הרוח לא יוותר עליו. צאי מהפסימיות היי נחושה והתגברי על הבעיה. עוד לא נוצרה בעיה שאין לה פתרון. ומי שהעלה כאן פתרונות מאד אחראי לדבריו. לפחות אני עם הנסיון הרב שלי בעבודת הגופנפש מאד אחראית למילותי ולמעשי. אין ספק שלהתמודד בבעיה של קשב וריכוז לבד ללא תמיכה היא בעיה קשה. לצורך הענין זקוקים למטפל מורה או מדריך דרך שיודע להושיט יד בזמן אמת למשוך את האדם הנזקק מתוך הבור. יחד עם זאת אני באופן אישי לא ממליצה על תרופות כימית = רטלין בהצלחה בכל אשר תבחרי
 
למעלה