חוסר יציבות!!!
יש אנשים שההתלבטויות שלהם מסתכמות ב"מה נאכל לארוחת ערב". טוב להם בחיים, משעמם להם. אבל אני, לא יכול להישאר תקופה ממושכת באותו מצב, אני חייב שינויים דראסטיים, בלי זה נשבר לי המצב רוח. הבעיה, שאני איש נורא החלטי. וכשהחלטיות נופלת על אדם בעל מצבי רוח משתנים. הוא סובל. הוא יכול להחליט על דבר שיש לו השפעה מרחיקת לכת היום, ומחר להתחרט, אבל כבר מאוחר, הוא כבר נכנס לזה. זו בעיה. בעיה קשה. מה עושים, זה לא נגמר לי אף פעם. אני ממש לא יודע להסביר, (אולי יודע אבל אין לי כח) למה, למה זה קורה לי. אני תמיד מתחרט על דברים שאני עושה. מה עושים??? אני רוצה להיות איש שמרחב ההחלטות שלו צר. כך לא יהיו לי נקיפות מצפון אף פעם. אילו הייתי איש עשיר הייתי ישן קם קורא ואוכל וישן וקם. אתם יודעים מה זה לקום בשבע בבוקר??? זה סיוט. היום, הייתי צריך להגיע בשעה תשע בבוקר לתלפיות לפגישת עבודה. כשקמתי, גיליתי ששכחתי את התיק ובתוכו כל המסמכים, ברמות. כך שהייתי חייב להזדרז כדי להספיק להגיע לפגישה בתשע עם התיק. הגעתי לרמות בשמונה וחצי, חצי שעה זה לא מספיק כדי להגיע באוטובוסים עד תלפיות. לקחתי מונית (הלכו ארבעים שקלים סתם) כשהגעתי לתלפיות חשכו עיני, זה לא המקום התקשרתי והתברר שהתבלבלתי בימים. מחר אמורה להיות לי פגישה בתלפיות, היום, זה היה אמור להיות בבית שמש. היה בא לי לבכות, אוווווווווווווף כזה בעסה. התקשרתי לבוס, והוא הורה לי לדחות את הפגישה. זהו. מה עושים?? איך נעשים אנשים יציבים, שמסוגלים יומיים שלימים להיות עם אותו מצב רוח?? איך?? אני כבר חייב, אין לי עצבים לחוסר יציבות הזו. מה עושים? למה אני כזה לא יציב??? למה כל דבר קטן יכול להרוס לי ת'מצב רוח ולגרום לי למאוס בחיים. למה? מה יש לי נולדתי בעל מום??? רבותי אני חייב פיתרון ומהר. מה עושים כבר נשבר לי לגמרי מהחיים. אוווווווווווף חייבים יציבות, צ'כים לדלג איזה חמש שנים קדימה. נראה לכם שיהיה לי עצבים לשמוח בפורים??? בחלום. אין לי כח לצחוק, אין לי מצב רוח לזה. עכשיו, בעל כורחי ושלא בטובתי אני צריך להתנתק מהמחשב ולצאת לעבודה, ואין לי כח. פשוט אין לי כח. אני חולה. זהו. אני יאמר לבוס שאני חולה. (כאילו זה מזיז לו, אני מפסיד כסף) יופי נשמות, לפחות טוב שיש פורום שאני יכול לשפוך בו את יגון לבי. באאאאאי
יש אנשים שההתלבטויות שלהם מסתכמות ב"מה נאכל לארוחת ערב". טוב להם בחיים, משעמם להם. אבל אני, לא יכול להישאר תקופה ממושכת באותו מצב, אני חייב שינויים דראסטיים, בלי זה נשבר לי המצב רוח. הבעיה, שאני איש נורא החלטי. וכשהחלטיות נופלת על אדם בעל מצבי רוח משתנים. הוא סובל. הוא יכול להחליט על דבר שיש לו השפעה מרחיקת לכת היום, ומחר להתחרט, אבל כבר מאוחר, הוא כבר נכנס לזה. זו בעיה. בעיה קשה. מה עושים, זה לא נגמר לי אף פעם. אני ממש לא יודע להסביר, (אולי יודע אבל אין לי כח) למה, למה זה קורה לי. אני תמיד מתחרט על דברים שאני עושה. מה עושים??? אני רוצה להיות איש שמרחב ההחלטות שלו צר. כך לא יהיו לי נקיפות מצפון אף פעם. אילו הייתי איש עשיר הייתי ישן קם קורא ואוכל וישן וקם. אתם יודעים מה זה לקום בשבע בבוקר??? זה סיוט. היום, הייתי צריך להגיע בשעה תשע בבוקר לתלפיות לפגישת עבודה. כשקמתי, גיליתי ששכחתי את התיק ובתוכו כל המסמכים, ברמות. כך שהייתי חייב להזדרז כדי להספיק להגיע לפגישה בתשע עם התיק. הגעתי לרמות בשמונה וחצי, חצי שעה זה לא מספיק כדי להגיע באוטובוסים עד תלפיות. לקחתי מונית (הלכו ארבעים שקלים סתם) כשהגעתי לתלפיות חשכו עיני, זה לא המקום התקשרתי והתברר שהתבלבלתי בימים. מחר אמורה להיות לי פגישה בתלפיות, היום, זה היה אמור להיות בבית שמש. היה בא לי לבכות, אוווווווווווווף כזה בעסה. התקשרתי לבוס, והוא הורה לי לדחות את הפגישה. זהו. מה עושים?? איך נעשים אנשים יציבים, שמסוגלים יומיים שלימים להיות עם אותו מצב רוח?? איך?? אני כבר חייב, אין לי עצבים לחוסר יציבות הזו. מה עושים? למה אני כזה לא יציב??? למה כל דבר קטן יכול להרוס לי ת'מצב רוח ולגרום לי למאוס בחיים. למה? מה יש לי נולדתי בעל מום??? רבותי אני חייב פיתרון ומהר. מה עושים כבר נשבר לי לגמרי מהחיים. אוווווווווווף חייבים יציבות, צ'כים לדלג איזה חמש שנים קדימה. נראה לכם שיהיה לי עצבים לשמוח בפורים??? בחלום. אין לי כח לצחוק, אין לי מצב רוח לזה. עכשיו, בעל כורחי ושלא בטובתי אני צריך להתנתק מהמחשב ולצאת לעבודה, ואין לי כח. פשוט אין לי כח. אני חולה. זהו. אני יאמר לבוס שאני חולה. (כאילו זה מזיז לו, אני מפסיד כסף) יופי נשמות, לפחות טוב שיש פורום שאני יכול לשפוך בו את יגון לבי. באאאאאי
