חוסר אמון עם הגן

[נעמי ב.]

חוסר אמון עם הגן

שלום. אני רוצה להתייעץ אתכם בקשר לקושי גדול שיש לי עם הגן של בתי. היא נמצאת בגן פרטי שנה שניה, היא בת ארבע. הגננת מקסימה, וזוהי הסיבה להשארתה למרות האופציה של גן עירוני. יש לי, או יותר נכון היו לי יחסי אמון עם בעלת הגן, שהיא אינה הגננת. סמכתי על שיקול דעתה בקשר לעניינים מנהליים של הגן, והחלטתי גם החלטה עקרונית לא להכנס לביקורת על זה. אבל השנה, אני חשה שהיא מבצעת כרסום זוחל במה שהיא נותנת תמורת מה שהיא לוקחת. האוכל דל ואם ילדתי לא אוכלת משהו אז אין תחליף. הציוד לא חודש, הוכנסו עוד 4 ילדים מעל למקובל אצלה, וכו. בנוסף, היא לוקחת סכום ענק למיסי ועד הורים. אני מרגישה איך כל הכיף של הגן הולך ופוחת, ורוצה לקבל את עצתכם, איך לגשת וליצור איתה שיחה של שיתוף םעולה ולא של התקפה, כדי שדברים ישתנו.האם זה אפשרי בכלל? אני גם חוששת שזה יפגע בבתי. תודה מראש.

 

[דסי אשר]

הצעתי - לא לבד

הי, בדיוק כמו ביזמות החברתית אותה אני בונה ומפעילה.אולי קראת כאן את הדיון שקצת החל. אני מציעה לא לגשת לבד לדבר עם מנהלת העסק. לבדוק אם יש עוד כמה הורים, ואני מניחה שישנם עוד כמה, שחושבים ומרגישים כמוך. לקבוצה יש כוח הרבה יותר גדול מאשר ליחיד. כאשר את בקבוצה, את מרגישה שאת לא חריגה, אבל גם הצד השני לא יתיחס אליך כחריגה וכאמא נודניקית. כאשר הקבוצה גדולה יותר- בגן יש הרבה ילדים ויש סכויים ליצור קבוצה גדולה- עוצמתה רבה. בסוף השבוע הנחיתי אם נסערת מאד, שפנתה אלי ליזמות, למרות שבנה בגן, על מנת לדעת איך להתמודד עם הגננות הנפלאות שלא עומדות במה שהבטיחו מבחינת יחס מספרי בין מספר הילדים למספר המטפלות. כמו כן, אין חלוקה לקבוצות, כמו שהובטח, וכתוצאה מכך, למרות שהן נפלאות, איכות הטיפול באופן טבעי יורדת. מדובר בקבוצה של 19 תינוקות מגיל חצי שנה, עם פעוטות עד גיל שלוש. הובטחו מטפלת אחת ל3 ילדים. בפועל ישנן הגננת והמטפלת אתה. זה הכל. הן נהדרות.כך טוענת האם. אבל הן יכולות למנוע פגיעה בקטנים על ידי הגדולים? הן יכולות להתמודד עם כל כך הרבה החלפות בזמן? אלה רק כמה נקודות מתוך מציאות התקלות בגן. כן, הורים, קחו יוזמה, לא כיחידים, כקבוצה. מצאו את אלה שחושבים כמוכם. בטוח שתמצאו אותם. היו צרכנים אקטיביים ונבונים. דסי

 

[לימור של עמית]

היי נעמי

אולי כדאי לברר עם שאר ההורים מה הם מרגישים... בכל מקרה כדאי ליזום שיחה עם הגננת...וליידע אותה לגבי התחושות.. כמו כן להציע אלטרנטיבות לתחליף לארוחות מסוימות ולבדוק אם הדבר אפשרי.. מאד חשוב שהשיחה לא תהייה מתקפה אלא נסיון לברר מדוע הדברים השתנו... דבר חשוב לא פחות, את כותבת שהכייף בגן פוחת..האם שמת לב לשינוי כלשהו אצל בתך? האם היא שמחה ללכת לגן? טוב לה שם? אל תחששי לדבר עם הגננת בגלל שזה עלול לפגוע בבתך. בהצלחה

 

[נעה גל]

אני מסכימה שההורים כולם צריכים לגשת

ביחד ולעמוד מול הגננת. אין סיבה שתעשי את זה בעצמך. את צריכה לדבר עם הורים נוספים, לבדוק האם הם חשים כמוך? אם כן, אולי שווה לארגן אסיפת הורים ללא הגננת, לדבר על הדברים, לבחור 2 נציגים שיגשו לדבר איתה. ובהחלט לא כדאי שזו תהיה התקפה, בעיקר, בגלל שלאנשים יש נטיה להכנס למגננה כשהם מותקפים וזה מקשה עליהם להקשיב לצד המתקיף. ובסה"כ את רוצה שהיא תקשיב לך... הדבר הראשון שקפץ לי לעין הוא, שהגננת אחראית על הכסף שנכנס לועד ההורים - זה נשמע לי לא תקין. ההורים צריכים להיות אחראים על הכסף הזה (והם גם אלה שקובעים את הסכום שנאסף), וכך היה בכל בגן הראשון בו הבת שלי היתה (למזלי בגנים של קיבוצים לא שמעו על ההתארגנות הזו...) ובסוף השנה קיבלנו גם סכום מכובד בחזרה. לגבי הביקורת על ציוד, אוכל, וכמות ילדים, אני לא יכולה להתיחס בגלל שלא פרטת ממש... טוב, אני אתייחס בכל זאת

זה שאין ציוד חדש מהשנה בגן, לא נראה לי סוף העולם, בהנחה שהציוד הנוכחי הוא תקין מגוון ומתאים לטווח הגילאים של הילדים בגן. לגבי האוכל - אם אני לא טועה יש סטנדרט בסיסי "שמחייב" את הגנים. אני חושבת שבגן של הבת שלי יש מנה בשרית אחת + 2 עד 3 תוספות. ולגבי הילדים הנוספים בגן - האם היא ידעה אתכם כשנרשמתם שוב שמספר הילדים יגדל? או יותר נכון, האם היא אמרה לכם כמה מקסימום ילדים היא תקבל לגן לפני שנרשמתם? האם שאלתם?

 

[לאה_מ]

אני מאד מסכימה, אבל...

זה מאד מזכיר לי את הגננת של עומר. לזכותה יאמר שהוא היה בגן שם שלוש שנים נפלאות. בשנתיים הראשונות היינו מאד מרוצים. בשנה השלישית התחיל "כרסום" הדרגתי ברמת השרותים, מאד דומה למה שמתואר כאן. גם בעיות עם אוכל (ותאמינו לי שאני האדם האחרון שמייחס לזה חשיבות, אבל הילדים היו חוזרים מורעבים מהגן!), העלאה לא פרופורציונית של שכר הלימוד בגן בדקה ה-90, מעבר למבנה הרבה פחות מוצלח (באמתלה שהתבררה לנו יותר מאוחר כלא נכונה) וכו´. אז נכון שהצוות המקצועי היה כל הזמן מוצלח מאד, ונכון שעומר מאד נהנה בגן - למרות הכל - והבעיה היתה יותר שלנו כהורים עם מנהלת הגן, אבל זה מאד הפריע לי, וזו גם הסיבה שלא שלחתי לשם את שירה ולא אשלח לשם את אורי. אנחנו דוקא ניסינו לארגן את ההורים, אבל זה לא ממש עבד. רוב ההורים חששו לפנות לגננת מחשש שמא יבולע לילדיהם (אגב, שוב לזכותה יאמר, שחשש כזה בכלל לא עלה בליבי - לא חששתי לרגע שמא יתנכלו לעומר בגלל שאני מעירה למנהלת הגן, ולדעתי זה לא קרה ולא יכול היה לקרות). בסופו של דבר היתה התארגנות (המילה "התארגנות" גדולה מדי בשביל מה שזה היה) של 3 או 4 זוגות הורים. ניסינו לשוחח עם הגננת בפרטיות, והיא התחמקה מזה באופן מאד בוטה. בסופו של דבר, נאלצנו לעשות את השיחה באסיפת הורים, ושם היא ניצלה את חוסר הנוחות שחשנו בהעלאת הנושא בפני הורים חדשים בגן, ו"נפנפה" אותנו, באופן שהפשרה שהגיעה איתנו היתה עלובה לעומת מה שרצינו להשיג... והמדובר בהורים שיודעים לעמוד על שלהם, אבל כשהאלטרנטיבה היא להוציא את הילד מהגן, שהוא בסך הכל מרוצה בו, אז בסופו של דבר הגננת "ניצחה". אז לעשות מה שאפשר, ולקחת את הדברים בפרופורציה. עצה אולי לא כל כך צרכנית (סליחה, דסי), אבל מאד פרקטית.

 

[נעה גל]

אני לא מבינה, כשנרשמתם לא חתמתם

על חוזה שבו רשום הכל מראש? (כלומר, כמה יעלה וכו´) ובחוזה שחתמנו עם "גן וגם" לפני שנה וחצי, אם אני לא טועה, אפילו היה נספח בו היה מפורט הרכב הצהרים... (כלומר: מנה בשרית+פחממות+ירקות וכו´)

 

[לאה_מ]

לא חתמנו על כלום. החוזה היה בע"פ.

אבל בשנתיים הראשונות הכל תאם את הציפיות שלנו. רק בשנה השלישית התחיל המסחור של הגן, ואיתו מה שנתפס אצלנו כ"קלקול". שוב, היו הרבה דברים טובים, אבל הרבה דברים מהסוג הפרוצדוראלי - אדמיניסטרטיבי, שלקו בחסר. לגבי הרכב ארוחת הצהריים - הבעיה היתה לא מה שהובטח (היה בגן תפריט יומי, שהם אמורים היו לאכול), אלא מה שניתן בפועל (מה שעומר הגדיר כ"פרור שחור" ולימים התברר לי, שזה היה רבע המבורגר תעשייתי שרוף בתנור. לדעתי, הגדרה מדוייקת, מה גם שבאופן כללי ההמבורגרים האלה נראים לי לא ראויים למאכל אדם, וודאי שלא בגן ילדים שאמור להזין את הילד שלי מדי יום). לא תאמיני, אבל אפילו לגבי המחיר. היא אמרה שהיא רוצה להעלות את המחיר מהשנה שעברה. מכיוון שהמחיר שלה היה ממש לא יקר, לא היתה לנו בעיה עם זה, רק ביקשנו לדעת כמה זה יעלה. היא משכה אותנו בכל מיני תרוצים (משרד החינוך עוד לא פרסם את התעריפים, אני לא יודעת כמה לוקחים בנעמת וכל מיני כאלה) עד 31 באוגוסט, ואז ביקשה לבוא לאסיפת הורים ולהביא פנקסי צ´קים... אז הבטחות מחד ומציאות מאידך, ובתווך, הילד שלך, שהולך לגן שהוא מרוצה ממנו ואת לא.

 

[נעה גל]

אני חייבת להגיד לך שאני המומה

לא עלה על דעתי שיש גנים שלא חותמים איתם על חוזה עם הגננת! כלומר, כשגרנו בקיבוץ לא חתמנו על חוזה, כי במילא היינו מחויבים ללכת לגן בקיבוץ, אבל חוזה שכירות הדירה שלנו כלל סעיפים לגבי הגן (מחיר ואיזה "שירותים" הם נותנים, מספר ימי חופשה וכו´). בכל שאר הגנים (כולל השנה) חתמנו על חוזים זה נשמע לי דבר בסיסי ביותר שצריך להיות קיים בין הורים לגננת. אחרת, מה ימנע ממנה לשנות את התנאים במהלך השנה? היא הרי לא מחויבת לדבר! (ומשום מה "מוניטין" זה דבר שלא מפחיד גננות... תמיד יש הורים אחרים שיבואו וירשמו לגן)

 

[לאה_מ]

אני מסכימה איתך, ואומר לך משהו יותר

מזה. לפני כמה שבועות דיברתי עם חברה שסיפרה לי שהמטפלת שלהם עזבה והיא מחפשת גן לבן שלה (בן שנה ו-5 חודשים). הפניתי אותה לגן של שירה, שאני מאד אוהבת. היא היתה ולא נדלקה, אבל אמרה לי שהחליטה להכניס את הילד לגן שעומר היה בו בעבר (ושעליו אנו מדברות). אמרתי לה, שאני לא רוצה לקלקל לה, אבל יש כמה דברים שאני חייבת לספר לה, וסיפרתי לה את כל מה שסיפרתי כאן ועוד, ובהרחבה. היא אמרה, שבכל זאת נראה לה שתכניס לשם את בנה. והיא אמנם הכניסה אותו, ונכון ללפני יומיים היא טוענת שהיא מאד מרוצה, והילד משתלב שם נפלא, אבל המנהלת של הגן שקרנית (אמרתי לך!

). בכל זאת היא מרוצה, ובכל זאת היא לא תוציא משם את הילד, ושימי לב שהיא הכניסה אותו לשם בידיעה של כל הדברים האלה, כי אני סיפרתי לה. עובדה שהרושם שהגן עשה עליה מבחינות אחרות היה מספיק כדי לגבור על זה (אמנם לי השיקולים שלה נראו מוטעים, אבל זה כבר עניין של אופי וסדר עדיפויות). אז את צודקת שכדאי שיהיה חוזה, וזו כבר שאלה אחרת מה עושים אם הגננת לא מקיימת את מה שכתוב בחוזה (משום שמה זה משנה אם החוזה הוא בכתב או בעל-פה. גם במקרה שלנו היא אמרה לנו במפורש דברים אחרים ממה שהיה בפועל. אז מה נעשה - נתבע אותה בבית משפט?). חוזה הוא טוב כששני הצדדים מקיימים אותו.

 

[נעה גל]

זה נכון. חוזה הוא טוב כששני הצדדים

מקיימים אותו. אבל, כשמשהו רשום וחותמים עליו... משום מה, לאנשים יש נטיה לעמוד יותר בדברים. כי יש הוכחה שאמרו אחרת. בכל מקרה, לגבי לתבוע את הגן, שנה שעברה אמא אחת תבעה את הגן של אורן. כלומר, את לא את הגן הספציפי של אורן (הבן שלה היה בגן מקביל). אומנם לא היה מדובר על הפרת חוזה אלא על משהו אחר לגמרי, אבל, הם בהחלט תבעו אותם במהלך השנה מבלי להוציא את הילדים מהגן. אני מסכימה שהרוב הגדול של ההורים, לא ילכו למהלך כזה (אני לדוגמא, אעדיף להוציא את הילד שלי מהגן ולא להתעסק עם תביעות וכו´). ו

היסטרי, המילה "שקרנית" הזכירה לי, שהשבוע הייתי בקופת חולים אצל אורטופד עם איתמר. בחוץ, על הדלת היתה רשימה שמית. הגיעה אישה אחת עם הילד שלה, ושאלה אותי מתי תורי. אמרתי לה. היא אמרה לי שהיא הוזמנה 5 דקות קודם. הבן שלה מסתכל על הרשימה, ואומר לה "אימא אנחנו לא מופיעים ברשימה הזו". והיא אומרת לו "אנחנו כן מופיעים". בעודנו מחכות, היא פתאום שואלת אותי "כאן יושב רופא ילדים?", ואני "לא, אורטופד, רופא ילדים יושב שם". היא קמה, נגשת לרשימה על הדלת של רופא הילדים ואומרת לבן שלה "הנה השם שלנו". אני חייבת להגיד לכם שאני הייתי די מופתעת מהקלות בה היא שיקרה לגבי הרשימה של האורטופד (ועוד לילד!)

 

[דסי אשר]

נעה ולאה_מ - חוזה כתוב טוב

לשני הצדדים. אם צד אחד מפר אותו- יש על מה לדון. לא מיד צריך ללכת לבית משפט. שוב, יש חוזה, כל הההורים חתמו, מכנסים את כל ההורים ומדברים מתוך החוזה. זוהי התנהגות צרכנית נבונה ואקטיבית, שגם מביאה תוצאות פרקטיות טובות- אוכל מזין כמו שהיה, מספר ילדים כמו שכתוב בחוזה וכו´. אחת האמהות מהגולשות כאן בפורום, סיפרה לי בטלפון השבוע, שהיא והורים אחרים, אפילו עושים חוזה כתוב עם המטפלת האישית של הילד שלהם. אני מאד מעודדת מפעילות משפחתונים להכין חוזה. רק אחרי שהן נכוות הרבה מידי פעמים, הן מכינות חוזה. הורים שפונים אלי ליעוץ, לגבי חילוקי דעות עסקיים עם המטפלת מפעילת המשפחתון, השאלה הראשונה שאני שואלת אותם, אם יש חוזה כתוב. אם הם חולקים על מפעילת המשפחתון, ואין חוזה כתוב( ואני לא זוכרת תכנים ספציפיים) - אני תמיד מעבירה להם שידם על העליונה( כמו למשל- הנושא הכאוב של תשלום על חודש אוגוסט, כאשר המטפלת יוצאת לחופשה במחצית אוגוסט).ברוח זו אני גם אומרת למפעילות המשפחתונים= לא הכנתן חוזה, "אכלתן אותה". בכל המעונות הציבוריים ובמשפחתונים הציבוריים ישנו חוזה - שהוכן על ידי היועצת המשפטית של משרד העבודה והרווחה. כאשר היועצת המשפטית של העיריה בה עבדתי, ראתה לנכון לשנות סעיפים בחוזה הסטנדרטי או או להוסיף. היא עשתה זאת, מתוך הבנה מקצועית עד כמה חוזה חשוב בין מקבל השירות והנותן אותו. שוב, נושא המודעות והאקטיביות הצרכנית, הברורה כל כך לאזרח האמריקני, וכל כך לא מובנת ומיושמת על ידי האזרח הישראלי. דסי

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif

 

[מירי,]

4 שנים ואין חוזה...

כלומר אנחנו מתחילים את השנה החמישית (זה הילד השני ברציפות...) האם בחוזה יכול להיות רשום היחס של המטפלות אל הילדים ? האם אפשר להבטיח שהילדים יהיו מאושרים? כן היו לי כמה הפתעות בנושא המחיר - אפילו טרחתי להעיר על כך באספת ההורים (אבל היא בהחלט לא חורגת מהמחיר המקובל) אבל הילד שלי מאוד מאושר שם , ולפני שנתיים כשבדקתי אפשרות של גן אחר גיליתי שהיא הכי מתאימה לנו.. (ברור שאין גן מושלם) אז מה יעזור חוזה? ואם החוזה יופר? הרי אוציא את ילדי משם.... אבל גם כשאין חוזה אני לא שואלת כמה עילדים וכמה מטפלות יש , אני מאמינה בה ויודעת שאם תקלוט עוד ילדים תרחיב גם את הצוות וכד...

 

[נעה גל]

האם היית משכירה את דירתך ללא חוזה?

לא נראה לי. למה? כי זה הנכס הכי יקר שיש לך. למה? כי למרות שרוב האנשים הם הגונים, לפעמים יש אי הבנות, וגם כבר היו מקרים מעולם. למה? כי את רוצה להבטיח את הזכויות שלך על הדירה. אז איך זה יתכן, שאם הדבר הכי יקר לנו בחיים אנחנו מוכנים לעשות ניסויים? אז נכון, כנראה נפלת על אישה הגונה ואת מכירה אותה כבר כמה שנים ואת חושבת שאת יכולה לסמוך עליה. ואני כותבת "חושבת" ולא "את יודעת שאת יכולה לסמוך עליה", כי מה לעשות, החיים זורמים, התנאים משתנים, ומן הסתם אין לך מושג על המצב הכלכלי שלה מעבר לגן, ומה יקרה אם היא תקלע למצב כלכלי כל כך קשה, שיאלץ אותה לעשות "ויתורים" על חשבון הילדים (ותאמיני לי שדברים כאלה קורים כל הזמן)? אז נכון, את לא יכולה להבטיח אושר ע"י חוזה. אבל את יכולה להבטיח סיכוי גדול יותר שמינימום של תנאים שהובטחו, הילד שלך יקבל אותם. אני לא יודעת מה איתך - אבל כשאני באה לבחור גן ומספרים לי כמה ילדים יש, וכמה אנשי צוות והרכבם, ומספרים לי כמה חופשות יש בשנה, ובאיזה שעה הגן נסגר, וכמה הוא עולה לחודש - ואלה הן, חלק מהסיבות שבגללן אני מכניסה את הילדים לגן הספיצפי הזה, אני לא רוצה הפתעות בהמשך. וחלק גדול מההפתעות שגננות עושות להורים נובעות בדיוק מהנקודה שבה הם מבינות שהורה שרשם את הילד שלו לגן יעשה את כל השינויים הנדרשים בתוך הראש שלו, העיקר לא להוציא את הילדים מהגן ולחפש גן חדש.

 

[מירי,]

הפרת חוזה...

בהשכרת דירה אני אעשה חוזה על מנת להבטיח רכוש שווה ערך כסף שלי, הדירה שלי נמדדת בשווה ערך כסף בלבד, ואילו ילדי.. רוב האלמנטים אותם אני בודקת ועליהם אני מקפידה יותר בגן הם אינם שווי ערך כספי ואינם נימדדים כך- אם יופר חלק כל שהוא בחוזה , איך אמדוד אותו בכסף? האם בגלל שרשום בחוזה כתוב הגננת או בעלת הגן תקפיד על כמות וסוג המזון? ואם לא תקפיד האם אבקש פיצוי שווה ערך כספי? לא! בכל מיקרה של הפרת נושא עקרוני עבורי (כתוב או לא כתוב) במידה והוא לא ייפתר - אני אוציא את ילדי מהגן! שום חוזה לא יגן על אחד מהצדדים בנושא! נושא החוזה הוא דו צדדי - אצלנו גם לא נותנים צ´קים מראש , אני יוכלה להוציא את ילדי משם בכל שלב שאחליט ללא כנס כספי, ואני זוכרת שהיתה שנה שהורים "ברחו" מהתשלום על חצי אוגוסט.... אני לא אגיד שלא היו לי הפתעות בשנה הראשונה ותחילת השניה , אבל זה היה כי אפילו בע"פ לא שאלתי באותם נושאים (לא ידעתי שאני אמורה לשאול)...

 

[אפרת_ח]

דוגמה לא מתאימה

א) פורמלית, הסכם על דירה חייב להיות בכתב והסכמים אחרים יכולים להיות בע"פ (תשאלי את שותפתך לניהול...) ב) יותר חשוב - הסכם על דירה הוא בסופו של דבר רק על כסף, ולכן אין בעיה לגשת איתו לבית משפט. הדברים החשובים באמת בגן הם כאלה שבגללם תוציאי את הילד מהגן, וכסף הוא לא העניין, אז בית משפט זה לא הפתרון.

 

[לאה_מ]

נכון. ולכן אני חושבת שבחוזה עם הגן

יש טעם רק כמסמך שמעגן את ההסכמות שבין הצדדים, את הרצונות שלהם, ולא ככלי לאכיפה או תביעת פיצויים מאוחר יותר. מהבחינה הזו, כל סיכום בין ההורים לבין הגננת הוא חוזה (בעל-פה), ועל אף שניתן לתבוע בגין הפרתו, אני אישית עדיין לא פגשתי את ההורה שעשה זאת. לחוזה יש טעם משום שהוא מבטא את החשיבות שהצדדים מייחסים לעניין, משום שהוא נותן להם סיבה להתיישב יחד ולחשוב על כל הדברים שהם מצפים זה מזה ולערוך איזה תאום ציפיות. אם החוזה הוא סתם מסמך סטנדרטי, שאף אחד לא נתן עליו את דעתו - חבל על הזמן.

 

[נעה גל]

לא צריך להסתכל על הדברים אחד לאחד

ולנתח עם פינצטה. והרעיון היה, שבכל מקרה יש כאן ענין של שירות (ובזה מסתכם גם החוזה עם הגן) - בן אדם ששוכר דירה, בגדול, הוא שוכר סוג של שירות וכך גם אנחנו מהגננות, אנחנו שוכרים מהן שירות בסיסי, בתקווה רבה שביחד עם זה יגיע גם החום האנושי ועוד דברים מעבר. ולא מדובר על חוזה עם גן במטרה לתבוע את הגן בסוף, אלא, להבהיר נקודות חשובות לשני הצדדים (יש נקודות שבהם גם לגננת יש אינטרס רב שיהיה קיים חוזה). והסכמים בע"פ הם טובים והנהדרים. זה מה שיש בעיקרון, למי שלא חתם על חוזה עם הגן. וכל עוד החוזה בע"פ "נחתם" עם גננת שהיא הוגנת, ותהיה מוכנה להפסיד כספים ע"ח שמה הטוב- זה גם יחזיק מעמד. ובמציאות בשטח הורים נאלצים לבלוע צפרדעים כל מיני נושאים, החל ממספר מטפלות, מספר ימי חופשה, שעות פעילות הגן וכו´ בדיוק בגלל הרצינות שאנשים מייחסים למילה מהדוברת ובתוך זה גם להסכמים בע"פ.

 

[דסי אשר]

מסכימה לאה, אבל

אם נוותר כולנו, ככה זה יראה. אני מאמינה בשינוי. עבור שינוי צריך לעבוד. הורים רבים "חששים" - צריך להקיע קצת מאמץ ולהסביר להם שקבוצה לא צריכה לחשוש. ככל שהקבוצה גדולה באופן יחסי(במשפחתון של חמישה- ארבעה הורים זה רוב מוחץ...). כך גם בגן. התארגנות הורים דורשת קצת מאמץ. הרבה פחות מחיפוש מסגרת חדשה, הרבה פחות אנרגיה המושקעת בתסכול שאת לא מקבלת כצרכנית את מה שמגיע לך. נכון לאה, תמיד אפשר להגיע לפשרות, "להרדים" את הדאגות. אבל במגזר הפרטי אין סיבה להרדם. במגזר הציבורי, זה פשוט הרבה יותר קשה. ולמרות זאת- הורים נאבקים, ומצליחים. אלה הילדים שלכם. אתם מקיעים המון מחשבה צרכנית במה לקנות להם,כהורים, אתם משקיעים המון באיך להיות הורים טובים יותר, והנה, כאשר בכורח הנסיבות הם יוצאים לשעות רבות למסגרות חינוכיות בהן אתם יכולים לומר משהו- אתם בוחרים בפרקטי, ולא בצרכני. לאה, פשוט חבל. דסי

 

[נעמי ב.]

מיסי ועד בגן פרטי

אני רואה שיש פה הרבה הורים שילדיהם בגנים פרטיים. אני מפרטת לכם את מיסי הועד שלנו, ואשמח אם תגידו לי אם זה נשמע הגיוני: 100 שקל לילד:לחודש: 2 חוגים(היחדים שיש, לא אקסטרה), מתנה ליום הולדת, ספר ספריה(שההורים אמרוים לקנות לגן כדי שילדיהם יוכלו להחליף), סל תרבות. זה נשמע לכם הגיוני? בעניין האוכל, זהו גן צמחוני, כלומר סויה ודגים. מי שלא אוכל את המנה העיקרית לא מקבל תחליף, אלא לחם עם חומוס. אנחנו משלמים 2100 לחודש, משבע וחצי עד ארבע. מה דעתכן? אני מוכרחה להודות שאני ממש בלחץ לשמוע את התגובה, כי אני פוחדת לגלות איזה פראיירים אנחנו....