חוכמת הביגלה

חוכמת הביגלה

בעודי הולך ברחוב חזרה מהקיוסק המקומי לביתי ,
מאחורי נסע ילד באופניים וכשהגיע למאחורי אמר סליחה כדי שאני אזוז ,
ואז עניתי לו שאני לא סולח , היחד התבלבל עבר אותי והסתכל פעמיים חזרה אחורה עלי ,
וכמעט התנגש בעץ , הוא פשוט לא היה יכול לעקל תשובה כגון זו .
ואני יצאתי שכרי בשבירת התכנות , ושיחשוב לבד .
דוד
 


פעם הבאה הוא פשוט יתנגש באדם
ולא יבקש סליחה...
 
בכלל לא

אני מוצא את עצמי חוזר לכתוב דברים שכתבתי בשנות ה-80 ,
ובהם מוסיפים לי כאילו טעות כתיב, וזה אחרי בדיקת איות ושכבר קראתי את המוגמר ללא טעויות .
זה רודף אותי ההקפדה הזו מאז ויכוחי בפורום לקבלה .
אם לא יכולים להוכיח שאני טועה מנסים להכפיש אותי ,
וזה לא רק קורה לי ,
מילא טעות תמימה פה ושם , אבל החלפת משפטים הוספת סמילים וכו' קורה לי הרבה .
זה בסדר מבחינתי כשהם יטוגנו בג'הינום אני אהנה הרי גם במוות הם לא יכולים לברוח ממני ,
ואני נוקם
דוד
 

IBP1

New member
פשקרב תוותר ....

מנסיוני רצוי להתעלם ולא לנסות להבין.
זה חוסך את מותם של כמה תאים אפורים במוח.
 
נו

מה אתה שומר על קו פנימי של הלכה פנימית תלושה בתאים אפורים ,
שלאט לאט נעלמים לך , בוא תנסה להבין אותי ואולי יווצרו לך עוד תאים אפורים .
או שאתה כבר בוחר במוות ולא בחיים .
לאור התגובה ניצנוצים ראשונים של מוות בך ,
דוד
 

IBP1

New member
לא אחת הצעתי אפילו לעזור לך....

לנסות להבין אותך גזל ממני המון זמן ובריאות ומרגע שהפסקתי יש לי יותר זמן פנוי ובריאות הרבה יותר טובה.
בוא ונתעלם האחד מהשני וייטב לשנינו.
 
למעלה