חוסר ביטחון

princesa4

New member
חוסר ביטחון

רציתי לשתף אתכם על מה שעבר עליי ושתתנו לי עצות כי עד היום לא היה לי חבר מעולם בגלל מה שאני משדרת : חוסר ביטחון , מדברת שטויות לא לעניין , מנסה להרשים אך במקום זה חושבים עלי שאני טיפשה ואני הופכת ללעג ולצחוק של אחרים . בסך הכל מנסה למשוך תשומת לב חיובית מאנשים אך להפך הוא הנכון!~ אז ככה : היום נסעתי לאיזה מקום של ביטחון לצורך ראיון עבודה בצהריים . עד שהגעתי למקום מצאתי 2 בחורים מאבטחים , ועוד לפני שפתחתי את הפה שלי , אחד מהם אמר לי "רואים לפי הפנים שלך שבאת לצורך ראיון עבודה .." . מכייון שאני משוחררת כבר 3 חודשים , ובמהלכם לא הייתי בקשר כל כך עם אנשים , התחלתי לחקור אותם על העבודה הביטחונית אם העבודה הזאת קשה , מה הכי קל מכל המאבטחים שם , וסיפרתי להם שעד היום הייתי דבוקה על תחנות הדלק עד שהחלטתי לפרוש ולחתום שנה זה קצת מרתיע בעייני. היה לי מאוד נוח לדבר אליהם ושחכתי שהם בעצם זרים . אחד מהם היה שחום והשני היה אשכנזי יותר . חפרתי להם הרבה עד שהגיע העת לראיון במטרה להיות בטוחה שאני אהנה בעבודה ואיצור חברים . כנראה להם היתה מחשבה שאני מפרלטת איתם או איך שלא אומרים את המילה הזאת.. יש לי בעייה גדולה שאני חפרנית בשל חוסר ביטחון . יש בי הצורך לקבל אישור על כל דבר שאני חושבת ועושה וליצור תחושה נעימה אצל כולם. אחר כך אחד מהם השחום אמר לי איך לרדת , כשירתי למשרדים שלהם הם כייונו אותי עד שהגעתי לשם . הייתי לחוצה והתחלתי לחפור לעוד בחור על "תכונות אישיות וחיוביות. שהייתי צריכה למלא בדף שאלות. ". כברהשלמתי עם זה שהבחורים לא נמשכים אלי ואם כן אז הם רוצים לנצל אותי ותו לא . לכן הרשתי לעצמי לחפור בלי שום בעייה ושיגעתי את הבחור והבחורה שהיו שם .. הבנתי שאני לא יודעת רק את מגרעות שבי ואין בי שום תכונה חיובית . לפחות אני לא יכולה להעיד על עצמי תכונות טובות.. כשהמראיין קרא לי פניו היו נוקשות , ולמרות הכל חייכתי והוא דיבר עליי בחיוך בחזרה . בסוף הראיון הוא אמר לי ששבוע הבא אני אצטרך להיבחן כמה שעות , ואם אני עוברת אני יעשה קורס אצלם. יצאתי משם , וישר רצתי לחפור לבחורים האלה ביציאה . התחלתי לפלוט כל כך הרבה שטויות ללא הרף על מנת שהם יזדהו איתי ויגידו לי אם זה עבודה נחשקת והאם לעבור לעבודה אחרת ,ולא להיתקע שנה שם שפשוט לא הפסקתי לדבר לא לעניין .!~ לאחר כמה דקות מישהו התקשר לאחד הבחורים השני היה טיפה עסוק אז אמרתי להם ביי.. הבחור האשכנזי רצה ללות אותי ורק חפרתי לו במהלך הדקה כי הרגשתי לא בנוח שאני מגזימה עם הדיבור שלי ובגלל זה אני תמיד הופכת ללעג בפניי אחרים . הוא לעומתו , עצר את הסברים שלו ושאל אם יש לי חבר ככה ברוגע .. אמר לו שאין לי , ישר הבנתי למה הוא כזה נדיב שמלווה אותי מחוץ למשרדים . מכייון שאני לא נמשכתי אליו בכלל ולא חקרתי אותו על מנת להתחיל עימו שם , המשכתי לחפור על העבודה בהגזמה כאילו החיים זה רק עבודה במבטא של ילדה קטנה . הוא ביקש את הטלפון שלי , נתתי לו ..והמשכתי לחפור. הוא לא הטעם שלי אני חייבת לציין אבל מנסיון הקטן שלי עם בחור אחד שפגע בליבי הבנתי שאלי להתפשר אם אני רוצה להרגיש נאהבת מתישהו. פעם הפסדתי בחור חמוד כי הוא לא נראה משהו , אבל הפעם רציתי לתת לבחור החדש צאנס הבחור נראה מהבחורים הטובים אבל אין לדעת מה מסתתר מאחורי הפנים החמודות האלה . אני לא מבחינה במילה לפרלטט לבין להתחיל , לכן קשה היה לי להתנג בטיבעיות , שכן אנחנו בקושי דיברנו והוא ביקש את הטלפון. הוא ליווה אותי למעלית ואחרי שהמשכתי לחפור , הוא הרגיש לא ניחוח ושאל אם הוא יכול לשאול שאלה חוצפנית למדי . אמרתי שישאל כשאני טיפונת מתוחה . "אני מת לנשק אותך..!! , אני יכול .." . זה מה שהוא שאל אותי ואני הייתי אדישה והדבר הראשון שעניתי ובכך נפרדנו לשלום היה : "איזה חוצפן " בנימה של צחוק , ולא של הערה קשוחה אלא של "תרד ממני ואל תשאל את זה , נאקס" . שכחתי לציין שבהלך החפירה , אחרי שהוא ביקש את הטלפון שלי , הוא שאל מתי אני יכול להתקשר , אבל אני הייתי אדישה ודיברתי רק על עבודה . "מתי אני יכול להתקשר אלייך , מתי את פנוייה .?." שאל אותי לפחות 3 פעמים והרגשתי שאני מגיבה כמו ילדה קטנה. כבר נכוותי בעבר עם בחור מהצבא ששיחק ברגשותיי , כשהוא היה מפרלטט איתי , הייתי חושבת שהוא מעוניין בי . ככה יצא שמעולם לא יצאנו ,הייתי דלוקה עליו עד לפני שבועיים . עד שסוף סוף הבנתי שהוא שיחק בי ותו לא. השאלה של הבחור של היום היתה מפתיעה . תאמת שחיכית שהוא ישאל אותי אם אני בתולה, אבל לא שאלה מהסוג הזה . אני לא יודעת איך להתייחס לשאלתו , אם הוא מעוניין בי באמת או שסתם פירלטט איתי , ושמבחינתו שהוא השיג את הטלפון שלי או נשיקה יהיה בשבילו ליטוף לאגו שלו . תעזרו לי לפענח את רצונו , בטח הוא לא יחזיר לי טלפון ,ככה עושים כל הבנים לוקחים טלפון סתם בשביל להרגיש גברים , מנהג מטופש , לא ?! אני לא יודעת אם גם מבנות אחרות הוא לוקח מספרים ומנשק אותן או שא הולך לו הבנות , אז הוא ראה שאני מתלהבת ממנו כביכול , אז הוא חשב שאני דלוקה עליו . שאני מנצלת את הראיון עבודה כדי למשוך את תשומת ליבו או משהו. תמיד אמרו לי שהאהבה מגיעה ברגע שהכי פחות מצפים לה . השאלה שלי מה כוונותיו כלפיי. אני יודעת שתגידו שאני מלחציה , שזה לא טוב שדיברתי שטויות , ואולי זה מה שגרם לו לקחת אותי כמובן מאליו . לא בתור אחד שהוא ירצה להרשים .. לא יודעת כבר מה לחשוב ..מדה דעתכם .. נמאס לי לדבר שטויות מחוסר ביטחון , או בשעת לחץ לקראת עבודה , או בשביל למשוך תשומת לב חיובית מאנשים . לפעמים בא לי לשים פלסטר כדי להשתיק עצמי אבל זה מגוכך . למה אני מתנהגת בטיפשות כן עם גברים וכן עם אנשים בכלל . הבנתי סוף סוף למה אין לי חברות קרובות אלא מכירים . הבחור השחום התייאש מהחפירות שלי , וכבר הרגשתי שהוא בטח אומר לעצמו "דבר כזה מוזר לא ראיתי בחיי.." התייאשתי מעצימי.. תעזרו לי לפענח את הבחור האשכנזי שביקש נשיקה וגם עצות שיגרו מלי להתנהג ברצינות כשאני רוצה ולא מצליחה לרוב בגלל חוסר ביטחון!!
 
לא חושבת שמדובר בחוסר ביטחון.

איני ממהרת לעשות הבחנות ואבחנות והייתי מציעה לך שבנוסף, שימי את לבטייך בפורום השכן: ייעוץ פסיכולוגי, אבל לטעמי יש לך מה שנקרא במונחים הלועזיים: infantilism - מאפיינים ילדותיים, גופניים או פסיכולוגיים, אצל אדם מבוגר. את בעצמך היטבת לתאר שדיברת בסגנון של ילדה קטנה . איני מבינה מה זאת אומרת "חפירות" , לא ממש פירטת אבל הם חזרו הרבה פעמים בסגנון כתיבתך. סגנון כתיבתך מעיד, לטעמי, שיש לך פער בין גילך הכרונולוגי לבין גילך המנטאלי. מציעה לך בחום לטפל בזה כי את עלולה לחוות אכזבות ואי הבנות מצד הסביבה שמנסה להבין אותך אבל כמדומני את משדרת התנהגות של ילדה קטנה. זה מבלבל ולעיתים מביך מעבר לזה זה יעשה עימך רק עוול ובטוחני אם ראית לנכון לשתף אותנו בזה, שאת כן חשה שיש איזושהי בעיה מסויימת רק אינך יודעת מהי. ממליצה לך בחום גם להתייעץ מבחינה פסיכולוגית בנדון. בהצלחה רבה.
 

מירי114

New member
מאד מבינה אותך. אני חשה בדיוק כמוך.

בניגוד לתגובה הקודמת שקיבלת, אני משוכנת שהבעיה נובעת כתוצאה מחרדה חברתית, אני משוכנעת בכך משום שאני סובלת מאותה בעיה בדיוק ומאותם סימפטומים.ר מוגזם, הטון התינוקי, התחושה הלא נוחה במחיצת אנשים. זה נורא מביך ומתסכל. אני כל כך מכירה את התחושה הזו. אני נלחמת בה כבר הרבה שנים ולא מצליחה להשתחרר ממנה. הביטחון בכך שמבודה בחרדה עם אנשים באה מכך שראיתי שברגע שאני מדברת עם אנשים שאני חשה טוב איתם (שהם מאד מעטים) אז הבעיה הזו לא קורית. אז אני מדברת בצורה רגועה ושלווה המתאימה לגילי ואזאני חשה מתי הזמן לדבר ומתי מתאים לשתוק. הצורך הכפייתי הזה לדבר בלי הפסקה גם הוא לדעתי ולפי נסיוני נובע כתוצאה מלחץ פנימי. אצלי ברגע שאני נמצאת במצב שבו אני להגן על האינטרסים שלי כמו לדוגמא בבנק כשאני חשה שטעו ועליי לתקן את טעות הבנק, אז אני הופכת לאסרטיבית, הטון שלי הופך לבוגר ואסרטיבי ואפילו שפת הגוף שלי משתנה והופכת ליותר זקופה, אצילה ומשדרת ביטחון. במקביל היחס של האנשים איתם אני תמודדת באופן מיידי משתנה והופך מיחס מזלזל ליחס מכבד ומעריך. הקטע הוא שברגע שהבעייה נפתרת, אז כמו אויר שיוצא מהבלון, אני שוב מתרוקנת ושוב חוזרת להתנהג כמו ילדה מפגרת בכתה ג'. זה מדהים לראות את התגובות המומות של האנשים העומדים מולי כשלפתא אני הופכת מאדם בוגר ואסרטיבי לילדה קטנה ומפוחדת. אחרי ההלם מגיע שוב היחס המזלזל של הסביבה כלפיי. אני כבר מכירה את זה. זה כל כך מתסכל שזה נורא. כמה בכיתי בגלל זה. כמה עבודות הרסתי בגלל ההתנהגות הזו, וקשרים רומנטיים ומה לא? כמו שהבנת, עד היום עוד לא הגעתי אל המצב ההתנהגותי שבו אני מרוצה מעצמי אבל אני מאמינה שמצאתי את הדרך. הדרך היא להתחזק מבפנים לבנותאת עצמי מחדש בכדי להפוך לבעלת בטחון עצמי רב,עם אהבה עצמית וקבלה עצמית מוחלטת. אני משוכנעת שברגע שזה יקרה, אני אחוש שהאנשים איתם אני מתמודדת כבר לא כל כך משמעותיים עבורי ואז אני אוכל לחוש נינוחה במחיצתם וזה לדעתי סוד הקסם האישי, הנינוחות, התחושה שטוב לי עם עצמי המקרינה כלפיי חוץ, היא זו שגורמת לאחרים להימשך אלינו. לגביי הבחור שהיכרת, לדעתי תעשי מה שאת מרגישה בתוכך. אני אישית לא מאמינה בהתפשרות אלא בללכת עם מי שאת חשה שאת באמת רוצה. בכל אופן אני מציעה לך להקדיש את כל האנרגיה שלך לבניית עצמך מבפנים וברגע שיהיה לך טוב עם עצמך ותחושי בנוח עם האנשים שסביבך אני מאמינה שתוכלי להשיג את מי שאת באמת רוצה.
 
את למעשה בתגובתך

אוששת את מה שאני סברתי. וכמו שייעצתי- מציעה באמת לטפל בבעיה כי אם זה אותך מתסכל, תחשבי על סובבייך ואוהבייך שלהתנהג כמו ילדה קטנה ופתאום כמו בוגרת ושוב כמו ילדה קטנה במינונים שאינם עקביים , מוציא לא רק אותך משלוות הנפש. שלא לדבר על כאלה שיכולים, חלילה לנצל זאת לרעה.
 

מירי114

New member
כניראה שלא הבנו זו את זו

מה שלא מקובל עליי במה שכתבת זה שטענת שהבעיה לא נובעת כתוצאה מחוסר ביטחון עצמי בעוד שלפי נסיוני הבעיה נובעת אך ורק כתוצאה מחוסר ביטחון עצמי קיצוני.אני טוענת זאת משום זאת משום שבזמן שאני חשה ביטחון, הבעיה נעלמת. בכל אופן אני מאד מסכימה שטיפול יכול לעיתים לעזור אם כי לא לכולם. לי לדוגמא טיפול לא עזר בעוד שעבודה עצמית שלי על עצמי עוזרת הרבה יותר. זה תהליך מאד איטי אבל ביחס למצבי בעבר שהיה מבוסס על שינאה עצמית קיצונית, מצבי היום הרבה יותר טוב ולמעשה כיום למדתי לאהוב את עצמי אם כי נותרה הבעיה בתקשורת עם אנשים שהיא עדיין מאד בעייתית.
 
יתכן

אבל אם הבעיה הייתה נובעת מחוסר בטחון, אזי לא היו לך מצבים שבהם היית חשה בטחון. כלומר לטעמי זו לא הסיבה אלו הסימפטומים. מצבי ביטחון וחוסר בטחון אלו הסימפטומים לבעיה שאני חושבת שקשורה בפער בין הגיל הכרונולוגי לגיל המנטאלי. כי שוב, אם הסיבה הייתה חוסר בטחון, אזי היית כל הזמן במצב של חוסר בטחון וזה משהו שטענת שלא תמיד קיים אצלך.
 
יקירתי....... ../images/Emo24.gif

מתגעגעת... אכתוב לך מחר...
 

מירי114

New member
היי וערב טוב

אני לא מבינה את הקביעה שלך שאם למישהו יש ביטחון - זהו מצב קבוע. לדעתי ולפי נסיוני אפילו למי שיש ביטחון עצמי מבוסס ויציב יש לו נפילות. אם לדוגמא את מחשיבה את עצמך כבעלת ביטחון עצמי רב ויבואו ויפגעו בך זה לא יוריד לך את הביטחון ואפילו באופן זמני? זה לא הגיוני. אני לא מדברת על המצב שלי באופן תיאורתי. אני חווה אותו במשך שנים רבות ותאמיני לי שאני יודעת על מה אני מדברת. עברתי הרבה בחיים, התמודדתי עם הרבה קשיים ואין אצלי שום פער בין הגיל הכרונולוגי לבין הגיל המנטאלי. כשאני לא נמצאת במחיצת אנשים אני מתפקדת בצורהה מעולה וגם כשאני נמצאת במחיצת אנשים שאני חשה טוב איתם אני מתפקדת בצורה בוגרת המתאימה לגילי. אולי את לא מכירה את התופעות של חרדה חברתית אבל הבעיה של חרדה משפיעה מאד על כל מיני מנגנונים בגוף כולל יציבת הגוף ההופכת לנוקשה בזמן לחץ וגם האינטונציה משתנה והופכת למאד לא טבעית. תנסי לשים לב במצב שאת נמצאת כאשר את חשה מאוימת ותיראי שאני צודקת. אצלי זה פשוט מוגזם משום שאני חשה חרדה במצבים שבהם אנשים יותר חזקים ממני לא חשים בה.
 
גם לך.

לא טענתי זאת . שימי לב טענתי שחוסר הביטחון שלך זו תופעה סימפטומלית של משהו סיבתי יותר עמוק. תראי, אדם מבוגר לא אמור לשנות את מצביו המנטאלים, לא בתדירויות גבוהות כמו ילד או כמו בגיל העשרה. התנהגותו, אמורה להשאר קבועה לא משנה מה משדרת הסביבה או מהי הסיטואציה הנוכחית. נכון את צודקת - קיימים מצבים מציאותיים המשתנים . אך שוב, אדם בוגר מנטאלית יודע כיצד להתמודד עם כל סיטואציה (כי הוא רכש כלים נכונים במהלך השנים : אכזבות, טעויות, התפרצויות, להיטות יצרים, אימפולסיביות וכדומה) והוא יודע כיצד לרסן ולנתב את התנהגותו שלו . אדם מבוגר ש"רץ" בין שני הקצוות , בין חוסר ביטחון לבין ביטחון מופרז , מוגדר כחסר קוהרנטיות מנטאלית ובהחלט זקוק לטיפול . למענו שלו כי כמו שאני מבינה מדברייך, זה גורם לך לעצב רב וזה לא טוב. אין שום סיבה שבעולם שתהיי עצובה ומתוסכלת . ממש לא.
 

מירי114

New member
צהריים טובים

יש כמה דברים שאני רוצה להבהיר כי ניראה לי שאת לא מכירה מקרוב את תופעת החרדה החברתית וטוב שכך. הדבר החשוב ביותר להבהיר זה שאני אדם כלל לא אומלל. למעשה אני יכולה להגדיר את עצמי כאדם מאושר ואף יותר מאושר מרוב הסובבים אותי. אני קמה בשימחה, חיה בשימחה והולכת לישון שמחה. אני נהנית מדברים קטנים, נהנית מהרגע, יש לי תחביבים רבים כמו גידול בעלי חיים, טיפול וטיפוח הגינה של הבנין, אני אוהבת לקרוא, לראות סרטים, לשמוע מוסיקה (במיוחד אלביס פרסלי שאני חולה עליו) ולמעשה אני יכולה לקבוע שאני בסך הכל מאד מרוצה מחיי. זה כשאני נמצאת ללא נוכחות אנשים. למזלי כיום אני מסודרת מבחינה כלכלית פחות או יותר כך שאני יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד בשלב זה ולכן נחסך ממני הצורך להיתקל בבני אדם, פרט ליום אחד בשבוע בו אני נוסעת לבריכה - שזה ספורט שאני עוסקת בו שנים רבות ולא מוכנה לוותר עליו. זה גם ספורט אידאלי עבורי משום שכשאני שוחה אני לא בקשר עם אנשים כך שזה מעולה מבחינתי. עכשיו בקשר לשינויים קיצוניים במצבי הרוח - אני אנסה להסביר לך לפי דוגמא מהחיים. קחי לדוגמא בחור שמנסה להתחיל עם בחורה שהוא מאד מעוניין בה אבל חסר ביטחון לגביה ולא מאמין שהיא תירצה בו. כשהוא ניפגש איתה, הוא לחוץ הוא חסר ביטחון. בחייו הוא יכול להיות אדם עם המון ביטחון עצמי אבל ברגע שהוא רואה אותה הוא הופך למבולבל, הוא מפסיק לחשוב בהיגיון, אומר דברים שהוא לא מתכוון אליהם, מתנהג בצורה מגוחכת לפעמים. זה לא קורה כי הוא בחור לא מאוזן נפשית. זה לא קורה כי יש לו בעיה של חוסר בגרות מנטלית. זה קורה כי הוא בלחץ. זהו האיפיון של מצב של לחץ. חרדה חברתית גם היא מצב של לחץ. הבעיה היא שהיא קורית לעיתים מאד תכופות ועם אנשים רבים. לגביי צורך בטיפול, כמו שכתבתי לך בעבר, אני מאמינה שמצאתי את הטיפול והוא חיזוק ביטחון עצמי. אני מאמינה בכך משום שאני בודקת את נקודת הפתיחה שלי. במצב ההתחלתי שלי הייתי במצב הרבה יותר גרוע ממצבי כיום. בעבר לא היה לי ביטחון עצמי בכלל ולהיפך, הייתי מלאת שינאה עצמית. כשהתחלתי את התהליך של השינוי, של הפיכת שינאה עצמית לאהבה עצמית היה לי קשה להאמין שאצליח בכך וגם הרבה מהסובבים אותי לא האמינו שזה אפשרי אבל עם עבודה עצמית מאומצת הגעתי היום למצב בו אני אוהבת את עצמי וטוב לי עם עצמי אבל לא מספיק בכדי שאחוש טוב גם בחברת אנשים שהם כפי שגם את חשה בטח הרבה פעמים מאד ביקורתיים, לא מפרגנים ופוגעים. לשם כך יש צורך באהבה עצמית היוצרת עוצמה עצמית במידה רבה יותר ממה שיש לי היום. אני מאמינה שבתיאוריה ניתוח הבעיה והפיתרון הוא מאד פשוט אבל הטכניקה ותהליך השינוי בפועל מאד איטיים אבל זה עובד. לגביי מה שכתבת שאדם בוגר יכול להתמודד עם כל סיטואציה, לצערי לא ניראה לי שזה כל כך מדויק. אני מאמינה שכל החיים אנחנו לומדים ושהחיים מציבים בפנינו כל הזמן מצבים חדשים שאנחנו לא יודעים איך להתמודד איתם וצריכים להפעיל את נסיון החיים שלנו אך גם יוזמה ויצירתיות בכדי להתמודד איתם ולעיתים לוקח זמן רב גם לאנשים בריאים בנפשם בכדי למצוא את הדרך הנכונה להתמודד עם מצב חדש, בילתי מוכר ובעייתי.
 

מירי114

New member
אני רוצה להוסיף לגביי נושא שינויי מצב רוח

אני משערת שאת מתכוונת בדברייך למה שכתבתי בהודעה הראשונה שלי לגבי הדוגמא שנתתי שאני בבנק פותרת בעיה שנוצרה ואז אני מתנהגת בבטחון ולאחר שהבעייה נפתרת שוב אני חוזרת לחוש חסרת ביטחון ומבוהלת. אנירוצה לתת לך דוגמא שאולי תבהיר את המצב והתחושה (שלי בכל אופן) במצבים כמו הבנק. תיקחי לדוגמא מצב של אשה שחוזרת הביתה ורואה את ביתה עולה באש והיא יודעת שהתינוק שלה נימצא בתוך הבית הבוער. באופן טיבעי היא לא הייתה חושבת על האפשרות לרוץ לתוך בית בוער אבל במצב כזה שבו היא חשה שדבר יקר לה נימצא בסכנה, היא מתגברת על הפחד מהאש ורצה אל תוך הלהבות. אחרי שהיא מצליחה להוציא מהאש את תינוקה, הפחד מהאש חוזר. אם היא תיראה אחרי כמה דקות אש בוערת, היא לא תרוץ לתוך האש. הסיבה שגרמה לה לפעול בניגוד לתחושותיה הטבעיות הייתה הסכנה לדבר יקר לה הנמצא הסכנה. באם תשייכי את הסיפור הנ"ל למצבי בבנק לדוגמא, הרי שהמצב הטיבעי שלי נכון להיום הוא לחוש חוסר ביטחון במחיצת אנשים אבל ברגע שנתקלתי במצב שבו ראיתי שהבנק רימה אותי בחשבון שלי, (במודע או שלא במודע) חשתי שדבר יקר עבורי, כספי החיסכון שלי נמצאים בסכנה וזה גרם לי להתגבר באופן זמני על בעית חוסר הביטחון שלי ולפעול באופן בוטח בכבי להחזיר את מה שניגזל ממני אולם לאחר שהסכנה חלפה, חזרתי למצבי הטיבעי שהוא חוסר ביטחון במחיצת אנשים. מקווה שהצלחתי להבהיר את עמדתי בענין זה.
 
גבירתי היקרה

יש הבדל גדול בין כסף לבין היקרים לך מכל. על זה דיברתי : על החוסר לקחת דברים בפרופורציה נכונה. אם מבחינתך , מי שרימה אותך בבנק משול לבנך הנשרף בלהבות בתוך הבית הבוער שלך , אז בהחלט הסימפטומים שמניתי לעיל קיימים וזה גם מסביר את התנדנותך בין חוסר ביטחון מוחלט לביטחון מופרז . אם רמאות בבנק, מבחינתך זה עניין של חיים ומוות (הדוגמא עם הבית הבוער שהמשלת ועשית אנלוגיה צרופה) , אז כל סיטואציה שנדמה לך שהחברה מרמה אותך, תשתקף בעינייך כחיים ומוות ואת, בצדק, כמו חייה פצועה, תשלפי ציפורניים ותנסי להגן על זכותך המלאה לחיות. יקירתי- את חייבת אבל חייבת לנסות לקחת דברים בפרופורציה. כמו שאמרתי: לאדם לא אמורה להיות חרדה חברתית. האדם הוא יצור חברתי וחברותי לכן הוא ניחן ביכולת לשונית ושפתית. הוא נולד עם הכלים להסתדר בסיסה של המונים, בסביבה של אנשים. לומר לך שהכל סוגה בשושנים? לא ולא אבל הוא יכול ומסוגל לנתב את חייו בבטחון כיאה לאדם שבו. חרדה חברתית, לדידי זה סימפטום . אבל שוב, כמו שטענתי למתחילת הפוסט הזה, איני מתמחה בפסיכולוגיה. רק בפילוסופיה
. עושה רושם שאת יודעת לאן את הולכת. רק תלכי בתבונה .
 

מירי114

New member
מסתבר שלא נגיע להבנה בינינו וזה בסדר

כשנתתי את הדוגמא התכוונתי שאדם בחרדה חברתית, בני האדם שסביבו משולים בעיניו לאש שמאיימת עליו. גם אני מקווה שיבוא יום ואנשים לא יחוו יותר חרדה חברתית או חרדה מסוג כלשהי. נקווה שיום זה יגיע ובקרוב.
 
למעלה