חוסר ביטחון

[שובב וסקססי]

חוסר ביטחון

האם הוא משהו שמאפיין אותכן הנשים בפורום הזה,האם אתן מאופיינות בנתוני אופי אישיים שקשורים לזה שמשקלכן הוא גבוה כגון בושה,ביישנות,התחבאות מן הסביבה בגלל שאתם רגישות\פוחדות ממה שעתידים לחשוב עליכם בסביבה\או מהי המחשבה הנוכחית עליכן ברגע מסויים? האם קיימת אצלכן תחושת מבוכה במצבים בו אתם בחברה חדשה,מרגישות ששופטים אותכן לכיוון הלא נכון? האם אתן פוחדות ליזום שיחה,הכרות במצבים כאלה או בכלל במקומות ציבוריים והומי אדם? ואולי זה יראה לכם מוזר לדון בזה בלילה או בכלל,אם כן עימכן הסליחה(אני ממש לא פה להציק עם שאלות מיותרות) נ.ב:האם אני כותב לעצמי,שואל שאלות שיקבלו מענה רק מחר בטעות?

 

[אוריתוש היחידה]

שלום לך!

אני את עצמי לא יכולה להחשיב כבחורה חסרת ביטחון ומי שתאמרי לו שאני חסרת ביטחון יצחק עליך, אבל בהחלט אני לא אסתיר שלפעמיים יש לי רגעי מבוכה ולא תמיד הכל מושלם. תראי גם אני כבחורה שמנה מבקרת אנשים אחרים ולאו דווקא שמנים אני חושבת שביקורת יש בכל מקום ובכל מצב. אם היום תגידי לי שיש לי משאלה אחת ומה אני מבקשת האם אני רוצה להיות רזה אז אני אומר לא לאאאאאא! אני רוצה להיות מלאה עגלגלה אני לא יתן לאף אחד לקחת ממני את הדבר היפה הזה ככה אני רואה זאת וכמובן מציגה זאת לסביבה שלי, יש בי המון שמחת חיים, המון אהבה, אני רוקדת כאילו אף אחד לא רואה אותי. אני בגישה של חייה את היום כאילו אין מחר! כי בכל אחד יש את היתרונות והחסרונות ושמנה זה דבר סקסי ויפה כן גם שמנות גדולות מאוד לדעתי זה אומנות... מקווה שעניתי לך על השאלה. אורית.

 

[polegra]

היום הייתה לי על זה שיחה עם חברה

שאני נוסעת איתה בבוקר לעבודה הגננת אמרה לה שהבת הקטנה שלה (בת 3) שתמיד מובילה והכל בזמן האחרון ביישנית ונחבאת אל הכלים היילדה מאוד חכמה לגילה והיא מהסוג שלא נמרח על אנשים תמיד בסביבה חדשה היא תבדוק מי הילדים ולאט לאט תבחר למי להתחבר אם להתחבר לא ישר קופצת חיבוקים נשיקות גם למשפחה הקרובה אם אני מסתכלת על עצמי בגילה אז הייתי אותו הדבר וזה ליווה אותי עם ההתבגרות למרות שהייתי בין מה שנקרא המקובלים תמיד הייתי הולכת בדרכי קיצור לא להפגש אם אף אחד אם לא הייתי בבית הספר כמה ימים הייתי מתביישת להכנס לו איחרתי הייתי חוזרת הבייתה , לא יכולתי לשאת להכנס לכיתה ושכולם יצפו בי כשאני עולה לאוטובוס אני בטוחה שכולם מסתכלים עלי ומעבירים ביקורת האם זה בגלל שאני שמנה? לא זה התחיל בגיל צעיר כפי שרשמתי קודם ואז עוד הייתי בלונדה חמודה וחייכנית כל מה שאני לא היום אני רואים בתמונות את החיוך המבוייש שמלווה אותי עד היום את העניים המתחמקות את כל מה שמהווה את האופי שלי בבגרותי כבר שם התחילו הניצנים אני אדם מאוד ביישן ונבוך נחמבאת אל הכלים אני לא חושבת שזה מההשמנה אבל...ההשמנה שלי נתנה לי לגיטמציה עזרה לי להתחבא מכולם עזרה לי לתת לעצמי הצדקה על כך שאנשים לא רוצים להיות איתי בעוד שאני זו שהתרחקתי מהם השומן נתן לי את החומה את ההגנה אני לתומי חשבתי שאם אני שמנה אני יכול הללבוש אוהלים לא להתאפר ולא להשקיע בעצמי וככה אני שמה לי חומה מול הביישנות שלי לקחת לי זמן להבין שדקווא בהשקעה בי ובמראה שלי אני בוחרת להיות כמו כולם בחות נבדלת ומכאן פחות מתביישת בעצמי המראה שלי בוודאי קשור לאופי שלי ..הבריחה לאוכל השימוש באוכל כמו גם השימוש במשקל בימים שאין לי את זה אני מרזה בימים שהשדים חוזרים לרדוף אותי המקרר הוא מאזין מצויין היום אבל משתדלת במודע ועם כל הביישנות לדחוף את עצמי קדימה להעז ולשנות כי בסופו של דבר זה לא המשקל זה המשקל שאנחנו מייחסים לו טלי

 

[שירלוש האחת]

כן כן ועוד פעם כן.

הלוואי ויכולתי לענות אחרת. הסביבה הזינה אותי ב"מחמאות" מהיום הראשון שאני זוכרת את עצמי כדוחה וקשה להתעלם מזה. לי במיוחד יש פחד ממקומות בילוי של צעירים כמוני. פעם אחרונה שהייתי במועדון ישבתי על הבר עם חברה, ובחור שהיה מולי אמר (בקול) לחבר שלו שהתכופף לרגע "תראה תראה איזו כוסית הגיעה" ואז חבר שלו התרומם ושניהם התחילו לצחוק. הלוואי והיה לי אומץ להגיד לו "כשהייתי 30 קילו פחות חתיכים וטובים ממך התחילו איתי ולא קיבלו יחס".

 

[לא רק פנים יפות]

לא בטוחה שזה בגלל זה

זרקתי המון על ההשמנה שלי האמת יותר בגלל שגרמו לי לחשוב ככה לא יודעת אולי מישהוא מכיר, שאתה מרגיש שכול דבר שכואב לך בגוף או קשה לך בכללי ואתה שואל אז אומרים לך שזה בגלל ההשמנה, אחרי כמה זמן אתה לומד שכמעט כל דבר רע בחיים שלך קשור לזה, אז אתה אומר את זה לעצמך את זה עד שזה נהייה הדבר היחיד שמונע ממך להצליח בחיים ושאם זה לא היה בחיים שלך היית מצליח בכול תחומי החיים והיית מאושר למרות שזה לא ככה. אני חושבת שחוסר ביטחון באיזשהו מקום עובר בתורשה, ואם לא בתורשה אז לומדים אותו מההתנהגות של ההורים. ושני ההורים שלי חסרי ביטחון וביישנים ואימא שלי במיוחד בקטע של ההשמנה חסרת ביטחון אז אפשר להגיד שלמדתי את זה ממנה (וגם למדתי ממנה שאני לא יכולה ללבוש חצאיות וגופיות ובגד ים שני חלקים כי זה חושף את השומנים שלי לכול העולם וזה לא יפה). אצלי אני לא בטוחה שזה מאוד בגלל ההשמנה, כיום האמת אני יודעת יותר אז אני משליחה המון דברים על האופי שלי או על תכונות מסוימות שטבועות בי, ולא בהכרך השמנה אבל יש עוד שאריות מזה בעיקר מהמקום של המבטים שבמוח שלי לפחות אני תמיד רואה אותם בתור שליליים למרות שאני יודעת על עצמי שאני יפה עם פנים יפות ואני לא ניראת שמנה ברמות מטורפות בצורה שזה מושך צומת לב. מהבחינה של להתחיל שיחות עם אנשים ולהכנס למקומות חדשים, זה תלוי במצברוח שלי באותו יום ועם מי אני נימצאת. בקיצור, לא ניראה לי שהשמנה היא מה שגרמה לי להיות כזו, אני חושבת שהושלך עליה הרבה מאוד אשמות אבל לא חושבת שהיא הגורם העיקרי כי אחרי הכותל אני מכירה לא מעט שמנים עם ביטחון עצמי גבוהה שלהיות שמן זה רק התאור של הגוף שלהם.