חוסר רגישות

evale

New member
חוסר רגישות

שלום לכולם יש לי ילד בן 8.5 אינטלגנטי מאוד ובעל אופי חזק מאוד , אולם קשה לי ללמדו להקשיב לזולת באופן הרגשי,אם יש לו מה להגיד רעיון או רצון הוא יבטא אותו בעקשנות ללא ליאות,ממש עד שבירת הצד מנגד ,ניסיתי בשיחות להסביר שיש להיות סבלני לקרוא את הזולת ורגיש לתגובותיו,אולם ללא הועיל דוגמא : אם אני משחק אם הילדה שחמט הוא לא יתחשב ברצונה שאינה רוצה בעזרתו ויחזור עד להרגיז על עצותיו אם רואה אותי עסוק ויש בליבו דברים יאמר ללא התחשבות בעיסוקיי נתתי לו דוגמאות הרבה כמו הכלב שלנו לא יודע לדבר אולם אנו שמים לב לתגובותיו אם שמח עצוב ואו פוחד על עצמו: הסברתי לו שאיני מציע לו לאכול מאכל שאינו אוהב,כאשר הוא רוצה לאמר אני מקשיב וכאשר הוא צופה בתוכנית אני לא מתחיל עם סתם שאלות נראה כי מבין אותי אולם בהתנהגותו אין שינוי אודה לרעיונות איך לנהוג
 

פלגיה

New member
מאוד קשה לענות מרחוק

יש ילדים שלא יודעים לקרוא את הזולת, ולא מבינים סיטואציות חברתיות. האם מה שאתה מתאר הוא רק כלפיך או גם כלפי בני גילו? האם הוא רוצה לעצבן את אחותו, או לא מבין שהיא לא רוצה בעצותיו? כשראיתי שהילד שלי מתנהג בכזה חוסר הבנה, הלכנו לפסיכותרפיסטית לשם טיפול בעניין. בעבודה שלה היא לא התמקדה בשיחות, אלא יותר במשחקים, וביצירות. הסיבה שהיא לא שוחחה הרבה היתה כי ראינו שהשיחות מסיבות לו אי נעימות רבה, הוא לא יודע מה מצופה ממנו, ומה התשובה ה"נכונה" ולכן הגיע לתסכול רב. דרך המשחק והיצירה היא פתחה לו אפיקים להיות קשוב לזולת. היום המצב טוב בהרבה.
 

evale

New member
לא רק כלפיי אלא כלפיי בני גילו גם

לעיתים הוא אולי מעוניין לעצבן את אחותו , אבל בודאי אינו רוצה לעצבן אותנו,הוריו, או את חבריו במודע. הוא פשוט חייב לומר את מה שהוא מוצא לנכון כנכון לומר או לבצע. אינו עירני לכך שאולי הזולת חושב אחרת או יש לו צרכים שונים ורוצה שישמעו לעצתו ויעשו כרצונו ברגע זה. ולא רק זה אלא ממש נוהג בשתלטנות ואומר את דבריו פעמים רבות בכל זאת ,גם לאחר שדורשים ממנו לא להתערב במשחק או בשיחה. אם רואה למשל את אחותו משחקת במשחק מחשב הוא פשוט נעמד לידה ונותן לה הוראות , היא מתעצבנת משתי סיבות :1.כי רוצה לשחק לבד לפי ראות עיניה,והוא אינו מכבד את בקשתה.2. אם היא מפסידה במשחק הוא מעליב אותה ויורד עליה שאינה יודעת לשחק ולו הייתה שומעת לו, הייתה מצליחה יותר. יש לו בטחון עצמי מופרז , הוא באמת מוכשר וחכם ובעל זיכרון מדהים. אולם הוא חושב שהוא מצטיין גם בתחומים בהם הוא לא ממש מבריק וסבור שהאחרים הם אלה שאינם מבינים. ברור שגם הוא אינו מאושר משיחות ההכוונה וההסברים שלנו, אבל איך אפשר בלי השיחות?
 
אפשר לתת לו להיכשל

ולשאת בתוצאות של מעשיו, לדוגמא אם הוא חושב שהוא טוב בשחמט לשחק איתו ולנצח אותו מס' פעמים רצופות או אם חבר טוב מתוסכל מתגובותיו לתת לו להבין שהחבר נפגע ממנו ומעוניין לקרר את יחסיו איתו. לפעמים המפגש עם אכזבה או כשלון מביאים לשינוי גישה. ייתכן גם שהילד מחפש תשומת לב בכל מחיר אפילו תשומת לב שלילית. גם אם הוא יודע שמעשיו לא נעימים הוא 'מחליט' לקבל את תשומת הלב בלי קשר לתוצאות. בקשר אליכם חשוב מאוד שלא תגלו חוסר סובלנות או כעס אליו, זה לא יפתור את הבעיה ולדעתי יחמיר אותה. חשוב מאוד להעיר לו כשהוא מתפרץ לדבריכם להפסיק להגיד לו: 'רק רגע, אני באמצע משפט' ואחר כך לחזור אליו: 'מה רצית לומר?'
 
שינוי גישה? ../images/Emo5.gif

שינוי ההערכה העצמית ב180 מעלות, רצית לומר?
בחיאת, מה בדיוק הוא אמור ללמוד מזה שאבא שלו יהיה חכם על קטנים ויגרום לו להרגיש מפסיד?
 
כי אם תמשיך לעשות את מה שאתה עושה

תמשיך לקבל את אותם תוצאות. לפעמים שינוי גישה מנער ומאפס. הילד לא יחשוב שהוא לוזר ממס' הפסדים פה ושם אולי רק יכניס אותו לקצת פרופורציות.
 
לאילו פרופורציות?

שהוא לא טוב כפי שחשב? נפלא ממש. נשגב מבינתי כיצד הפסד לאבא שלו בשחמט אמור ללמד אותו לקח בונה כלשהו באשר להתנהגותו.
 
להכות בברזל בעודו חם

להעיר לו (בקצרה, לא בשיחה ארוכה) כאשר זה קורה, כאשר התבנית היא "מאן דהו לא רוצה שתעשה את זה. היית רוצה שלך יעשו את זה?" ולהפסיק את המעשה בתקיפות. למשל, כאשר הוא יושב לאחותו על הראש כשהיא על המחשב להגיד לו להניח לה בתוספת "היא לא ביקשה ולא רוצה את עזרתך. היית רוצה שגם לך יפריעו כשאתה משחק במחשב ויעליבו אותך כשלא מצליח לך?". רק ככה הוא יקשר את ההסברים ישירות להתנהגות, ולא באמצעות השיחות הארוכות שמה שהן עושות זה בעיקר לגרום לו להרגיש שהוא לא בסדר מבלי להבין ברמה הרלוונטית מה ולמה.
 

mybaby9

New member
מסכימה מאוד

חבר של הבן הגדול מתנהג בצורה כזו. משום שאני לא הורה שלו אני מחוייבת ואפילו רוצה לנהוג בנימוס אבל לפעמים זה מוציא אותי מדעתי איך הוא מתנהג לבני ואפילו אליי!!! שום קשבה, שום ראיית האחר. אני חושבת שאצלו בבית יש תחרות על מקום, לא משהו על פני השטח אבל לכאורה אתה שווה רק אם אתה דומיננטי או עומד בכל מיני סטנדרטים כמו - לתת תשובות נכונות, כשהיה קטן אז להיות נדיב (שזה בלתי אפשרי בשלב אגוצנטרי). התוצאה היום ילד שחייב להיות בשליטה, חרד לעצמו,לצרכיו ולמקומו. בפועלבא לידי ביטוי בכל צורה שבה הוא עליון על האחר אפילו אלימות מילולית וריגשית. אני דואגת זה זמן רב לילד שלי ולא פעם שואלת את עצמי למה הוא נותן לו לעשות לו את זה . אילו תועלות יש למי שמוכן לסבול את זה.
 

אור2221

New member
נראה לי די אופייני

לילדים חכמים ואחים גדולים, לא משהו חריג אבל משהו שצריך לטפל בו. הפסד לאבא לא יעזור, רק יגרום להורדת הביטחון ותסכול. אבל כן סנקציות אם הוא משפיל או מעליב או מעצבן את אחותו - כמו לא לשחק במחשב אח"כ. עיצוב התנהגות פשוט ביותר. אתה יכול לחשוב שאתה צודק או יודע יותר, אבל אתה לא יכול להפריע או להעליב.
 

LEATHER REBEL

New member
זה לא בהכרח קשור לגיל

אבא שלי, שהוא כמובן מבוגר ממני ביותר מ 20 שנה... היה פעמים רבות "מתנדב" לתת עזרה בזמן הלא נכון, לא היה נותן לי לבנות בעצמי דגמים של מטוסים וגם לא היה מסוגל להעביר צפיה משפחתית בטלויזיה מבלי להעיר כל הזמן הערות שממש, אבל ממש לא הפכו את הצפיה לנעימה יותר וגם לא ללימודית יותר. מן הסתם העסק הזה נפסק כאשר יצאתי מבית ההורים ועברתי לגור בבית משלי. כלומר, בהחלט יכול להיות שהוא המשיך להעיר הערות מול הטלויזיה אבל אני כבר לא הייתי שם כדי לשמוע אותן. איך מחנכים אבא? זו כבר שאלה אחרת אבל העיקרון פה כמעט זהה.
 

noa128

New member
השאלה כמה זה מפריע לו בחיים

האןם זה מרחיק אותו מחברים, כי מה שאתה מתאר נראה לי כהתנהגות ילדותית שייתכן שתחלוף עם ההתבגרות ויש מצב שגם הילדים בסביבתו הם כאלה (בעין של אדם בוגר). כרגע עולים לי בראש רק שני דברים שיכולים אולי לעזור - חוג כלשהו שעוסק במשהו שדורש עבודת צוות וחשיבה קבוצתית - אולי סוג של ספורט בקבוצה, מה שיאמן אותו להיות חלק מקבוצה ,להקשיב גם לאחרים, להשתלב. גם לדוגמא אישית יש כאן מקום, אולי כדאי לבדוק עד כמה בני הבית מפגינים כבוד זה לזה, אולי אתם נוהגים מבלי משים לקטוע זה את דברי זה, לדרוש תשומת לב מיידית - לא יודעת, שווה לנסות לשים לב לזה, וכמובן להמשיך לשבח אותו על כל התנהגות סבלנית/דוחת סיפוקים. אם דחוף לך לטפל בזה עכשיו, הייתי גם בודקת אולי אם יש מקום שיכול לעזור בטיפוח אינטליגנציה רגשית (פסיכולוג ילדים שמתמחה בתחום הזה) כי התנהלות כמו שאתה מתאר - לא אצל ילד, אלא אצל מבוגר - מצביעה על אינטליגנציה רגשית נמוכה - אדם שאינו רואה את סביבתו אלא את עצמו, צרכיו ודיעותיו בלבד וחלש במיומנויות של אינטראקציה עם הסביבה.
 
יש טיפולים היום נהדרים של משחקי

תפקידים וטיפול ביצירה כדי לגרום להבנת רגשות האחר ולעזור למיומנויות חברתיות להתפתח. אגב הם לומדים דוסו?
 
למעלה