חוסר השקעה בקשר
חבר שלי לא משקיע בזוגיות. יותר חשובה לו העבודה, הלקוחות, החברים. אבדה הרומנטיקה, הזוגיות, בעצם אין בינינו כלום חוץ מאהבה. הוא לא אוהב שיחות נפש, דיבורים רק גורמים לריבים כי הוא מאשים ורק רואה את הרע שבי ולא מוכן להסתכל קדימה. קראתי פה הודעות דומות ואת השירשורים, וקראתי על גברים שהיו כמוהו בדיוק וטענו שזה היה מתוך חוסר הבנה בלבד, והם השתנו ולמדו שחשוב להשקיע בקשר. השאלה שלי היא מה גרם לכם להשתנות, האם זה הגיל, הבגרות, הנסיון? האם זה משהו חיצוני כמו ייעוץ או שזה בא ממנה? כיצד גיליתם שאתם לא פועלים נכון? נדמה לי שחברי לא יגלה זאת כי הוא עדיין לא בשל לקשר מחייב שצריך להתאמץ בו, ולא יעזור שום דבר שאגיד. כלום לא עזר. האם כדאי לי להפרד ואולי בעתיד כשהוא יתבגר נוכל לחזור? האם כשהייתם צעירים ופעלתם כמוהו, יכולתם להתנהג שונה, ומה היה משנה את גישתכם?
חבר שלי לא משקיע בזוגיות. יותר חשובה לו העבודה, הלקוחות, החברים. אבדה הרומנטיקה, הזוגיות, בעצם אין בינינו כלום חוץ מאהבה. הוא לא אוהב שיחות נפש, דיבורים רק גורמים לריבים כי הוא מאשים ורק רואה את הרע שבי ולא מוכן להסתכל קדימה. קראתי פה הודעות דומות ואת השירשורים, וקראתי על גברים שהיו כמוהו בדיוק וטענו שזה היה מתוך חוסר הבנה בלבד, והם השתנו ולמדו שחשוב להשקיע בקשר. השאלה שלי היא מה גרם לכם להשתנות, האם זה הגיל, הבגרות, הנסיון? האם זה משהו חיצוני כמו ייעוץ או שזה בא ממנה? כיצד גיליתם שאתם לא פועלים נכון? נדמה לי שחברי לא יגלה זאת כי הוא עדיין לא בשל לקשר מחייב שצריך להתאמץ בו, ולא יעזור שום דבר שאגיד. כלום לא עזר. האם כדאי לי להפרד ואולי בעתיד כשהוא יתבגר נוכל לחזור? האם כשהייתם צעירים ופעלתם כמוהו, יכולתם להתנהג שונה, ומה היה משנה את גישתכם?