חוסר פרגון

[רות21 היחידה]

חוסר פרגון

בנות ובנים שאלה

לפעמים קורה לכם מקרה שבו אתם משנים משהו בהופתעכם החיצונית, או יורדים במשקל, והשינוי הוא לטובה (גם אתם מרגישים טוב וגם חברים מחמיאים לכם) אבל אנשים אחרים בסביבתכם, במקרה הטוב לא מעירים כלום וממשיכים בשגרת יומם, ובמקרים הרעים שולחים מבטים לא מפרגנים בעליל?

ובהחלט יכול להיות שהם עסוקים בשיט שלהם, ואין להם זמן/כוח/אנרגיה/מודעות לאחרים, אבל עדיין, באופן כללי.

קרה לכם?

 

[ממש אישה]

מהצד השני

בגלל שאני מרגישה כל הערה כזו או חוסר בפרגון, דואגת להחמיא על כל שינוי שאני רואה גם אם הוא מיזערי. ואם נניח חברה שינתה פריזורה, וזה לא לגמרי לטעמי, מיד אומר לה עוד לפני שתשאל שהשינוי עושה לה טוב.
לא כדאי לתת לאנשים לחכות ולדוג מחמאות. וזה לא עולה לנו כלום.

 

[קליספרה]

ומצד שלישי

אני מכירה נשים שנפגעות

אבל ממש שמחמיים להן - כי מחמאה נתפסת אצלן כסוג של ביקורת
"אז מה קודם נראתי רע?"
לכן, לפעמים עדיף לשתוק

 

[האסטרונום]

שונא מחמאות יחיה

אני נותן מחמאות כאשר אני מרגיש שהדבר במקום ושיש עבור מה להחמיא, לא כדי להיות נחמד ומלוקק.

 

[dify]

בעיית אמינות

מצד אחד אני ממש מבינה את מה שאת אומרת וחושבת שלו כולנו היינו חיוביים יותר העולם היה טוב יותר.

מצד שני- יש הבדל בין להיות חיוביים יותר לבין להגיד דברים חיוביים ולא להתכוון אליהם... ואז מה קורה כשאותה חברה מגלה במקרה שלא התכוונת לזה? או שהיא שומעת אותך מחמיאה לחברה אחרת ואז אומרת בשקט את דעתך האמיתית ומבינה שיתכן שאת עושה את זה גם מאחורי גבה? או שהיא סתם רואה אותך מחלקת מחמאות בלי הגבלה וחושבת לעצמה שאין טעם להתייעץ איתך כי לא משנה מה היא תביא את תהיי חיובית כלפיו ולא משנה כמה גרוע הוא יהיה?


אז עם כל זה שאני חושבת שיכל להיות לנו עולם טוב יותר, אני מעדיפה את האמת. מעדיפה לקבל את האמת בפנים ולדעת בדיוק מה את חושבת. זה לא אומר שאני חייבת להסכים עם דעתך, אבל ככה אני אדע מה את באמת אוהבת ומה לא ואני אדע אם אני באמת מתחברת אליך או שרק נדמה לי שיש ביננו התאמה. אני אדע שאם אני מתייעצת אני מקבלת תשובה כנה ואולי בתור חברה את תגידי לי משהו שזר ברחוב לא יגיד לי אבל בהחלט יחשוב. ממנו אני לא מצפה לכנות, מחברות שלי כן. אני מעדיפה תמיד את האמת ומי שמרגיש לי שמחמיא על בסיס קבוע לכולם מחמאותיו הופכות לריקות מערך מבחינתי. מילים בלי משמעות.

 

[ממש אישה]

בהחלט מצריך בדיקה שלי מול עצמי

הדברים שלך לא נופלים על אוזניים אטומות.
ואולי כדאי לי לעשות סיבוב מול החברים שלי ולבדוק איזו רצינות הם מיחסים לפידבקים שלי.
נכוןו, אני מאוד חיובית בתקשורת שלי מול חברים וזרים.
ולא אותי לא יתפסו "מלכלכת" על תספורת של מישהי, או נעל חדשה או הגיזרה החדשה שלה.

גם אני מאוד אתרגז אם כל פעם שאבקש ביקורת כנה אקבל רק פירגון חיובי ואחר כך אוכל סרטים עם עצמי לגבי נכונות "המחמאות"
אבל זה לא אומר שאני אדם נטול ביקורת. אם תבקשי ביקורת אמיתית, את בהחלט תקבלי אותה ממני, אבל היא לעולם לא תהיה קטלנית, פוגעת, שלילית,ואו מתיחסת לגופו של אדם. ותמיד תהיה מסויגת בעובדה שזו דעתי וטעמי הפרטיים כי בסופו של דבר , אנינו לא הסגנים של אלוהים ואם התספורת החדשה שלך לא לטעמי זה עדיין לא אומר שבאופן אוביקטיבי נתספורת שלך מכוערת. אז למה שהטעם האישי שלי יגרום לך להסתובב מבואסת???

לדוגמא: איך התספורת החדשה שלי?
תשובה: את נראית טוב, אני בעצמי אוהבת לראות אותך אדמונית, אבל השינוי עושה לך טוב.

זה לא מדע מדויק, ולא לכל אחד זה עובד, אבל שוב, אם בזכות כמה מילים היא חשה שלמה יותר עם עצמה, למה לי לקלקל???

 

[dify]

כאמור אני מבינה אותך מאד

וגם חושבת שבבסיס הגישה את צודקת, באמת למב לבאס מישהו כי הטעם שלי לא מתאים לטעם שלו? מי אמר שהטעם שלי הוא ה"צודק"? (מצד שני הרי ברור שאני עונה את טעמי ולא עונה איזו אמת מוחלטת קוסמית...

אני מאמינה שיש פה המון עניין של סגנון אישי, לפחות מבחינתי השאיפה היא להיות אמיתית מצד אחד אבל חיובית מצד שני (אני לא תמיד עומדת בזה בהצלחה בכתיבה, למזלי אני יותר טובה בזה בחיים אולי כי תוספת של הבעות פנים ונימה זה גם חלק מהעברת מסרים).


ועם זאת אני חושבת על זה שאם אני רוצה מישהו שישתתף איתי באמת בחשיבה או שישקף לי מה האחרים חושבים, אני מעדיפה מישהו שלא יחמיא. את יודעת, אני הרבה פעמים חושבת את זה על פורופ כמו פורום חתונות. אנשים מעלים תמונות של דברים שהם עשו בחתונה והתגובות 99.9% מהזמן סופר חיוביות, שזה באמת מאד נעים ונחמד.
אבל
אם מישהי מעלה תמונה של שמלה או הזמנה או בחירת עיצוב (וכד') שעוד לא נקנתה ושולמה אלא היא מתלבטת לגביה, פתאום את רואה שלפחות חצי מהמגיבות (הרבה פעמים, כמובן שלא תמיד), לא אוהבות, מציעות אחרת, מציינות חסרונות שבולטים בעיניהם ודורשים תיקון וכד'..
אני לא מצליחה להתפאק מלשאול את עצמי האם לא כולם מרגישים ככה גם לגבי תוצאות מוגמרות אלא שאז, כמו שכתבת- בשביל מה לבאס? ואז נותרת בי התהיה- בשביל מה בעצם אנחנו מצפים לתגובה (על שינוי התסרוקת, המשקפיים החדשות, הקרדיטים של החתונה וכד'). אם שאלנו מה דעתם של אנשים כדי לשמוע אותה- אז כשהם אקסטרא חיוביים לא קיבלנו את התשובה. אם בעצם לא שאלנו את דעתם אלא חיפשנו חיזוקים ומחמאות, אז סבבה, זה מה שנקבל בלי קשר לאמת. לפעמים אני מחפשת מחמאות ולפעמים אני מחפשת חוות דעת אמיתית, המסקנה שלי היתה שאם אי פעם אני ארצה חוות דעת אמיתית אני אכתוב "אני מתלבטת אם לקנות/לעשות"...

ככה יש סיכוי שאדע באמת

 

[ממש אישה]

לגמרי מסכימה

בעיקר לגבי חידוד ההבדל בין ביקורת/פירגון לבין חוות דעת.

 

[עופר 123]

תשמעי, זה לא כזה פשוט

נתחיל מעניין המשקל: כאשר אני רואה מישהו, לעולם, אף פעם, בשום פנים ואופן, לא אזכיר את המשקל שלו. לא אציין שירד במשקל, לא אתייחס אם עלה במשקל, שום כלום. המשקל הוא עניינו הפרטי של אדם, ובעיניי אין להתייחס אליו, לא להחמיא ולא להעיר.

אם מדובר בתסרוקת חדשה, משקפיים דנדשים, חולצה משגעת או איפור נהדר, אין לי בעיה להחמיא, אבל אם התסרוקת החדשה היא לא משהו, אז אהיה מנומס ואדבר על מזג האוויר

.

לגבי אנשים ששולחים מבטים לא מפרגנים - אני מאמין שזה הרבה יותר בראש שלנו מאשר קורה במציאות. בכל מקרה, אני סבור שלא צריך לחכות למחמאות. תני לעצמך מחמאה כל בוקר, ותראי איך מהר מאוד את לא זקוקה לחיזוקים מהסביבה

 

[solee]

אבל אבל,

אבל אם יש לך חבר שסיפר לך שהוא התחיל איזו דיאטה חדשה, או נרשם לחדר כושר כי הוא מעוניין לרזות, והוא אכן מצליח לא תתן לו פוש ? לא תחמיא לו ? לא תגיד לו "איזה יופי" ?

אני חושבת שזה חשוב.

 

[עופר 123]

אם מישהו מספר לי ש...

התחיל דיאטה, אני מאחל לו ש"תצליח להגשים את חלומותיך". אם מישהו אומר לי שהוא נרשם לחדר כושר אני מאחל "שתצליח להתמיד עד סוף המנוי" (מכוני הכושר בונים את התוכנית העסקית שלהם על אחוז מאוד גבוה של נרשמים-ולא-מתאמנים, אני מקווה שהוא לא יהיה בינהם

).

מעבר לזה, כאשר ניפגש שוב בעוד כך וכך קילוגרמים לכיוון זה או אחר, לא אחמיא ולא אציין ירידה או עליה. אני לא מתייחס לגוף של אחרים, משתי סיבות:
1. המשקל הוא עניין אישי, התהליך של שינוי המשקל הוא אישי, הגוף הוא אישי.
2. כאשר אני מתייחס לגופו של אחר, לא משנה אם לחיוב או לשלילה, זה "להיכנס לו לבטן". כשאני מחמיא או מעיר, אני נכנס לבטן, ומה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. אל תשכחי שהדרך לגיהינום אנטי-שמני רצופה בכוונות טובות של מחמאות על ירידה במשקל

.

אני יודע שזה נשמע קשוח ולא נחמד, אבל אני מפצה בהרבה מחמאות אחרות, שוות יותר

 

[שילהה1]

בוודאי שקרה, ובטוח שעוד יקרה.

לא כל שינוי מוצא חן בעיני כולם, לפעמים מעדיפים לא להגיב במקום להעליב

אז מה כל כך נורא בזה?

נגיד שעשית תספורת חדשה ומישהו חושב שאינה מתאימה לך, אז למה שמעליב אותך?
אין פה חור פרגון יש בזה התחשבות לשמה.

 

[שילהה1]

ממש אשה, להיות צבועה זה מגעיל הרבה יותר

מאשריותר אשר התעלמות , אז לכל יותר תגידי שזה חביב והמבין יבין, ח ח ח חה

 

[שילהה1]

קליספרה, למה את נדחפת באמצע התור,

כאשר אומרים לי לא השתנת אני נעלבת, מה בגיל 20
נראית כמו בגיל 45

 

[קליספרה]

מצויינת

 

[שילהה1]

שמחה שאהבת

 

[ממש אישה]

אני לא אשקר לה ולא אהיה צבועה

ולא אומר על משהו שלא מוצא חן בעיני שהוא יפה.
כי בסופו של דבר משקר אי אפשר לברווח , וזה גם לא הוגן כלפי האדם.
אבל אם מישהו טרח לעשות את השינוי הוא בטח לא ירצה משוב שלילי, אז לפחות לפרגן לו על עצם השינוי.
כל כך קל להפוך רגעים קשים של אנשים לרגעים קלים, אז למה לא לעשות את זה???

 

[dify]

למה ברור לך שחייבים להחמיא?

משהו בנימה שלך כאילו אומר- כולם חייבים להתלהב מהשינוי שחל בי, ומי שלא מחמיא בטוח מקנא/דפוק/רוצה ברעתי!

אז וואלה, אני כנראה שייכת לדפוקים...

חלק מהזמן העולם שלי לא סובב סביב אחרים אלא סביב עצמי, ולכן אני בכלל לא שמה לב. אם אני שמה לב לא תמיד איכפת לי, ואם איכפת לי אז תתפלאי לשמוע שיש לי טעם משלי וזה שיש לך תסרוקת חדשה, מידת מכנסיים חדשה או נעליים חדשות לא אומר שזה נראה לטעמי...


לגבי משקל באופן ספציפי אני משתדלת לא להגיב באופן כללי. לעולם אינך יכולה לדעת למה ובעיקר איך הבן אדם רזה. החל מסיפור מהילדות שלי שכל השכנות ריכלו על כמה ההיא רזתה אחרי כל השנים שהיא היתה שמנה, ואז התברר שזה בכלל לא סיבה למסיבה אלא זה בגלל סרטן...
ועד זה שלתפיסתי המחמאות ועידוד הרזון זה לא פחות מזיק מאשר עידוד השמנה ביודעין. אחרי הכל אותה אחת שרזתה- אין לי מושג אם היא שומרת על חיים בריאים או שזה תוצאות של דיאטת הרעבה עצמית/הקאות וכד' ואני עוד אחמיא ואחזק אצלה את את זה שזה נכון וראוי לנהוג באופן שכל כך מזיק לגוף...


אז אני ביודעין לא אחמיא להתנהגות אם זה אומר שיש סיכוי שאני מעודדת משהו שמזיק לבריאות. ויותר מזה- אם אדם עושה מאמץ לשנות הרגלים כי הוא מתמודד עם בעיה בריאותית- אז כל הכבוד לו, עצם השקעת המאמץ במטרה חשובה בעיני ראויה לפידבק חיובי, אבל אם שינוי נעשה רק בשביל הרושם והחיצוניות, מה אגיד לך, אני לא מבינה מה בדיוק הישג פה, מי שזה חשוב לו שיתעסק בזה מה זה קשור אלי?, ענייני להחליט אם יש על מה להחמיא פה בכלל (...)

אם רזית וזה עושה לך טוב- תהני, את לא צריכה את המחמאה שלי.
אם את צריכה את המחמאה שלי, אז תבדקי עם עצמך טוב למה את מתאמצת לרזות והאם זה לא עולה לך ביותר מידי אנרגיה שאת מפנה לכעס על האחרים.

 

[רות21 היחידה]

לא ברור שחייבים להחמיא. ממש לא.

ואם זה השתמע ממה שכתבתי אז לא לשם חתרתי.אבל אני מעריכה את דעתך!

 

[dify]

אז מה איכפת לך?

לדעתי הכי חשוב זה שאדם יאהב את עצמו ושהוא יחיה בסביבה של אנשים שיש לו יחסים חיוביים איתם. מה זה משנה מה כל העולם חושב בנושא כזה שהוא באמת עניין של טעם וריח.

יתכן שלאנשים שונים יש אג'נדות שונות (כמו שתיארתי אצלי) ויתכן שאנשים באמת לא מפרגנים (מכל מיני סיבות). מה שחשוב לדעתי זה שאת תהיי מרוצה מעצמך, שכל פעם שתסתכלי במראה תאהבי את מה שתראי (הן חיצוני והן פנימי )

בהצלחה )))) ותודה